בצער רב נפרדים רבים מחסידות ברסלב ומעולם התשובה מהדמות המיוחדת שרון שלמה שלצר (שרון תל צור) ז"ל, שהלך לעולמו בשבת האחרונה לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.
שלצר, יליד קיבוץ הזורע, חזר בתשובה והפך לדמות מרכזית בתנועת ברסלב, במיוחד בקרב תלמידי הרב ישראל דב אודסר זצ"ל.
אחת מהיוזמות המרכזיות שבהן עסק הייתה העלאת עצמותיו של רבי נחמן מברסלב מאומן שבאוקראינה לקבורה בארץ ישראל. שלצר האמין כי מהלך זה יביא לאחדות רוחנית וגשמית לעם ישראל ויקרב את הגאולה השלמה. הוא פעל במשך עשרות שנים לקידום חזונו, תוך פנייה לראשי ממשלה, שרים ונשיאים, והגשת עתירות לבג"ץ. בעתירה שהגיש, ביקש להוציא צו על תנאי שיורה לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית לפעול להעלאת עצמותיו של רבי נחמן, בטענה כי מדובר במהלך בעל חשיבות רוחנית עצומה לגאולת עם ישראל.
עמדתו של שלצר נתמכה גם על ידי גדולי הדור, וביניהם הרב עובדיה יוסף זצ"ל. הרב עובדיה פסק במפורש שלדעת כל הפוסקים יש מצווה להעלות לארץ ישראל את עצמותיהם של צדיקים. כאשר נשאל על ידי הרב אריה ליפו האם יש לפעול להעלאת עצמותיו של רבי נחמן, השיב: "ודאי! מצווה! למה יצאו לחוץ לארץ?! בתוך עמי אנוכי יושבת!". כאשר הוזכרה בפניו ההתנגדות למהלך, השיב: "תגיד להם בשמי: לא נכון הם עושים! שולחן ערוך מפורש! ותפרסם בשמי!".
שלצר, שגדל במשפחה חילונית בקיבוץ השומר הצעיר, עבר תהליך עמוק של חיפוש רוחני שהוביל אותו לחסידות ברסלב. במהלך שירותו הצבאי בחיל האוויר, חווה חוויה רוחנית עמוקה שהובילה אותו לדרך התשובה. הוא הקדיש את חייו לתפילה, הפצה ומאבק למען העלאת עצמות רבי נחמן לארץ ישראל.
המאבק שהוביל שלצר עורר מחלוקות בתוך חסידות ברסלב, כאשר חלק מהחסידים התנגדו להעלאת העצמות בטענה שרבי נחמן רצה להיקבר באומן. עם זאת, שלצר ותומכיו האמינו כי העלאת העצמות היא צו השעה ודרך לקרב את הגאולה.
שרון שלמה שלצר ז"ל הותיר אחריו מורשת של מסירות, אמונה ואהבת ישראל. פועלו למען העלאת עצמות רבי נחמן לארץ ישראל ממשיך להוות השראה לרבים.
אבינועם ברגר, מתלמידיו, מספר לערוץ 7 כי המפגש בין הרב אודסר לשרון שינה את מסלול חייהם – ובעצם, את מסלול חייהם של אלפים. "הקשר הפך במהרה לחברות אמיצה, כמעט אב ובנו. שרון היה שליחו הקרוב, עוזרו הנאמן, והסבא – מאורו ומדריכו. הסבא גילה לו את סיפור "הפתק", אותו מסר פלאי שנכתב על ידי רבי נחמן מברסלב לאחר פטירתו – ושלח דרכו בשורה אדירה לעולם.
