במערכת החינוך המודרנית גוברת ההבנה כי העברת ידע בלבד איננה מספיקה. על המורה לטפח אצל תלמידיו גם מיומנויות חשיבה מתקדמות, המאפשרות התמודדות עם בעיות מורכבות, פתרון יצירתי של מצבים חדשים, והסקת מסקנות מושכלות.
מושג זה מכונה "חשיבה מסדר גבוה" (High Order Thinking Skills - HOTS) וכולל תהליכים כמו ניתוח, הערכה ויצירה. פיתוח חשיבה זו כבר מגיל צעיר, ובמיוחד בבית הספר היסודי, תורם לבניית לומד עצמאי, ביקורתי ויצירתי, בעל יכולת הסתגלות לעולם המשתנה במהירות.
מהי חשיבה מסדר גבוה?
המושג "חשיבה מסדר גבוה" נטבע על בסיס הטקסונומיה של בלום (Bloom, 1956), אשר סיווגה את מטרות הלמידה הקוגניטיביות לשישה שלבים: זכירה, הבנה, יישום, ניתוח, הערכה ויצירה. שלושת השלבים העליונים - ניתוח, הערכה ויצירה - נחשבים למסדר גבוה. הם דורשים מהלומד לא רק לשלוף מידע אלא גם לעבד אותו באופן מורכב, להשוות בין מקורות, להפעיל שיקול דעת עצמאי, ולהמציא פתרונות מקוריים. בהקשר זה, אנדרסון וקרתוול (Anderson & Krathwohl, 2001) עדכנו את המודל כך שיתמקד בפעולות של הלומד - מ"הבנה" ועד "יצירה".
הצורך בחשיבה מסדר גבוה בבית הספר היסודי
למרות שרבים רואים בילדות שלב של רכישת מיומנויות בסיסיות, מחקרים מצביעים על כך שתלמידים בגיל היסודי מסוגלים לחשיבה מורכבת כאשר ניתנים להם הכלים והתיווך המתאים (Zohar & Dori, 2003). פיתוח חשיבה מסדר גבוה בגיל צעיר:
מגביר את מעורבות התלמידים: ילדים המאתגרים את עצמם בלמידה פעילה מגלים עניין רב יותר בתהליך (Resnick, 1987).
מעודד לומד עצמאי: כאשר התלמיד נדרש להסביר, לשקול אפשרויות ולהצדיק בחירות, הוא הופך לשותף בתהליך הלמידה.
מטפח אזרחות פעילה: חשיבה ביקורתית, שהיא חלק מהחשיבה מסדר גבוה, חיונית להבניית עמדות מושכלות בחברה דמוקרטית (Paul & Elder, 2007).
גישות פדגוגיות לפיתוח חשיבה מסדר גבוה
1. למידה מבוססת שאלות (Inquiry-based learning): בשיטה זו הלמידה מתמקדת בשאלות פתוחות המזמינות חקירה, ניתוח והסקת מסקנות. לדוגמה, בשיעור מדעים, התלמידים עשויים לחקור: "מהן ההשלכות של זיהום אוויר על בריאות האדם?"
2. דיון ושיח מטה-קוגניטיבי: המורה מעודד את התלמידים לשאול שאלות על תהליך החשיבה שלהם: "איך הגעתי למסקנה זו?", "האם יש אפשרות אחרת להסביר את התופעה?"
3. שילוב טקסטים מרובי פרשנות: שימוש בטקסטים שיש בהם מורכבות פרשנית, כגון סיפורים עם מסר מוסרי, מאפשרים לתלמידים להתנסות בניתוח והערכת עמדות שונות.
4. פרויקטים בין-תחומיים: משימות המשלבות תוכן ממספר תחומים (לדוגמה: היסטוריה וספרות) דורשות מהתלמידים לחבר בין מקורות וליצור תוצר חדש, המשקף הבנה רחבה.
תפקידה של הסביבה הלימודית
הסביבה הפדגוגיתצריכה לאפשר שיח פתוח, קבלה של טעויות כחלק מהלמידה, עידוד של פתרונות מקוריים ולא צפויים, וכן מתן מרחב לבחירה אישית. כאשר המורה יוזם פעילויות המזמינות מורכבות מחשבתית - גם בתוך מגבלות הזמן והחומר הנלמד - מתרחשת למידה משמעותית. כיתות שמכבדות את קולם של תלמידים ותומכות בתהליך חשיבה ולא רק בתוצאה, מאפשרות מרחב בטוח בו מתפתחת חשיבה מסדר גבוה (Zohar, 2004).
הערכת חשיבה מסדר גבוה
הערכת יכולות חשיבה מתקדמות דורשת כלים אחרים מאלה של הערכה מסורתית. מבחנים פתוחים, מטלות ביצוע, הערכה עצמית ורפלקציה - כל אלה מאפשרים לתלמיד לבטא את החשיבה שלו בדרכים מגוונות. משרד החינוך בישראל אף שילב מדדים להערכת מיומנויות חשיבה בתוכניות הלימוד, במיוחד בתחומים הומאניים.
סיכום
פיתוח חשיבה מסדר גבוה אינו מותרות אלא הכרח חינוכי בעידן של ידע נגיש, שינוי מתמיד ואתגרים מורכבים. בתי ספר יסודיים הם השלב שבו ניתן לבסס הרגלים קוגניטיביים שימשיכו לאורך כל החיים. שילוב של הוראה פעילה, סביבה מכילה, והערכה מותאמת - הם הבסיס להטמעת חשיבה מסדר גבוה בקרב תלמידים צעירים.
לחומרי למידה המפתחים חשיבה מסדר גבוה, ניתן להכנס לאתר "הוראה בהתאמה אישית".
מקורות ביבליוגרפיים:
Anderson, L. W., & Krathwohl, D. R. (2001). A Taxonomy for Learning, Teaching, and Assessing: A Revision of Bloom's Taxonomy of Educational Objectives. New York: Longman.
Bloom, B. S. (1956). Taxonomy of Educational Objectives, Handbook I: The Cognitive Domain. New York: David McKay.
Paul, R., & Elder, L. (2007). Critical Thinking: The Art of Socratic Questioning. Foundation for Critical Thinking.
Resnick, L. B. (1987). Education and Learning to Think. Washington, DC: National Academy Press.
Zohar, A., & Dori, Y. J. (2003). Higher Order Thinking Skills and Low-Achieving Students: Are They Mutually Exclusive? Journal of the Learning Sciences, 12(2), 145-181.
Zohar, A. (2004). Rethinking Science Teaching: Scientific Thinking and Higher Order Thinking in Science Classrooms. Springer.