חשוב להסתכל ביושר על המצב לאשורו - ולהודות גם על הטוב שנעשה, אף על פי שעדיין קיימות בעיות ומורכבויות רבות, וכנראה עוד תהיינה גם בעתיד.
בזירה הדרומית, ראשית הפעולה המחודשת בעזה היא סימן מעודד ומבשר עידן חדש.
השיטתיות שבה מטוהר המרחב, על כל מרכיביו, יחד עם חלוקת הסיוע תוך ניתוק מוחלט מהנהגת חמאס - מהווים שינוי פרדיגמה מהותי. שינוי זה לדעתי יתן את אותותיו הן במיגור כוחו של חמאס והן בקידום שחרור החטופים ללא צורך בהסכם כניעה.
צה”ל, בהובלת הרמטכ”ל ואלוף הפיקוד הנוכחיים, מובילים זאת בנחישות ובמקצועיות.
מרבית המשימה מתבצעת על ידי הכוחות הסדירים, והמילואים נמצאים במעטפת — ובסך הכול, נראה כי הפעולה מתחילה להשיג את יעדיה בשטח.
במקביל, בזירת יהודה ושומרון, ניכר שינוי מגמה מול ניסיונות ההשתלטות הפלסטינית החד-צדדית, ההכרה בנקודות התיישבות חדשות ואסטרטגיות ואישורן בפועל -הם צעדים מבורכים, מעודדים וחשובים, גם אם חבל שהם מגיעים בעיקר לאור פיגועים רצחניים ומתועבים.
גם השינוי המבורך באישור תוכניות הבנייה ביו”ש, ללא סרבול וללא הפחדות מיותרות, תוך שקט אמריקאי בעניין - הינו מהלך ראוי ומתבקש.
ולבסוף - העבודות על הרחבת כביש 60, סוף-סוף, גם בצפונו: לאחר עשור שבו בוצע החלק הדרומי, מתחילים גם בירושלים וצפונה - והלב מתעודד.
כל אלו הינם צעדים חשובים ומשמעותיים, המצביעים על כיוון נכון. יישר כוח לכל העוסקים במלאכה, המשיכו בה בהצלחה.