שרון לא נשאר אדיש. הוא הבין שזו שליחות חייו. ומאותו רגע הקדיש את כולו להפצת המסר: שיש רבי בעולם. שיש תקווה. שיש פתק אמיתי, רוחני, שבו נתגלה שהשיר הפשוט כפול משולש מרובע שכתב עליו רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש וכן רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן שיחדש את העולם לעתיד הוא נ נח נחמ נחמן מאומן שמסוגל לחולל מהפכה בנפש האדם ושמי שזכה לזה השיר בשלמות הוא רבי ישראל דב אודסר שגילה אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הוא פרסם זאת בטלוויזיה, פרסם בעיתונים, נסע עם הסבא לארה"ב, דיבר עם רבנים, אישי ציבור ומנהיגים. כל מי שהיה מוכן להקשיב – קיבל ממנו את האור".
הוא מספר על פגישה עם השרה לשעבר ציפי חוטובלי. "בפגישה שיזם עם ציפי חוטובלי בהיותה סגנית שר החוץ הם יזמו שוב בקשה לאוקראינים, לאפשר את העלאת העצמות של רבי נחמן. האוקראינים ענו כי זהו נכס תרבותי של אוקראינה והם לא מוותרים עליו... החסידים מתפללים שאולי המלחמה באוקראינה, תרכך את "לב פרעה" וישלח את הצדיק מארצו.
פטירתו של שרון תל צור ז"ל היא אבדה גדולה לכל מי שהאהבה גם לרבי נחמן וגם לארץ ישראל לנגד עיניו. יהי זכרו ברוך", הוא מסכם.
בראיון עבר לערוץ 7 סיפר תל צור על המסע שלא נגמר להעלאת העצמות לישראל, ולמה הוא החליט לחדש אותו דווקא בתחילת הגל השני של הקורונה. "זה התחיל בסוף 1992", סיפר. "לפני כמעט 28 שנים התפרסם כי קבוצה של כמה יהודים, החלו לחפור בקבר של רבי נחמן, כדי להוציא את עצמותיו במטרה להעלות אותן לארץ. המידע הזה הגיע לברלנד. התקשרו אליו בזמן החפירה, אמרו לו שחופרים כדי להביא את רבי נחמן לישראל והוא עצר בעדם מלהמשיך לחפור. הוא אמר להם ש'אוי ואבוי', ושהדבר יביא להרס וחורבן על העולם כולו".
בשלב זה נכנס הרב אודסר לתמונה. "הם אמנם עצרו את החפירה, אך הסיפור עשה לו כנפיים והתפרסם, והגיע גם לרב אודסר, שאז כבר היה בשנות ה-90 המאוחרות שלו. הרב אודסר אמר שאם ברלנד אומר שלא, משמע שצריך לנקוט בדיוק בפעולה ההפוכה - להביא את רבי נחמן לישראל. כלומר, מה שברלנד אומר, זה בדיוק ההפך מרצונו של רבי נחמן. אני שמעתי את זה ובאתי אליו, וביקשתי ממנו רשות לעסוק בזה, והוא אמר לי 'הלוואי שתזכה לעסוק בזה', ואני מאז מתעסק בזה".
תל צור נכנס מיד לעובי הקורה. "כבר באותה שנה, אני הכנתי מכתב בשמו של הרב אודסר, שנשלח לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, בו ביקשנו ממנו שיביא את עצמותיו של רבי נחמן לארץ. עותק מהמכתב קיבלו גם שר החוץ שמעון פרס, וגם נשיא המדינה עזר ויצמן. פרס נענה לפנייתנו, ואמר כי מדובר בעיתוי טוב, שכן נשיא אוקראינה מתכוון להגיע בימים הקרובים לביקור ראשון בישראל".
"לנשיא אוקראינה דאז קראו ליאוניד קרבצ'וק", אמר. "הוא היה הנשיא הראשון של אוקראינה החופשית, אחריה שהשתחררה מברית המועצות. הוא הגיע לביקור ממלכתי בו התנצל על מה שאוקראינה עשתה לישראל. ואז הבלתי ייאמן קרה: הנשיא עזר ויצמן ביקש ממנו, בעקבות המכתב שנשלח אליו, כאמור, את העלאת עצמות רבי נחמן לישראל. נשיא אוקראינה השיב בתגובה כי הוא מוכן לכך. כמובן שאותה בקשה עוררה שיח שסוקר בהרחבה בתקשורת: זה היה ב'מבט' בחדשות, בערוץ 2, ובכל העיתונים הנבחרים – מעריב, ידיעות אחרונות ועוד".
