בריאיון אישי ומעמיק באולפן ערוץ 7, שוחחה ד"ר חנה קטן עם מירי שניאורסון - מייסדת עמותת "נפלאות", יוזמת חברתית ומרצה - על שליחות, העצמה נשית ומשמעות בגיל השלישי.
שניאורסון פתחה בתיאור חייה האישיים, וציינה: "נולדתי לבית חב"די, התחנכתי בבית יעקב ואחר כך בבית רבקה בכפר חב"ד. אנשים שואלים אם אני חוזרת בתשובה, ואני אומרת - הלוואי והייתי זוכה. קוראים לי מרים גיטל על שם סבתא של אמא שלי שנרצחה בשואה. תמיד הרגשתי שליחות - להרים, מלשון מרימה".
בהמשך שיתפה בשגרתה המורכבת ובמשברים האישיים: "רק שבוע שעבר כתבתי לרבי - זהו, אין לי כוח. גאולה? זה הכי גלות שאפשר. אבל זה בדיוק האתגר - לראות גאולה וללכת להראות לנשים אחרות גאולה."
שניאורסון הסבירה את המשמעות שמאחורי שם העמותה שהקימה: "קראנו לה 'נפלאות', כי בתוך המילה יש את הפלא. הדרך היחידה לעבור מגולה לגאולה היא לגלות את הפלא שבך."
היא פירטה את פעילות העמותה: "הקמנו שיעור פרשת שבוע בכל יום שישי, חילונית ודתייה יושבות זו לצד זו. זה היה מהפכני. עשינו מסעות למרוקו, הפקנו תכני תורה ברשת, יצרנו מרחב נשי מקרב - עם אוכל טוב, שיח פתוח ודברי תורה".
אחת הפעילויות הבולטות היא מיזם לנשים אלמנות בגיל השלישי: "לפני שבע שנים ערכתי ערב ראש השנה לאלמנות. אחת הדוברות אמרה - 'אם את פה, יש לך שליחות. סעי וגלי אותה'. הבנתי שכל אישה יכולה להיות אור לאחרות, אם רק תתעודד".
כיום פועלות 14 קבוצות כאלה ברחבי הארץ, ובהן משתתפות כ-1,000 נשים. "אנחנו שולחות מתנות, עורכות מסיבות ומפיקות מסעות. אחד הרגעים הכי חזקים היה כשעמדנו עם נשים בגיל השלישי ליד אתר נובה, קראנו תהילים, ושרנו שירי תפילה ותקווה".
על החשיבות של נתינה ושמחה, אמרה: "כתוב שמי שמלבין שיני חברו - גדול ממי שמשקהו חלב. אם היא שמחה, היא תקום, תבשל, תעבוד, תחיה. זה לא לתת דגים - זה לתת חכה".
שניאורסון התייחסה גם לחשיבות ההעצמה בגיל השלישי: "נבחרתי להוביל פרויקט של משרד הרווחה על הזדקנות מיטבית. הקמנו תוכנית בין-מגזרית, ערכנו כנס עם 1,200 נשים, ואת, חנה, דיברת בו על נושאים רפואיים. זו שליחות לאומית - לדחות תלות, לעודד קהילה, בריאות ושמחה".