הדס הרשקוביץ, אלמנתו של המחנך רס"ם (במיל') יוסי הרשקוביץ ז"ל שנפל בעזה, התארחה באולפן ערוץ 7 וסיפרה על המיזמים הרבים שנערכים לזכרו במגוון רחב של תחומים.
"כשהחלטנו לקדם את הפרויקטים, היה לנו ברור מה צריך לעשות, לא היינו צריכים את השלב של לחפש איך להנציח. בשלב ראשון, כל הפרויקטים שאנחנו מתכוונים לקדם, הם כאלו שיוסי התחיל ובערו בעצמותיו", מתארת הרשקוביץ.
אחת היוזמות המרכזיות נולדה מעשייה משותפת שלה ושל בעלה. "סיירת יוסי הוקמה באופן ממש אוטומטי מיד כשיוסי נהרג. יוסי היה הולך כל יום שישי לנגן לחולים בבתי חולים. אנשים היום מתקשרים אליו מכל הארץ, לבקש שיבוא, והוא ליווה המון אנשים ברגעים קשים של פרידה, לצד רגעים משמחים.
בערב שמחת תורה, יוסי ואני הלכנו לנגן במחלקת טיפול נמרץ ילדים בהדסה עין כרם. זו היתה הנגינה המשותפת האחרונה שלנו והרגשנו שהיא מאוד משמעותית ושונה. לא יכולנו לעצור. ניגנו והצטרפו אלינו אחות מהמחלקה, יצאו אנשים מהחדרים, וזו היתה תחושה של תפילה וזעקה מהלב. לצערי, לא ידענו, שזו תהיה הפעם האחרונה שלנו", היא מוסיפה.
במקביל, נמשכת גם פעילות חינוכית לאור דרכו של יוסי ז"ל, ולפי המסרים שהותיר לתלמידיו. "יוסי הקליט סרטון לפני הכניסה לעזה שבו דיבר על הימנות מלשון הרע. אחרי הסרטון הזה מצאנו עוד מסרים שהוא הסריט ולא נכנסו לסרטון הזה. גם ברגע שלפני הכניסה לעזה - כל ההוויה שלו - איש החינוך שהוא - בא לידי ביטוי בסרטון. גם ברגעים הכי קשים. הוא ידע לנסות במצב הטראגי והקשה הזה לתת תקווה ולהביא לריפוי ואחדות.
יוסי היה איש שהכיל בתוכו המון תכונות, שהרבה פעמים, קשה להכיל יחד. איש אמת שלא מעגל פינות, דבק בדרכו ומצד שני בעל יכולת לדבר עם אנשים שחושבים אחרת, לנסות להקשיב, לקבל, לנהל שיח באופן כזה שגם הצד השני יקבל את דבריו. זה משהו נדיר. בשנה שלפני המלחמה יוסי לקח את העניין הזה מאוד ללב וזה הדיר שינה מעיניו. הוא ניסה לחשוב איך הוא יכול להיות פעיל לרתום תלמידים וצוות לטובת הדבר הזה שהוא קרא לו 'המירוץ לאחדות'. אנחנו רוצים להוציא ספר וסרט במספר שפות שיביעו את המשנה החינוכית המיוחדת שלו - לא רק כזיכרון - אלא כאמירה וקריאה לפעולה. יוסי עסק כל חייו בניסיון לתקן ולהשפיע. הוא ויתר על הרבה דברים אחרים כי הוא הבין שבחינוך הוא יכול לייצר שינוי", מדגישה הרשקוביץ.
מיזם נוסף לזכרו קשור ליישוב בו מתגוררת המשפחה - גבעות. "היישוב שלנו משלב בוגרים בעלי צרכים מיוחדים. נכון לעכשיו, אין דרך מונגשת לחבר בין אזור הבתים, לאזור מרכז היישוב, בית הכנסת, התעסוקה ובית הספר. בכל פעם שיוסי ואני ראינו את הדיירים מתניידים זה מאוד הפריע לנו. יוסי התחיל לחשוב, לפני שנהרג, איך אפשר לקדם את הדבר הזה ולייצר ביישוב הנגשה. אנחנו מתכוונים להקים טיילת מונגשת, שבה יהיו תחנות שונות, שיספרו על תחנות בחיים של יוסי, על ערכים שלאורם אפשר ללמוד ממנו".
יוסי ז"ל גם ייעץ וסייע לבני נוער רבים לפני הגיוס. "הוא הרגיש שהנקודה המאוד משמעותית, עבור בני הנוער, זה השלב של ההכוונה למכינות ולשירות הצבאי. אני זוכרת אינסוף שיחות שלו עם בוגרי בית הספר, צעירים מהיישוב ואנשים שהגיעו אליו והוא נתן להם מענה והכוונה שהיתה מאוד משמעותית. אנחנו רוצים לפעול לתוכנית מהותית של ליווי והכוונה וגם בהמשך, על חניכה של חיילים משוחררים שילוו בני נוער בשלבי המכינה והגיוס".
בואו להיות שותפים במיזם המיוחד >>>
"אני מרגישה שזאת אחריות גדולה, שיוסי השאיר לנו פה. אין לנו ברירה, הוא השאיר לנו הרבה עבודה, משימת חיים שקיבלנו. יוסי לא כאן איתנו, אבל הוא השאיר פה כל כך הרבה השפעה בעולם הזה, וכל כך הרבה דברים ופרויקטים שהוא התחיל. אני יכולה להגיד שיש לו עוד כל כך הרבה חלומות שאנחנו יודעים עליהם, שהוא חלם להגשים ולא הספיק. בשלב הראשון אנחנו מתמקדים בדברים שיוסי התחיל בעצמו ואני מקווה שבעתיד נצליח להגשים עוד חלומות שלו", היא מסכמת.