"היו מי שלא אהבו את ההיענות האוקראינית לכך", הוא הוסיף. "התעורר רעש גדול בברסלב, ואצו רצו אל הנשיא, משלחת של הרב מנחם פורוש ועוד, לעצור את המהלך הזה. 'מי ביקש להביא את רבי נחמן', 'הוא רצה להישאר באומן', 'זה המקום שלו' – אלו הטענות שנשמעו אז כנגד המהלך".
לדבריו, "הכל זה שקר. אני צוחק מזה כי עברו כל כך הרבה שנים מאז, ואני נזכר בבלוף הגדול הזה. בשורה התחתונה, אותה משלחת הצליחה להוריד את הנשיא מזה".
לטענתו, אם המשלחת הזו לא הייתה מגיעה לנשיא, כנראה שהפרויקט היה יוצא כבר אז לפועל. "היה עוד מישהו שהיה מעורב בסיכול המהלך", אמר. "הוא היה אז כמו היום שר הפנים, השר אריה דרעי. אליו פנו משפחה שלו מחסידי ברסלב, כל מיני, וגם הוא הפעיל לחצים על ראש הממשלה רבין להימנע מכך. אך רבין, בכל זאת, לא ירד מהעניין. בתקשורת פורסם שרבין מתכוון לנסוע לביקור באוקראינה. אז אני מיהרתי לשלוח לו מברק, שזו הזדמנות טובה לבקש שוב את העצמות של רבי נחמן".
"ואכן", סיפר. "חודש וחצי לפני שנרצח, במהלך ביקורו באוקראינה, רבין ביקש שוב את העצמות של רבי נחמן משר החוץ האוקראיני, חודש וחצי אחר כך, בי"א חשוון, רבין נרצח. ואלו המהלכים המדיניים הכי משמעותיים שנעשו. כמובן שלא היו הסכמים כתובים, אבל הסכמות בעל פה היו".
גם במהלך כהונת ראש הממשלה המנוח אריאל שרון המשיכו מאמצים משמעותיים להעלאת עצמותיו. "זה היה בזמן שטומי לפיד פירק את משרד הדתות והעביר למשרד המשפטים את הדיינות ואת כל המערך", אמר תל צור. "באותו מהלך היה מאיר שפיגלר, שעד היום בוחש בקדרות. הוא היה אז מנכ"ל או בכיר במשרד הדתות, וגאולה פרנסיס, הבת של הרב גץ, הרב של הכותל, היא היתה סמנכ"לית משרד ראש הממשלה לענייני דתות, והרב אלי בן דהן היה מנכ"ל משרד הדתות. אז בעזרת הרב אלי בן דהן עשינו את התעודה הזאת עליה חתם שרון להקצאת קבר עבור רבי נחמן בירושלים. הוא הגיש לנו תעודת חברא קדישא לשטח שהיום נמצא בעמותה, אך בזמן ההתנתקות ביטלו לנו את האישור".
בירכתי הר ציון בירושלים נמצא השטח המיועד לקבורתו המחודשת של רבי נחמן. אולם ראש הממשלה שרון לא ידע שהשטח מיועד לצורך זה. "למעשה הוא לא ידע שזה עבור זה, הוא חתם על זה עבור החברא קדישא. התעודה הזאת עכשיו נמצאת אצל אחד בשם הרב פנחס לוי, שהוא עושה מאמצים לחדש את תוקפה של התעודה הזאת".
"זה יכול להיות התיקון הכללי של ימי הקורונה", אמר תל צור. "הרי לכולנו ברור שלאור המצב הנוכחי והעלייה בתחלואה לא יתקיימו השנה טיסות מישראל לאומן, ולאומן בכלל, בראש השנה. לכן עכשיו זו הזדמנות נדירה ליצור קונצנזוס סביב הנושא, ולאחד את כל הפלגים השונים המקורבים לתורתו של רבי נחמן סביב הפרויקט".
