תושבי מבואות יריחו, מהחלוצים הראשונים בבקעת הירדן, חנכו בית כנסת קבע - בדיוק 26 שנים לאחר הקמת היישוב.
בית הכנסת החדש עוצב בהשראת בתי הכנסת הקדומים של יריחו, "נערן" ו"שלום על ישראל", ומשקף את השורשים העמוקים של ההתיישבות היהודית במקום.
עבור התושבים, מדובר במעמד סמלי ובעל משמעות לאומית עמוקה - חידוש החיים היהודיים בשער המזרחי של ארץ ישראל, סמוך לעיר יריחו המקראית.
בטקס החגיגי השתתפו בכירים מהנהגת ההתיישבות, בהם ראש מועצת בקעת הירדן דוד אלחייני, מזכ"ל תנועת אמנה זאב (זמביש) חבר, מנכ"ל החטיבה להתיישבות הושעיה הררי, שזכה לכבוד לקבוע את המזוזה, ואיתו אחראי אזור הבקעה יוסי נקש. גם שרת ההתיישבות אורית סטרוק וח"כ צבי סוכות - ששיתף פעולה עם היישוב עוד בטרם היבחרו לכנסת - כיבדו את האירוע.
שרת ההתיישבות סטרוק הדגישה בדבריה את גודל השעה: "מפה, מיריחו, עם ישראל נכנס לארץ. כאן התחילה ההכרה בהתיישבות הצעירה, והיום יש לנו ממשלה שמקימה יישובים חדשים. מבית הכנסת הזה תצא תפילה שנסיים את המלחמה בניצחון, נמשיך ליישב את הארץ ונחיל ריבונות מלאה ביהודה ושומרון".
ח"כ צבי סוכות הוסיף "אני נרגש לעמוד מול חלוצים אמיתיים. יריחו נקראת מנעולה של ארץ ישראל, ומכאן צומחת ההתיישבות. מבואות יריחו היה היישוב הראשון שהוכר בהתיישבות הצעירה, וממנו נפתח הפתח לעוד עשרות יישובים - רק השבוע קיבלנו הכרה ב-22 יישובים נוספים".
מבואות יריחו עלה לקרקע בערב ראש חודש סיון תשנ"ט (1999), ולאחר שני עשורים של עיקשות ואמונה זכה להכרה ממשלתית רשמית - שהיוותה פריצת דרך במאבק להסדרת כלל ההתיישבות הצעירה.