ביום רביעי יזכו מנויי פרויקט 252 למפגש מיוחד, מפגש עם אליה זריבי, מאמנת לחתונה תושבת פדואל.
המפגש יהיה מעין מפגש המשך להרצאתה של צאלה גז הי"ד שנרצחה לפני ימים אחדים והעבירה בפרויקט 252 מפגש שעסק בהתמודדות עם חרדות בדייטים ובתוך קשר קיים.
את דבריה פותחת אליה בציון ייחודה של צאלה הי"ד כמאמנת שאליה העבירו מאמנות לחתונה את המקרים שבהם לא יכולות היו לסייע. "צאלה הייתה מטפלת בחרדה ובטראומה, וכל כולה היה להוביל רווקים ורווקות את הגשר האחרון שחוסם ומפיל, גשר החרדה".
על אותה חרדה שמונעת התקדמות בקשר מרחיבה אליה וקובעת כי "החרדה היא סוג של תחפושת. היא אמיתית, אבל נראית בינינו כמשהו מוגזם, ולפעמים אנחנו צריכים את היד המכוונת, את האוזן הקשבת, את מי שיוכל להגיד שמשהו כאן מוגזם ושאפשר לחזור לממדים האמיתיים שבתוכך, ואת זה אני הולכת להמשיך במפגש. אתן כלים לחזור אל עצמנו, להתמקד בטוב הענק שיש בקשר קיים, כי אם הקשר לא היה טוב הוא היה נחתך ולא נמשך".
רובד נוסף של חרדות שמלוות את הקשר הנרקם נוגע לגל הגיוסים החדש, אומרת אליה ומספרת על בנות שיוצאות עם בחורים שלפתע מגויסים באמצע הקשר, ומדובר בגיוס לעזה על כל המורכבות הכרוכה בכך. בנות רבות שואלות אם יש בתוכן את הכוחות לכך, האם יש בהן את הכלים להתמודד עם כך ותשובתה שלה, של אליה, היא בהחלט כן.
בנות שרצו בחור פשוט, לא איש קבע ולא קצין, תוהות אם נכון להן הקשר עם בחור שנכנס לתקופת מילואים ארוכה, ומנגד ישנם בחורים שמציעים מעצמם להמתין עם הקשר עד לסוף תקופת המילואים, ולדברים יש השלכות הדדיות.
אליה מציינת ומדגישה כי לבד מהחששות הטכניים מהתנהלות הקשר עם מי שימצא את עצמו מנותק קשר במשך תקופה לא מבוטלת, ישנה גם הדאגה מהפעילות שלא ברורה מהותה, ישנו גם החשש מהיכרות שיכולה להימשך לאורך חודשים, "לא על פי הספר", וישנו החשש מהסיפורים שאיתם מגיע הבחור משדה הקרב אל הדייטים. במציאות הזו יש בנות שתוהות אם נכון להן להמשיך את הקשר, להקפיא אותו עד סוף הסבב או להתוודע אל הגיבור שמאחורי הבחור שמולן.
ומה באשר לבחורים? אליה זריבי מספרת על בחור כבן שלושים שאותו ליוותה בימיה הראשונים של המלחמה, ימים בהם חשש מהרגע בו יצטרך להפעיל את התותח בטנק ברגע המבחן, שמא לא יעמוד בכך, ובתרגיל העצמה התגלו בו כוחות שלא גילה ולא האמין שקיימים בו במשך כל שלושים שנותיו, ולמעשה המלחמה היא שגילתה בו את הכוחות הללו.
ברוח זו, אומרת אליה, עולה השאלה האם נקלעתי אל המלחמה, או שבעקבותיה אני מגלה בתוכי כוחות חבויים. לשאלתנו אם סוג כזה של הדרכה אימון והעצמה אכן מותאם גם לשיח קבוצתי ואינו בנוי ונכון רק למפגש של אחד על אחד, משיבה אליה ואומרת כי תובנות, כלים ועצות יכולים להינתן ברגע אחד ולבוא לידי ביטוי רק בעוד כמה ימים. הדברים תלויים במקבל ובנכונותו להיות בתדר של מקבל, תדר שמכשיר אותו לקומה הבאה מתוך בשלות אישית.