מילים שמנסרות את הלב ומנגנות על מיתרי הנשמה - כך מתוארת עוצמת כתיבתו של הרב ישעיהו שפירא זצ"ל, הידוע בכינויו "האדמו"ר החלוץ".
ספרו מבשר ישועה, שיצא לאחרונה במהדורה מורחבת בעריכת הרב יצחק מיכה קליין, מאיר באור חדש את דמותו של אחד ההוגים המיוחדים בתולדות הציונות הדתית.
הרב שפירא (תרנ"א-תש"ה), בן למשפחת אדמו"רים רמת-מעלה ואחיו של האדמו"ר מפיאסצנה, בחר בנתיב נדיר לתקופתו: שילוב מעמיק בין עולמה של החסידות ובין רוח החלוציות של העלייה השנייה והשלישית. הוא הניח יסודות רעיוניים לתנועת תורה ועבודה, וכתביו משקפים תיאולוגיה מעשית ונוקבת, המחברת שמים וארץ, קודש וחול, הגות ומעשה.
במשך כ-25 שנה פרסם מאמרים במגוון נושאים: ציונות דתית, שאלות כלכליות, דיוקנאות של דמויות מופת, וגם סוגיות חברתיות בוערות. במקביל, ניהל חיים ציבוריים ענפים - מהנהגת מוסדות בירושלים ותל אביב ועד עבודה חקלאית בכפר פינס.
במרכז הגותו עומדת השאיפה "להבליט את הכמיהה הנצחית של כנסת ישראל לפדות ולגאולה". לשיטתו, החלוציות של זמנו אינה ניתוק מהמסורת, אלא המשך ישיר של "ההעפלה ומסירות הנפש של דורות".
הספר מבשר ישועה, בהוצאת דברי שיר ובעריכת הרב יצחק מיכה קליין - מחנך וחוקר הגותו של הרב שפירא - כולל מאמרים שלא ראו אור עד כה, חלקם מתורגמים מיידיש. זהו אוצר רעיוני ורגשי, הפונה גם אל בני דורנו המבקשים לשלב בין קדושה לחיים של עשייה ותיקון.