הרגע הזה שהם קלטו שכל הזיכרונות, האלבומים, הרהיטים, העיצוב, ההשקעה – הכל פשוט נעלם... האדרנלין בגוף כבר נרגע אחרי שהם הבינו שהם ניצלו, והם והילדים בסדר, וב"ה כביכול הכל טוב... ובאמת הכל טוב.
אבל כמה רגעים אחרי, כשהם חשבו איפה הם משכיבים הלילה את התאומים, כשהם ניסו לחשוב איפה נהיה בימים הקרובים בעצם, ומה עם המחשב היקר, וכל הבגדים, ומה עושים עם כל הציוד החשמלי, ואיך היא הולכת לנהל את הבית כשיש כל כך הרבה דברים לטפל ולדאוג להם עכשיו – חוץ מהיום־יום...
הרגע הזה היה מאוד קשה. אנשים טובים ישר אמרו להם שיש איזו דירה פנויה ברחוב ליד, וזה מדהים – באמת. אבל על מה ישנים בדירה? ומה לובשים ונועלים מחר? אפילו רק מחר...
השכנים מימין הביאו ארבעה מזרנים, השכנה מלמעלה הכינה ארוחת ערב באמת טעימה, ובעלה הביא שולחן פלסטיק קטן מהסוכה עם ארבעה כיסאות כתר – אפילו שהם שבעה במספר, בלי עין הרע...
ההורים שלה כבר מבוגרים ואמרו שינסו לקפוץ לבקר, וההורים של בעלה לקחו חלק מהילדים רק ללילה, כי הבית שלהם קטן...
לפרטים נוספים והצטרפות למיזם "להבת מנחם" לחצו כאן>>>
וכך הם הגיעו, אחרי שעות של לחץ ומתח נוראיים, לאחת בלילה – מותשים בגוף ובנפש... מלוכלכים ומפוייחים קלות, יושבים על מזרן על הרצפה בדירה הריקה. היא כל כך רצתה קפה, משהו שירגיע אותה קצת, אבל אין מקרר בדירה – יארגנו להם מיני בר בימים הקרובים...
הדמעות התחילו לרדת. בהתחלה אלו היו דמעות של ייאוש, כי ממש היה לה קשה בלי דברים בסיסיים. מילא היא – היא תסתדר כבר עם בגדים מחר או מחרתיים, אבל איך היא מוציאה את הילדים מחר למסגרות? היא חייבת להוציא אותם נורמליים ככל האפשר. ומה יהיה הלאה? והגדולה, שקשה לה שינויים... ופתאום הכל מתערבב ונראה כל כך קשה וגדול...
הוא ראה אותה בוכה, והיה לו ממש קשה. הוא ניסה להרגיע כמה שרק יכל, במילים טובות – שהכל נראה כרגע גדול, וזה לא זמן לראות את כל הבעיות ולנסות לפתור הכל עכשיו. שהיא פשוט עייפה וצריכה רק ללכת לישון, ומחר הכל ייראה באור שונה, עם יותר כוחות, באמונה תמימה שה' ידאג לכל צורכיהם, וגם בביטחון שחברים מהקהילה וההורים שלו יפתחו מגבית חירום, ותוך כמה שבועות הם כבר יתחילו לראות את האור. הוא אמר לה שהיא לא לבד בחיים, והוא איתה תמיד – ביחד לנצח.
אבל המילים, כמה שהיו מנחמות ואמיתיות, לא הצליחו לחדור את הקושי שבלב. הבושה הייתה קשה לה: אני לא מוכנה למגבית חירום. אנחנו לא תפרנים. מה קשור עכשיו להתחיל לקבץ נדבות? מצד שני, זו הוצאה ממש רצינית עכשיו להקים הכל מאפס – להתחיל לקנות מקרר, תנור, מיטות לילדים, ספה... לא רוצה חשיפה ושכולם יידעו עלינו – ועל כל זה לא הייתה לו תשובה...
והדמעות שלה לא מפסיקות לרדת... והוא נשבר. כן, הייתה לה הודיה גדולה בלב שכולם בריאים, והם לא איבדו אף אחד חלילה. היא רק פתאום חשבה לעצמה, ונתנה למחשבות שלה להפוך למילים...
"תגיד", היא שאלה אותו, "למה אף אחד לא חשב על איזה רעיון לעזור למשפחות שנשרף להן הבית? משהו מיידי כזה, שנותן כסף לדברים הבסיסיים האלה – בלי להתבייש מחברים שלך עכשיו בקהילה שיאספו לנו פרוטה לפרוטה, ובלי בלגנים של הלוואות, בלי בירוקרטיות מיותרות... פשוט לעזור אחד לשני.
