יישובים נקים בכל מקום

החלטת הקבינט לאשר את הקמתם של 22 יישובים נוספים ביהודה ושומרון, מחציתם חדשים לגמרי, היא בשורה עצומה להתיישבות.

ואולם מעבר לכך היא גם חלק מתהליך שהביא מתחילת כהונת הממשלה להקמה והסדרה של 50 יישובים ביהודה ושומרון בארבע החלטות שונות, אחרי עשרות שנים שבהן לא הוקמו באופן רשמי יישובים חדשים באזור (ולמרבה הצער, כמה מהם פונו במסגרת תוכנית ההתנתקות).

באמירה ששניים מן היישובים המאושרים הם חומש ושאנור, מדינת ישראל מבטלת באופן מעשי את ההתנתקות מצפון השומרון.

בסך הכול יוקמו 17 יישובים חדשים בבנימין, 13 בשומרון, 6 בהר חברון, 6 בגוש עציון, 5 בבקעת הירדן ועוד 3 יישובים בתחום מועצת מגילות ים המלח.

לשם השוואה, עד לממשלה הנוכחית היו ביהודה ושומרון 128 יישובים מוכרים. כעת יעלה מספרם ל־178 - גידול של כ־40 אחוזים בתוך שנתיים וחצי.

ההחלטה כוללת גם היבט ביטחוני: היישובים החדשים באזור גבול ירדן - מטרתם חיזוק הגבול המזרחי של מדינת ישראל, שני יישובים יחזקו את אזור כביש 443 בדרך לירושלים, ושלושה יישובים אסטרטגיים יעבו את מרחב הר חברון. נוסף על כך יוקם יישוב בנקודה היסטורית ואסטרטגית - הר עיבל.

ההחלטה על הקמת היישובים התקבלה בין היתר מתוך ראייה אסטרטגית של שינוי המרחב ומניעת הקמת מדינה פלשתינית, כולל הקמה של עשרות יישובים חדשים לחלוטין שיהוו את עתודת הבנייה המרכזית של ההתיישבות בעשרות השנים הבאות.

בין היתר ההחלטה הנוכחית גם מסיימת את הסדרת ההתיישבות הצעירה, ללא חסמים מדיניים כלל.

גורמים במנהלת ההתיישבות מציינים בשיחה איתנו כי מדובר בשינוי חשיבה כולל. כך לדוגמה היישובים שיוסדרו באזור טלמון, כמו נריה וחרשה, נאלצו לקבל עד כה את כל השירותים - מדואר ועד בנייה - מהיישוב טלמון. כעת לכל יישוב יהיו תקנים והקצאות משלו. בגוש עציון לדוגמה מתוכננת עיר חדשה, שבגלל המצב הקודם הייתה אמורה להיות תלויה באלון שבות, וכעת תוכל לצאת לדרך עצמאית.

"במקרים רבים מדובר ביישובים שלא היו על המפה, עד שבאה מנהלת ההתיישבות ועשתה עבודה אסטרטגית לגבי הצורך היכן נדרשת התיישבות", מוסיפים הגורמים, "ניתחנו את השטח ההתיישבותי עם רשויות מקומיות וגופי התיישבות, שאלנו את עצמנו את כל השאלות הקשורות גם בעצירת ההשתלטות על השטחים שלנו וגם ביצירת רצף התיישבות אסטרטגי. יש קבוצת יישובים חדשים לגמרי, והיא תגדיל ותעמיק את ההתיישבות".

הם גם מביאים דוגמאות לדבריהם: "יש מגמה של חיזוק רצפי התיישבות מאזור רחבעם ובין תפוח לאריאל. יש חור בין אביתר למגדלים, ואנחנו מבקשים לחזק את הציר ולהקים בין שני היישובים הללו יישוב נוסף. בדרום הר חברון יש עתודות התיישבות רבות, ואנחנו בונים על האזור הזה. יש לו אתגרים של תחבורה ותשתיות שאנחנו מטפלים בהם. אנחנו מטפלים שם גם באזורי תעשייה וגם מחזקים יישובים, משם יש חיבור קל ונגיש לבאר שבע ולאזור שיש בו התפתחות אדירה. שם יוקמו כמה יישובים מתוך חשיבה אסטרטגית - גם לעצור את ההשתלטות הערבית, גם לשלוט על הצירים".

הגורמים גם מסבירים כיצד התאפשרו השינויים: "כבר לא באים לראש הממשלה לאשר תוכניות ולא רצים עם כל דבר לאמריקנים. בעבר היו מרכזים תוכניות עם אלפי יחידות, ועכשיו זה פשוט נהיה משהו שגרתי ומקצועי. זה חלק מההתנהלות השוטפת. היום כבר לא צריך אישור של דרג מדיני לכל עניין, הכול נסגר בדרג המקצועי. המערכת התרגלה לעבוד באופן החדש, ולכן גם העברנו את ההחלטה בכמה חלקים".

"מעל השולחן, בלי להתנצל"

מי שמוביל את המדיניות החדשה מתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית הוא שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'. התואר הכפול שלו הוא אחד המרכיבים שמאפשרים את מה שמגדיר השר כמהפכה של ממש.

"אנחנו זוכים לכונן מהפכה ביהודה ושומרון בקדנציה הזאת, וזה אירוע שהוא גם איכותי וגם כמותי. שינויי העומק שאנחנו עושים במערכת של המינהל האזרחי, הם שמאפשרים את המספר המאוד גדול של היישובים", מסביר השר סמוטריץ' בשיחה עם 'בשבע'.

כיצד זה פועל באופן מעשי? מה השתנה במערכת?

"המשמעות היא קודם כול שמערכת שלמה עובדת לטובת ההתיישבות, מהשטח, דרך הפקידות והמערכת המשפטית, כולם מחויבים לכך ופרו־התיישבותיים. זה מה שמייצר את התפוקות הגדולות - בהכרזות על אדמות מדינה, בסקר, בקביעת קווים כחולים, באישורי תוכניות. יש דיונים בכל שלושה שבועות על הכביש, וכולם סביב השולחן רוצים לפתור את הבעיות.

"אני גם משתמש בשני הכובעים שלי - כשר האוצר וכשר במשרד הביטחון. ברגע שעושים כל כך הרבה ומאשרים כל כך הרבה, זה מצב שמאשר ריבונות דה פקטו. צריכה כמובן להיות ריבונות גם דה יורה בעזרת השם, ואנחנו עובדים על כך. אנחנו מעבירים תהליך של כמעט אזרוח במינהל האזרחי ושינויים בדי־אן־איי. זה החל בהקמת מינהלת ההתיישבות, עובר בהקמת המחלקה המשפטית שבה 24 עורכי דין, סגן בכיר למערכת הביטחון, סגן ראש מינהל אזרחי שהוא אזרח ועוד. במינהל יש אנשים מאוד טובים, אבל לא היה מי שנתן להם מוטיבציה וכלים".

למה בעצם היה צורך "לאזרח" את התהליך ההתיישבותי?

"עד היום השיקולים האזרחיים היו האחרונים בכל הקשור ליהודה ושומרון, ואנחנו שינינו את התמונה. יש מערכת אזרחית וצבאית, שתיהן עובדות יחד ובשילוב רחב מאוד, אבל למערכת האזרחית צריכים להיות חיים משל עצמה. לצבא היה קשה מאוד עם ההחלטה לאשר את שא־נור בהחלטה הנוכחית, ואנחנו השבנו שהדרג המדיני רוצה ליישב את שא־נור והצבא צריך להתמודד עם המצב. כמובן שנעורר שיח על העיתוי, אבל אי אפשר לתת לצבא, שיש לו שיקולים משלו, להנהיג את המערכת האזרחית.

