מנהיג הציבור הליטאי הרב דב לנדו הורה הבוקר לחברי הכנסת של דגל התורה לתמוך בחוק לפיזור הכנסת. מהי המשמעות הפוליטית ומה קרה הבוקר שלא אירע עד עכשיו? ערוץ 7 עושה סדר.
פקיעת הדד-ליין
עם חידוש כנס הקיץ של הכנסת הובהר מבית האדמו"ר מגור שנציגו בכנסת הוא השר יצחק גולדקנופף לסביבת ראש הממשלה כי האדמו"ר נחוש לקדם את חוק הגיוס גם במחיר של הליכה לבחירות.
ככל והדבר היה תלוי באדמו"ר מגור - מהלך ההכרזה על תמיכה בחוק לפיזור הכנסת היה רואה אור מיד לאחר חג הפסח. אולם כדי שהמהלך יזכה לאפקטיביות פוליטיות ביקש האדמו"ר לגבש קונצנזוס חרדי סביב המהלך, מה שיוביל לפירוק אקטיבי של הממשלה.
במסגרת הניסיון לגבש קונצנזוס חרדי הוא שיגר שליחים לאדמו"רים החסידיים ונועד עם המנהיגים הליטאיים הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש. מחלק מאדמו"רים החסידיים הוא לא זכה לתשובה חיובית, מההנהגה הליטאית הוא קיבל הסכמה על הצבת דד-ליין עד לאחר חג השבועות במסגרתו במידה ולא תירשם התקדמות בקידום חוק הגיוס - תתכנס ההנהגה הליטאית לגיבוש החלטה על "צעדים יוצאי דופן", כלשון ח"כ גפני.
הצלחה חלקית
לאחר שהפגישה עם יו"ר וועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין נחשבה לגרועה במיוחד עבור החרדים, הורה הרב לנדו לחברי הכנסת של דגל התורה לתמוך בחוק לפיזור הכנסת.
מנגד, שאר האדמו"ר החסידיים כמו האדמו"ר מבעלזא שנציגו בכנסת הוא חבר הכנסת ישראל אייכלר והאדמו"רים מהפלג הכלל-חסידי שנציגם בכנסת הוא השר מאיר פרוש עדיין לא הורו כיצד לנהוג. גם בש"ס נרשמת שתיקה רועמת. לא ברור לפי שעה מה יורו הרבנים הספרדים ליו"ר ש"ס אריה דרעי בשבוע הבא לפני ההצבעה על החוק לפיזור הכנסת.
יתירה מכך: גם בתוך הנהגת דגל התורה נרשמו אמירות לא אחידות. הרב לנדו מדבר על תמיכה בפיזור הכנסת, הרב הירש התבטא על הצורך בפרישה מהממשלה. פרישה מהממשלה עדיין לא מובילה בהכרח לבחירות.
סלע המחלוקת
המחלוקת העיקרית בין אדלשטיין לחרדים נסבה סביב יישום הסנקציות על בני ישיבות שלא יתגייסו. אדלשטיין מתעקש על הטלת סנקציות בכל מקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס, גם כשמספרי הגיוס יגיעו להיקפים גדולים, בעוד החרדים מתנגדים לכך. נוסף לכך, התגלעה מחלוקת על מועד תחילת הסנקציות ועל הגדרת "אי-עמידה ביעדים".
אדלשטיין דורש כי הסנקציות יחולו על כל החרדים במקרה של אי-עמידה ביעדים, כולל על בחורי ישיבות ואברכי כוללים. הוא מבקש להחריג את המתגייסים למשטרה, כיבוי אש, ארגוני הצלה ומד"א מספירת יעדי הגיוס. החרדים, לעומת זאת, רוצים שמכסות הגיוס יכללו גם משרתים בשירות האזרחי ובמשטרה.
אדלשטיין מבקש לקבוע יעד של גיוס 50% ממחזור גיל חרדי תוך חמש שנים והפעלה מיידית של סנקציות נגד משתמטים. החרדים מבקשים שהסנקציות יופעלו רק לאחר אישור שר או גורם מקצועי עליו יוחלט במסגרת חקיקת החוק.
מרווחי הזמן
לראש הממשלה נתניהו מוענק כעת שבוע ימים לכבות את המשבר הפוליטי הכי חמור שידע מאז הוקמה הקואליציה. בהנחה ולא יצליח לרבע את המעגל בין החרדים לח"כי הליכוד המתנגדים לחוק הגיוס, נתניהו יצטרך להפעיל את קסמיו על מפלגת ש"ס שלא תיגרר אחר עמיתתה האשכנזית. ללא ש"ס - החוק לפיזור הכנסת לא יעבור.
גם במידה והחוק יאושר בטרומית ניתן יהיה לגרור את חקיקתו ללא הגבלת זמן - כל עוד הצדדים ינסו להסכים על תאריך יעד לבחירות מוקדמות - או לחילופין, במקרה הטוב מבחינת נתניהו, על הסכמות חדשות סביב חוק הגיוס.
קווים אדומים
הרציונל הפוליטי העומד מאחורי הרצון של הפלג החרדי המוביל לבחירות הוא שגרוע יותר עבור החרדים לא יכול להיות. לדבריהם, היעדר מעמד בן ישיבה שהופך את כלל בחורי הישיבות לעריקים ושלילת ההנחה במעונות היום הם קווים אדומים שנחצו מזמן.
מנגד הפלג החרדי המתנגד לפירוק הממשלה בעת הנוכחית טוען כי בממשלה הבאה, במקרה הטוב ביותר, יעמדו החרדים באותה נקודת מוצא עם אותם סעיפי מחלוקת - וללא התקציבים שקיימים כיום עבור צרכי הציבור החרדי.