"והרי תחשוב על זה – אם כמה קהילות מתאגדות ביחד, וכל אחד ייתן רק כמה שקלים – זה יעזור למשפחה. אתה מבין כמה זה היה עוזר לנו עכשיו?"
והוא הבין... כמה שהוא הבין...
הוא התלבט אם להגיד לה שקרא על זה בעיתון וראה איזה פרסום, אבל הוא אמר לעצמו: לי זה לא יקרה, ואני אתרום בהזדמנות לאחרים. אבל הוא לא ידע כמה הוא יתחרט שלא חשב טיפה קדימה – גם על עצמו וגם על האחרים...
לפרטים נוספים והצטרפות למיזם "להבת מנחם" לחצו כאן>>>
עמותת להבת מנחם – הוקמה בדיוק לסיפורים כמו המשפחה הנ"ל , על מנת לעזור למשפחות שנשרף ביתם, לקבלת סיוע מיידי בסך 100,000 ₪ לתכולת דירה, בלי גיוסי חירום, בלי חשיפת המשפחה, בלי בירוקרטיות מיותרות ועם חסד אדיר.
עמותת להבת מנחם – הינו מיזם חברתי שמעניק ביטחון למשפחה שנשרף ביתם.
למיזם נרשמים מנויים, כאשר למשפחה המנויה במיזם נשרף הבית, כלל המנויים תורמים 20 ₪ בלבד באופן חד פעמי, וכך 5000 המנויים מעניקים באופן מיידי סיוע למשפחה בסך 100,000 ₪ לרכישת תכולת הבית.
רעיון הקמת המיזם ע"י ישראל ליבמן מנכ"ל עמותת מקימי שמלווה משפחות לשיקום כלכלי הגיע לאחר פניות רבות במשך השנים של משפחות שביתם נשרף וביקשו עזרה וסיוע, חלקם ע"י מגביות חירום, חלקם ביקשו עזרה וסיוע ללא חשיפה, מאחר ולא היה מענה למשפחות ובהשראת קרן יחד, שעוזרת ומסייעת למשפחות שאחד מההורים נפטר , הם עוזרים להם בסיוע לטובת הילדים. חשבנו שגם בנושא שריפות, המיזם יכול לעזור ולסייע למשפחות מתוך כבוד הדדי, מהירות ונתינת אור למשפחה מיד לאחר החושך הגדול שנקלעו אליו.
לפרטים נוספים והצטרפות למיזם "להבת מנחם" לחצו כאן>>>
שאלות ותשובות
ש. מה בעצם הקושי הגדול של המשפחה בשעת שריפה?
ת. הקושי זה קודם כל חוסר ישוב הדעת, שזה משהו שאין לאנשים בשעת צרה, הם כרגע חושבים נקודתי ומאוד כאן ועכשיו, איך אני משכיב את הילדים הלילה לישון? מה אני עושה מחר עם הרהיטים? מה עם המקרר והמחשב.. אין להם זמן להתעסקות בגיוס המונים, וגם אין להם כח להיחשף ולהתבייש, וחשוב שעוד חודש כשהם יקנו איזה רהיט חדש ויוקרתי, הם יראו באיקאה את השכן שחודש שעבר תרם להם כסף ויתביישו, הם הרי לא עניים, הם פשוט נקלעו לסיטואציה שאף אחד לא מתכנן אותה.
ש. אז מה אתם מציע בעצם?
ת. אנחנו מציעים משהו מאוד פשוט, בוא, תהיה חלק מקהילה, שבשעת שריפה עוזרת למנוי מהקהילה ותורמת לו 20 שקלים סך הכל. המנוי שנשרף ביתו מקבל באופן מיידי 100,000 ₪.
ש. אז בעצם אין תרומה חודשית?
ת. בדיוק! רק כאשר נשרף לאחד מהמנויים הבית יגבו 20 שקלים מכל מנוי.
ש. כמה מנויים קיימים אצלכם היום?
ת. כיום אנחנו עומדים על 3600 מנויים, עד היום היו 4 מקרי שריפה בהם עזרנו למשפחה באופן יחסי ז"א – מספר המנויים כפול 20 שקלים, אנחנו רוצים להגיע תוך מספר שבועות ליעד של 5000 מנויים, כדי להעניק למשפחה שנשרף ביתה את כל 100,000 השקלים. בתקווה שאף אחד לא יזדקק.
לפרטים נוספים והצטרפות למיזם "להבת מנחם" לחצו כאן>>>
