חננאל גז, שסיים את השבעה על רעייתו צאלה הי"ד שנרצחה מול עיניו בפיגוע ירי סמוך לברוכין, מספר לערוץ 7 על הימים הקשים שעוברים עליו, על הגעגועים הבלתי פוסקים והתפילות לרפואת בנו התינוק רביד חיים בן צאלה.
"זו התמודדות מאוד קשה. אנחנו ממש מתפללים כל יום לרפואת רביד חיים בן צאלה. הרופאים אומרים שהוא בין חיים למוות. זה תינוק שנולד יתום ולעולם לא יקבל אהבה מאימו בעולם הזה.
צאלה אמרה כבר בתחילת ההיריון שתקרא לו רביד כי הפירוש הוא תכשיט יקר ויפה. היא כל כך רצתה בשם הזה - ובגלל שראינו שהמצב קשה - חשבנו שאולי יעזור לקרוא לו בשם כדי שכל עם ישראל יתפלל עבורו והוא קיבל גם את השם חיים כדי שיחיה", אומר גז.
כשהוא נשאל אם למד במהלך השבעה משהו חדש על צאלה עולות דמעות בעיניו. "קשה לי להגיד שמשהו היה לי מפתיע במיוחד, כי כל כך חייתי לצידה והייתי שותף בכל מה שקורה איתה. היינו הרבה יותר מבעל ואישה, חברים, חברי נפש", הוא אומר בקול חנוק. "אני לא יכול להגיד שהופתעתי מהנשמה הגבוהה שיש לה וכמה שהיא כל כך מדהימה ועוזרת לכולם כל הזמן. כמובן שזה עודד וריגש אותי שכולם באו מכל מקום בארץ. החיבוק הזה מאוד ניחם אותי. גם דאגו להטיס את אחי מניו יורק לכאן. זה מצוי הזוי וקשה ואנחנו עכשיו במעבר לשגרה חדשה והזויה. זה לא נתפס בכלל. צד אחד אומר שהיא עוד פה וממשיכה לחיות והשני מזכיר שהייתי לידה כשרצחו אותה וקברתי אותה וצריך להתמודד עם זה. אנחנו מתמודדים עם המציאות המשוגעת הזאת".
אחת המתנות, כפי שחננאל מגדיר זאת, שצאלה הותירה אחריה היא הרבה מסרים מוקלטים ומצולמים. "זה משהו שמאוד משמח וזה חסד ורחמים של הקדוש ברוך הוא. היה לה המון זמן להתכונן ללידה בגלל שמירת ההיריון. ה' יצר אפשר לה בעצם להיפרד מכל המטופלים שלה. היא החזיקה עשרות מטופלים בבית, בזום וגם בירושלים בקליניקה שלה.
כל הסרטונים וכל הפוסטים שהיא השאירה בפייסבוק מחזקים. הקשבתי לשיעור שהיא העבירה על ספירת העומר, על החסד והתפארת והעוז והנצח וחיברה את זה לדאגה בזוגיות, והרגשתי כמה זה מדהים וכמה היא עוזרת גם אחרי שהיא לא פה. קשה להגיד תודה כשאשתך נרצחה אבל אני מודה לקב"ה על שזכינו שהיא הייתה פה איתנו כל כך הרבה שנים והקמנו ביחד משפחה".
לצד ההתמודדות יש בו גם כעס על העובדה שלמרות ההתרעות וניסיונות הפיגוע - לא נעשה די כדי לטפל במחבלים פוטנציאליים. "זה כואב ומכעיס כי היו פה כמה פיגועים באותו ציר בדיוק בחודשים האחרונים. לא היה רצח אבל נגרם נזק לרכב או נזק לגוף ואנחנו לא טיפלנו בבעיה הזו. אני מאוד מודה לכוחות הביטחון ולכל מי שפעל ונפטרנו מהמחבל שרצח את צאלה אבל מי שקובע זו הממשלה. אם אנחנו מאפשרים לסרטן להמשיך להתפשט בגוף שלנו, בארץ ישראל, אנחנו צוחקים על עצמנו. מה שצריך לעשות זה להתפכח, הממשלה צריכה לייצר מדיניות חדשה ולגרש אותם.
לא אכפת לי שניתן להם מענק ושיחגגו איתו בחו"ל - העיקר שלא תהיה להם אפשרות לחזור לכאן. שיצאו מכאן ולא ישובו. ולא רק המחבלים אלא כל המשפחות והקהילות שלהם שרוצים לפגוע בנו שוב שוב ושוב. ישבתי שבעה ובאו אלי אנים שעברו פיגועים לפני שנה, שנתיים, עשר ועשרים שנים. לא נמנע את הפיגוע הבא בדיבורים. אין לי שום תלונה כלפי זרועות הביטחון שלנו שעושות הכל כדי לשמור עלינו שלא ניפגע, אבל צריך לדרוש מהממשלה שתשנה מדיניות ותוציא מקרבתנו את האנשים שמפגעים בנו ולאחר מכן חוגגים את זה. הממשלה מאפשרת מצב שבו הרוצחים שלנו חיים לצידנו. היא צריכה לבוא אלי ולבקש סליחה", מוסיף גז.
למרות האירוע הקשה הוא לא מאבד את האמונה לרגע. "ניסו גם לרצוח אותי. זה לא רק שישבתי בצד. המחבל ריסס אותנו בכדורים והיה כדור שהגיע מאוד קרב אלי ופגע בנס נמוך, כי אם היה פוגע גבוה יותר, אינני יודע אם הייתי עכשיו על כיסא גלגלים, באשפוז או בקבר. השם עשה לי נס ואני עדיין כואב מאוד את הרצח של אשתי ושהילד שלי מתנדנד בין חיים למוות. אבל לא ישברו אותנו. הקב"ה עושה הכל לטובה ואנחנו לא מבינים הכל, ממשיכים להיות חזקים, ויודעים שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".