לאורך השנים יצא לי לפגוש ולשוחח עם יולי אדלשטיין, עם אופיר סופר, עם דן אילוז, עם משה סעדה, אלה שנתפסים כמתנגדים העיקריים לחוק גיוס מוסכם ו'רך' מדי.
אני באמת משוכנע שכוונותיהם טובות, אני מאמין להם לגמרי שנושא השוויון בנטל מציק להם, אני אפילו מסכים איתם שמה שהיה לא יכול להימשך. השביעי לעשירי שינה אותנו בכל המובנים.
אבל זו לא הדרך. מה שהם חוללו, ועדיין מאיימים לחולל, לקואליציה הנוכחית, לא קשור בשום צורה לגיוס חרדים, לא יוביל בשום דרך לגיוס חרדים, ולא יגרום שום תועלת למדינת ישראל. אדרבה.
נעשה רגע סדר, ובבקשה, שימו את כל האמוציות בצד ותשתדלו להתרכז בדברים לכשעצמם. ואני יודע שזה קשה.
נתחיל בסיבה, כי כמו בכל דבר, כדאי לבדוק איך ולמה משהו מתנהל כדי להבין עם מה אנחנו מתמודדים. האם מישהו חושד שהבג"ץ והיועמ"שית באמת רודפים את הממשלה הזו מתוך חשיבות של קדושת השוויון בנטל? אם כך, למה בעבר הם מרחו את הזמן חופשי? ולמה שוויון במגזר הערבי לא בוער להם (ואל תספרו לי סיפורים על חוסר אפשרות לגייס ערבים לצה"ל, קודם כל כי זו גזענות שכמובן לא מאפיינת את הנאורים שלנו, ושנית, למה שירות לאומי לא?)
האם יש אדם אחד במדינת ישראל בכלל ובימין בפרט שלא מבין את מניעיה של גלי בהרב מיארה לדחוף לסנקציות קשות ולרדוף את הצעירים החרדים? האם לא ברור לכם שאם החרדים ילכו לממשלת שמאל האירוע ייפתר בתוך חמש דקות וכל המניעות המשפטיות תיעלמנה?
משכך, מדובר באירוע פוליטי בלבד. הנושא איננו גיוס חרדים אלא כניעה לגחמות של היועמ"שית, שמשתמשת - בגאונות תקשורתית, אין להכחיש - בנושא הרגיש כל כך של גיוס חרדים. יהיה אירוני אם דווקא ח"כים כמו סעדה, מי שקידש מאבק על מערכת המשפט הדורסנית, יעבדו בשירותה של מיארה להפיל את הממשלה.
אבל יותר מאשר הסיבה, בואו נשאל שאלה פשוטה: מה תהיה התוצאה?
ראשית, מצד הציבור החרדי, מאז התחילה הרדיפה המוקצנת, אחוזי הגיוס שהיו בעלייה (מדודה ואיטית, אבל בעלייה) רק נבלמו וירדו. צריך להיות שוטה גמור כדי לחשוב שמה שיקרה בהעדר חוק הוא גיוס חרדים ולא התקפדות המונית פנימה ונסיגה, בתהליך חברתי עדין שהתנהלות גסה רק מזיקה לו. וכן, אני סבור שנדרש תהליך, וחוק הגיוס שהחרדים הסכימו לו, גם אם איננו מושלם, מקדם את התהליך משמעותית.
שנית, בשורה התחתונה, ברור שהאירוע הזה יוביל לפירוק ממשלת הימין באמצע מלחמה, בעידן נדיר של ממשל אמריקני אוהד, בפספוס של הזדמנות פז לשנות את המזרח התיכון. וכל זה למה? לשם איזו מטרה קדושה? כדי לקבל מחמאות בתקשורת המיינסטרים? כדי לקושש קצת לייקים ממפגיני קפלן? הרי גיוס חרדים לא יהיה בכזה מקרה, אז מה הטעם?
אני לא חושב שהחוק אידיאלי, לא מצד החרדים ולא מצד הציבור הדורש שוויון בנטל, אבל זו טיבה של פוליטיקה, מערכת של פשרות במסגרת האפשר. גיוס חרדים, כפי שכבר הסברתי כאן בעבר, הוא נושא חברתי שייפתר בעזרת מקלות וגזרים והסברה והתאמה, ולא בעזרת חקיקה ויועמ"שית ובג"ץ.
יש עדיין הזדמנות לעצור את הטירוף, כעת זה בידיים של אדלשטיין ובידיים של ראש הממשלה. תעצרו את הרכבת הדוהרת לתהום, תתפשרו על הפרטים הקטנים, תסגרו עניין, תורידו את היועמ"שית ומכתביה מהגב ותוכלו להמשיך לעשות את מה שצריך לטובת עם ישראל.
אם לסכם, הכוונות אולי טובות, אבל הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. אל תלכו בה.