נורית דוידי
נורית דוידיצילום: עדן פיניש

הרב יוסף משאש זצ"ל, מי שהיה רבה הספרדי של חיפה, הוא הדמות המרכזית לשנת התפ"ו בחמ"ד ובאולפנת אמי"ת אוריה בבאר שבע התקיים לקראת חג השבועות כנס שהתמקד בדמותו ובהרחבה בחינוך לאורם של חכמי ספרד.

על הכנס ועל היחס בחמ"ד לרבני המזרח שוחחנו עם נורית דוידי, ראשת האולפנה.

את דבריה פותחת דוידי בדמותו של הרב רפאל חיים שושנה ז"ל, סבה של הרבנית ימימה מזרחי, שבביתו גדלה וביטא באורחות חייו את התפיסה הרוחנית הלכתית קהילתית שאיפיינה את רבני המזרח ככלל וגם את הגותו של הרב משאש זצ"ל. "זו תפיסה שלא שייכת לעדה מסויימת אלא זו תפיסה שדור שלם מבקש אותה. מדובר בדור שעוד יצטרך לחוסן רב לקראת הבאות, והשורשים הם התורה".

כדי להבהיר את משמעות התפיסה הזו מציינת דוידי את היות ראש הישיבה הפוסק בארצות אשכנז, בעוד בארצות המזרח רב הקהילה נחשב ל"הרב השלם", זה שאליו פונים על מנת לקבל פסיקת הלכה, אך הוא גם רואה את השלם באדם ובקהילה, מתייחס גם למצוקותיו הפיזיות והכלכליות של הפונה וכיוצא באלה. "תפיסת רבני המזרח היא הנצרכת לדורנו".

הבחירה באפיק רוחני של חומרות, אומרת דוידי, הובילה ומובילה לאבדן של רבים שיבחרו ובוחרים לצאת מהקהילה המסורתית, ובהקשר זה היא מזכירה את הרבים שלומדים במוסדות החמ"ד אך אינם מסיימים בהם. "מדובר באחוזים גבוהים מאוד. אנחנו רוצים להמשיך ולחזק את יתדות האוהל, שהם התורה, להרחיב את יריעות האוהל ולהשאיר בהם את תלמידנו, ובאותה מסכת בה נכתב 'העמידו תלמידים הרבה' נכתב גם 'והוו מתונים בדין'. יש בהלכה רמות, ומי אמר שתמיד צריך להביא את החומרות? וזה לא אומר חלילה זלזול בהלכה", אומרת דוידי ומציינת כדוגמא את הבחירה של הרב טולדנו להפנות לרב משאש אישה ששאלה על הכשרת עוף, משום שידע שבכוחו של הרב משאש למצוא את הדרך להתיר את העוף מתוך בקיאותו בעולם ההלכה. בכך בחר שלא לפסוק לאותה אישה מתוך עולמו שלו, עולם החומרות.

"הרב משאש הצליח לגרום לאנשים לחזור לתורה ולהישאר בתוכה", אומרת דוידי ומציינת את חשיבות הגישה הזו דווקא בעידן של שפע שיכול לבלבל. "דווקא התפיסה הקהילתית הזו שלוקחת את האדם בלי שיפוטיות ומבהירה את היכולת למצוא מענה מיקל מתוך ההלכה, היא שמוצאת את הדרך בתוך ההלכה להחזיר כל אדם ולהעלות אותו מעלה מעלה".

בדבריה מציינת דוידי את קליטת העלייה באולפנה שלה, ואת שילוב חג הסיגד שמביאות בנות העדה האתיופית, כמו גם את ההיכרות עם עולם ההלכה של העדה לתוך האולפנה פנימה, ומתוך כך "אנחנו עולים עוד קומה ועוד קומה, מתוך הכרת הייחודיות אנחנו בונים את היחד".

לשאלתנו אודות ההיכרות עם עולמם של רבני עדות המזרח במוסדות החמ"ד, תהינו אם הדבר אינו נובע מתוך צורך להתבטל בפני החברה החרדית ורצון להוכיח שהציונות הדתית אינה מקפידה פחות מהחברה החרדית, אומרת דוידי כי הכנס שאותו הובילה ביקש להבהיר כי יש ליהדות המזרח תפיסת עולם ודרך חיים להניח אותן על השולחן, ותפיסות אלה עדיין לא הונחו מספיק על השולחן.

להבנתה הבחירה של הרב קוק להגיע ליפו בעלותו לארץ ישראל ולא לקבוע את משכנו בירושלים, מגיעה מתוך אותה תפיסה המבינה את המציאות המורכבת של החברה הנרקמת בארץ ישראל על הפער בין הפרט והכלל שבה. בעיניה מדובר ביישום התפיסה שהייתה מוכרת דווקא בארצות המזרח, הבנה שאין מדובר בתפיסה של שחור ולבן.