אנו רגילים לאספקת מים סדירה ואמינה לאורך כל ימות השנה. מצב זה, שנראה לנו טבעי ורגיל, אינו טריוויאלי כלל ועיקר.
מדינות רבות בעולם, במזרח התיכון אך גם באירופה וביבשות נוספות, סובלות ממחסור במים.
בשנים האחרונות מדינות כמו ספרד, אוסטרליה, גרמניה ועוד סבלו מרצף של שנות בצורת חריפות, שהביא לירידת מפלס הנהרות ולפגיעה קשה בתוצרת החקלאית. חווינו זאת, אגב, בעליית מחירי שמן הזית המיובא מספרד. גם בישראל אירע כמה פעמים רצף של שנות בצורת. עונת החורף האחרונה הסתיימה בהיקף משקעים נמוך ברמה היסטורית, ואנו מקווים שהדבר אינו מבשר על תחילתו של רצף שנים שחונות, אם כי התחזית לשנים הקרובות מראה כי ייתכן שאכן כך הדבר.
למרות תנאי פתיחה מאתגרים של מיקום באזור סמי־מדברי, משק המים הישראלי מצליח לספק מים, לטפל בביוב ולתת מענה לצורכי החקלאות והתעשייה. ישראל נחשבת למדינה שמשק המים שלה הוא אחד מהמתקדמים ביותר בעולם, ומהווה דוגמה לחיקוי, במיוחד לאור האתגרים של מדינות רבות. בימים כתיקונם מגיעות לישראל מדי שנה משלחות רבות מרחבי העולם כדי ללמוד על מודל ניהול משק המים שלה.
כ־70% מהמים המסופקים למגזר הביתי בארץ מגיעים משישה מתקני התפלה הפרוסים מחדרה ועד אשקלון. כל מתקני ההתפלה פועלים בשיטת BOT (בנה, הפעל והעבר) מלבד מתקן ההתפלה פלמחים. לאור הגידול באוכלוסייה וצורכי המים מחד, והירידה במשקעים מאידך, יש לגשר על הפער בין הביקוש להיצע. גם שינויי האקלים מחייבים אותנו להיערך ולהיות מוכנים לשנים שחונות במיוחד. זאת אנו עושים באמצעות הקמת מתקני התפלה נוספים. לרשות המים יש תוכנית לעשרות השנים הבאות, המציבה יעדים להקמת מתקנים נוספים מדי כמה שנים. הקמת מתקן כזה היא מהלך מורכב הנדסית, תפעולית ומימונית, ועלותה מגיעה לכ־1.5 מיליארד שקלים ויותר.
מאפיין נוסף של ישראל הוא מיחזור המים לחקלאות. כ־85% מהביוב המטופל, הקולחים, נלקחים לשימוש חקלאי ומהווים למעשה מקור מים חשוב. בעשרים השנים האחרונות עבר ענף החקלאות לשימוש בקולחים במקום במים שפירים, והדבר מהווה יתרון הן לחקלאים - שמקבלים מים במחיר נמוך, ולאזרחי המדינה - שנהנים מסילוק המטרד.
אנו גם מובילים בפחת המים - היקף המים שהולכים לאיבוד בדרך, עקב נזילות ופיצוצי צנרת. פחת המים בישראל הוא הנמוך בעולם, כ־3%, בעוד שבמדינות רבות הוא מגיע לעשרות אחוזים. תאגידי המים והביוב תרמו רבות להקטנת הפחת העירוני, שירד מאז הקמתם מכ־15% ויותר לממוצע ארצי של כ־6%.
רשות המים היא הגוף האחראי והרגולטור של משק המים. תחתיה פועלים כ־1,500 גופים, מחברת מקורות, תאגידי המים והביוב, אגודות המים ועוד מאות ספקים בינוניים וקטנים. המשק נחשב "משק כספי סגור" - כלומר, הוא אינו מקבל תמיכה או סובסידיה ממשלתית, וכל הוצאותיו ממומנות מתעריף המים. למרות כל זאת, תעריף המים בישראל הוא מהנמוכים ביותר במדינות ה־OECD.
זו הזדמנות מצוינת להביט בגאווה על מדינת ישראל ומשק המים שלה, ולהכיר בכך שגם בתחום זה אנחנו מהמובילים בעולם. המים הם משאב קריטי לקיומנו, ולכן עלינו לחסוך במים ולנהוג בשימוש בהם בתבונה וביעילות.
הכותב הוא מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב