בתחילת השבוע ביצעה אוקראינה את אחד המבצעים המתוחכמים והמרשימים ביותר מתחילת המלחמה, במסגרתו רחפנים מסוגים שונים פגעו בעשרות מטוסים של חיל האוויר הרוסי, בבסיסיהם, עמוק בשטחה של רוסיה.
מחרתיים, ה-5 ביוני, הוא תאריך הזכור יותר מכל בזכות מבצע 'מוקד' - השמדת חילות האוויר של מצרים ירדן וסוריה בתוך 6 שעות, המהלך שפתח את מלחמת ששת הימים. אוקראינה ביצעה השבוע לרוסיה את 'מבצע מוקד' שלה, בהצלחה לא פחותה.
ה'ניו יורק טיימס' דיווח כי אוקראינה הצליחה להשמיד או לפגוע קשות ב-20 מפציצים אסטרטגיים של רוסיה במתקפה ביום ראשון, זאת לצד מטוסי תובלה ומטוסים קריטיים כמו A-50, המשמשים כמרכזי פיקוד ושליטה אוויריים. לפי גורם בשירותי הביטחון האוקראיניים, במתקפה נפגעו מפציצים מדגם Tu-95 ו Tu-22-( Tu= טופולב) שמשמשים את רוסיה לירי טילים ארוכי טווח לעבר אוקראינה, מטוס תובלה מסוג אנטונוב An-22.
אם ב'מבצע מוקד' הפעיל חיל האוויר הישראלי את כל צי מטוסי הקרב שלו, בלוחמה המודרנית מדובר בשיטה הרבה יותר פשוטה והרבה יותר גאונית, תוך שימוש ב'מטוסים' המודרנים - רחפנים: התקיפה בוצעה באמצעות שיגור נחילי רחפנים ממספר משאיות שהוצבו במספר נקודות ברחבי רוסיה עצמה. תחילה הוחדרו לרוסיה רחפני FPV קטנים, ומאוחר יותר - מבני עץ קטנים. בשלב הבא, הוטמנו הרחפנים מתחת לגגות המבנים, ואז המבנים הוסעו לנקודות היעד בנגררים או במשאיות. בשעה היעודה, הגגות נפתחו בשליטה מרחוק - והרחפנים המריאו אל שדות התעופה.
מי שראה את הסרטונים של המטוסים הבוערים, לא יכל שלא להתעלם מהפשטות והגאונות של המבצע. בניגוד למטוסי קרב השמורים בתוך דת"קים (דירים תת קרקעיים) ממוגנים, מפציצים גדולים אין אפשרות להכניס לדיר כזה, והם עומדים חשופים על המסלולים - טרף קל לכל תוקף.
עזר ויצמן ז"ל, ממניחי היסודות של חיל האוויר הישראלי ושל מבצע 'מוקד' (שעליו פיקד כבר מחליפו בפיקוד חיל האוויר מוטי הוד ז"ל) מספר בספרו 'לך שמים לך ארץ' (עמ' 210) כי "בן-גוריון ז"ל, שלא היה, כידוע, טייס קרב ואת השכלתו הקרבית קנה דרך ההתמודדות עם מצוקותיה של ישראל, ביקר ב-1954 ברמת דוד, כאשר הייתי מפקד הכנף. היתה לנו אז טייסת "מטאורים" אחת, טייסת "מוסטאנגים" וטייסת "ספיטים". הם היו ערוכים, כולם, כמו במיסדר קבלת שבת בבית-הספר - כנף לכנף, בשורות מסודרות. ה"זקן" הסתכל רגע ואמר: "שומר פתאים ה'". זה לא היה קומפלימנט ערב לאוזן. הסברנו, שזה מטעמים של חיסכון. ואכן זה היה הטעם העיקרי להצבתם של המטוסים בצורה כזאת: כאשר המטוסים נמצאים בדבוקה אחת, אתה צריך פחות טראקטורים, פחות אוויר דחוס ופחות חשמל, כדי לטפל בהם. בן-גוריון שמע, שמע - לא השתכנע. ואף אנו בעצמנו ידענו, כי הביטחון, ששום מטוס מצרי או סורי לא יצליחו להגיע לשדה ולתקוף את מטוסינו על הקרקע, אינו מספיק".
במקום אחר בספרו הוא מסביר את חולשתו של המטוס, באופן שמסביר גם את הצלחת המתקפה האוקראינית השבוע: "מטוס הוא, כפי שאמרנו, כלי אדיר, בזירתו הקלאסית, אבל לעומת הטנק והאנייה, הוא "אימפוטנט" מעורר רחמים בחנותו על הקרקע. גם גדולתם של הטנק ושל האנייה הוא כמובן, במהירות תנועתם. אבל הטנק הפגיע, או מחוסר הדלק, החייב להתחפר בעמדתו, הוא בעל עוצמה ניכרת גם בנייחותו. הוא יורה ופוגע ויש לו כושר התגוננות. הוא מסוגל, ביעילות לא קטנה, לשמש עמדת נ. מ. נייחת. גם האונייה בכוח האש שלה מסוגלת להתגונן ואף לתקוף, אף כאשר ניטל ממנה כושר תנועתה. המטוס החונה הוא לעומת זאת כלי מדולדל לחלוטין, כלום, אפס! הוא מין אבזר פריך, בנוי מאלומיניום דק וכמעט חסר שריון, מלבד כמה משטחים, להגנת הטייס. הוא טעון דלק וכאשר החומר הזה מתחיל לבעור, המטוס נעשה במהירות למאכולת אש. אין למטוס כל כושר התגונננות וירי בעת שהוא חונה. צמידותו לבסיסו רבה הרבה יותר מצמידותם של כל כלי הנשק האחרים. כשהוא ממריא הוא מוכרח לנחות או בבסיסו או בשדה תעופה אחר".
הרעיון לתקוף מטוסים על הקרקע עתיק כשנות המצאת המטוס עצמו. כבר בשנים הראשונות של מלחמת העולם הראשונה, משנוכחו מפקדי הצבא ביכולתם של מטוסים לשאת מכונות יריה ופצצות קלות, הם שלחו את המטוסים השבריריים לתקוף מטוסי אויב במנחתיהם, או לפעול נגד ספינות אויר שהיו מוגנות במוסכים גדולי מימדים.
המלחמה האוירית בשמי אירופה ארכה חמש שנים והדיה הגיעו גם לשמי ארץ-ישראל. שיאה של לוחמה זו היה במתקפת האויר הגדולה של אלנבי בספטמבר 1918, שנפתחה בתקיפת שדות התעופה הגרמניים בעפולה וג'נין - פעולה אשר השביתה למעשה את פעולת הכוח האווירי הגרמני-תורכי בארץ, לאחר מספר מבצעים דומים שנעשו במהלך מסע המלחמה.
גם בין מלחמות העולם נרשמו מבצעים רבים בהם הותקפו שדות תעופה - במלחמת האזרחית בספרד, הכיבושים האיטלקיים באריתריאה ומבצעי היפנים נגד סין במנצ'וריה. לשיאם הגיעו מבצעים אלה, כצפוי, במלחמת העולם השניה. בשחר ה-1 בספטמבר 1939, פתחו הגרמנים ב"מלחמת בזק" - "בליצקריג" - נגד פולין בה השמידו מטוסי השטוקה והמסרשמידט את חיל-האויר הפולני על מסלולי 11 הבסיסים העיקריים שלו.
גם הרוסים כבר ספגו באותה מלחמה מהלומה דומה לזו שספגו השבוע. ערב מבצע "ברברוסה", הפלישה הגדולה לרוסיה, יצאו מאות מטוסי תקיפה גרמניים לתקיפת 66 בסיסי אויר רוסיים, והותירו אחריהם את שרידיהם העשנים של כ-800 מטוסים רוסיים על הקרקע. היה זה המבצע האוירי המוצלח הראשון בו הושגה השמדה טוטאלית כמעט של חיל-האויר על הקרקע, ממנו יתאוששו הרוסים רק חדשים ארוכים אחר כך.
ב-7 בדצמבר 1941, המריאו מאות מטוסים של הצי היפני כדי לתקוף את בסיסי האויר האמריקנים ווילר, היקאם וקלארק ב"פרל הרבור" - "יום שייזכר לדיראון עולם" הצהיר נשיא ארה"ב פרנקלין ד. רוזוולט, שמיהר להכריז על כניסת ארה"ב למלחמת העולם השניה. תקיפות של בסיסי חיל אוויר של האוייב היו גם במלחמות שבאו אחרי מלחמת העולם השניה. מבצע 'מוקד', השבוע לפני 58 שנה, היה השיא של פעולות כאלו. (הסקירה מבוססת על ספרו של דני שלום 'כרעם ביום בהיר', הספר המקיף ביותר על 'מבצע מוקד').
התקיפה האוקראינית השבוע, מבצע "קורי עכביש" שעליו עבדו האוקראינים לא פחות מ-18 חודשים, עתידה להירשם, מן הסתם, בזכות השימוש ברחפנים ובזכות התוצאה המרשימה, כאחד האירועים המשמעותיים בהיסטוריה של תקיפת שדות תעופה. אם עד כה המונח 'קורי עכביש' נקשר לנאומו הרברבני של נסראללה אללה ירחמו בבינת-ג'בייל לפני חצי יובל שנים, אחרי הנסיגה של צה"ל מלבנון ("יש לישראל נשק גרעיני והכוח האווירי החזק ביותר באזור - אבל באמת שהיא חלשה יותר מקורי עכביש") - מעתה ייקשר המונח הזה למבצע צבאי אווירי מבריק, גם אם לא ישראלי. האתגר של מערכת הביטחון הישראלית כרגע הוא: איך למנוע מאירגוני הטרור והמדינות המקיפות אותנו, שכבר הוכיחו את יכולתם בהפעלת מטוסים ללא טייס, להשתמש באותה תחבולה פשוטה וגאונית - נגדנו.