אל מול הטוענים כי רבי נחמן רצה להיקבר דווקא באומן הוא עונה: "רבי נחמן אמר ש'המקום שלי הוא רק ארץ ישראל'. וגם כתוב בחיי מוהר"ן שהוא רצה להסתלק פה, אלא שהוא רק לא יכל להגיע, כי היה חולה. חוץ מזה שאז לא היו אמצעי תחבורה ולא היה אפשרי להגיע לקבר שלו, מלבד החסידים ששהו באומן. היום זה בדיוק הפוך. מעבר לכך, רבי נחמן אמר לא לזוז משולחן ערוך 'אפילו לא מסעיף קטן'. אחד ה'סעיפים הקטנים' בשולחן ערוך הוא הסעיף שאומר שגם אם יהודי לא רוצה, מצווה להביא אותו לקבורה בארץ אפילו בניגוד לרצונו. וכאמור, רבי נחמן בכלל לא בחר את אומן בתור מקום למות שם".
"הוא אמר 'לפי שעה אני נמצא שם', אבל כתב ש"כל מה שאני נוסע, אני נוסע רק לארץ ישראל. המקום שלי הוא רק ארץ ישראל'. פעמיים הוא חוזר על זה בכתביו".
"גם חסידי ברסלב בעצמם יודעים את זה", הוסיף תל צור. "בסוף, כל הסיפור של אומן הפך לביזנס אחד גדול, גם של זנות גם של סמים, וזה חילול השם ענק. זה חילול השם מה שקורה שם, אבל לא פחות חילול השם שמי שמתיימרים להיות חסידיו של רבי נחמן לא מקיימים את מצוות רבם להביא אותו לארץ ישראל. צריך לזכור שרבי נחמן לא שייך לחסידות ברסלב, הוא שייך לעם ישראל. כמו רשב"י וצדיקים יסוד עולם נוספים, שאל קבריהם נוהרים כל עמך ישראל. במקום להביא אותו לארץ ולהביא לכך שכל עם ישראל יוכלו לעלות לקברו ולהרגיש שייכים אליו, צמצמו אותו לביזנס".
תל צור לא חושש ממשברים דיפלומטיים עקב העלאת עצמות רבי נחמן. "אין שום חשש כזה. היום, לראשונה בהיסטוריה לאוקראינה יש נשיא יהודי וראש ממשלה יהודי. אף פעם לא היה דבר כזה. יש לי תמונה של נשיא אוקראינה המכהן, מתפלל בקבר רחל. הוא הגיע לשם עם כמה אוקראינים יהודים שליוו אותו. בידיעה שהתפרסמה באחד מכלי התקשורת האוקראיניים, נכתב שהוא מניח תפילין כל יום. וזה נשיא באחת מהמדינות הכי אנטישמיות בעולם. אז מכך אין מה לחשוש".
לסיום, הוא מדגיש, כי העלאת עצמותיו רק תגביר את הנהירה לקברו של רבי נחמן. "יגיעו לשם עשרות ומאות אלפים", אמר. "כל מי שלא טס לקברו של רבי נחמן באומן כי לא רצה לעזוב את ארץ ישראל, ישים פעמיו למקום כמה פעמים בשנה. הרי זה יהיה בירושלים, עיר הקודש. הרב אברהם בן נחמן, שהיה מגדולי הצדיקים בדורות הקודמים, אמר ביחס לרבי נחמן, שמקומו האמיתי והנצחי זה בארצו ובעירו, עיר הקודש. אגב, גם מבחינת אינטרס כלכלי, שהוא כמובן משני, יש יתרון גדול, יש לנו מכתב מניר ברקת, בתקופה שכיהן כראש העיר, שאומר שתיירותית, מה שקורה אצל רשב"י כל שנה במירון בל"ג בעומר, יהי פה בירושלים, פי כמה, כל ימות השנה".