"שר הביטחון הנוכחי עובד בשיתוף פעולה מדהים, והוא נותן גיבוי מלא. נכנסו גם רמטכ"ל חדש ואלוף פיקוד חדש למציאות קיימת. לבעלי התפקידים הקודמים היה קשה מאוד עם השינויים שיצרנו. גם ראש המינהל התחלף וכולם נכנסו למציאות החדשה. עכשיו אנחנו הולכים להוציא את המערכת של המינהל מהאתר הצבאי לשער בנימין, למקום אזרחי. ההצלחה הזאת היא בעיקר בזכות העובדה שכולם יודעים לשלב ידיים. שר הביטחון מסייע בכל דבר, השר רון דרמר איפשר לנו בעבודתו לקדם את הדברים גם בתקופת ממשל ביידן, וכמובן הצוות עם כל בעלי התפקידים, ובראשם מנכ"ל המינהלת יהודה אליהו, ושיתוף הפעולה המצוין עם מתאם פעולות הממשלה בשטחי יהודה ושומרון".

והבנייה לא כוללת רק מבנים או בתי מגורים, אלא גם השקעה בתשתיות וכבישים.

"בחמש השנים הקרובות אנחנו עתידים להשקיע שבעה מיליארד שקלים בכבישים ביהודה ושומרון. זו מהפכה שלא הייתה מעולם. כל מי שנוסע בכבישים רואה את העבודות בכביש 60 בשני הצדדים, בכביש 5, בכביש 55 ובכל הצירים המרכזיים. מי שרוצה להביא מיליון תושבים לשומרון צריך להקים תשתיות של כבישים טובים. אני מעריך שבתוך כמה שנים יהיה אפשר להגיע מכל מקום - בנימין, שומרון ובקעת הירדן - בתוך 15 דקות למרכז תחבורתי ולתשתית הסעת המונים שיתחברו לכל התשתיות הגדולות בגוש דן. זה אירוע משנה מציאות".

אתה חש שיש תמיכה ציבורית למהלכים הללו שאתה מוביל?

"לפני שבעה באוקטובר היינו באירוע אידאולוגי, והיום ‫רוב מוחלט של הציבור הישראלי מבין ש‫יהודה ושומרון הם רצועת הביטחון של כל מדינת ישראל, וכדי שכפר סבא לא תהיה כפר עזה, ‫ונתניה לא תהיה בארי, ‫צריך התיישבות חזקה ביהודה ושומרון. לכולם ברור שאסור בשום אופן שתקום מדינה פלשתינית, והאקלים הציבורי מאוד מאפשר את זה.

"יש לזה כמובן גם משמעות ביטחונית. הקמנו צוות בין־משרדי ‫שבנה תוכנית חומש איך מעבים לא רק ביהודה ושומרון אלא בכל הגבול המזרחי, מצומת סומך בצפון ועד אילת בדרום. ביישובים האחרונים שאישרנו יש חמישה שייבנו בבקעת הירדן בגבול המזרחי, מתוך תפיסה שהתיישבות מייצרת ביטחון".

אתם מצליחים, לצד התנופה של הבנייה וההכשרה, גם לסכל את ההשתלטות הפלשתינית על שטחי C?

"אחרי שנים שהייתה עצימת עין מול השתלטות של הרשות הפלשתינית על שטחים בחסות תוכנית פיאד עם תקציבי עתק, לראשונה ב־2024 הפכנו את המגמה ויש יותר הריסות מבניות. יצרנו הרתעה שמקפיאה את המצב. לצד ה'עשה טוב' שאנחנו מקדמים, יש גם 'סור מרע' במניעת ההשתלטות של הפלשתינים. זה אירוע מורכב שייקח זמן, אבל הוא הולך לכיוון הנכון. אני מרגיש שב־67' שחררנו את חבלי המולדת האלה, וב־2025 אנחנו זוכים לקבע אותם ולעשות זאת בסמכות וברשות, מעל השולחן, בלי להתנצל".

בלי להתנצל כולל צעדים שעלולים להרגיז את ארצות הברית, או שהכול נעשה בתיאום?

"השיח הוא תמידי. הממשל הקודם היה כמובן ‫הרבה יותר מורכב. הממשל הנוכחי אוהד יותר, השגריר האקבי הוא תומך מובהק של מדינת ישראל ושל מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. ראינו את התגובה שלו לנשיא צרפת שדיבר על הכרה במדינה פלשתינית.

"אנחנו מתואמים עם האמריקנים והם מסייעים לנו מאוד. אחת ההחלטות הראשונות ‫של הנשיא טראמפ ‫הייתה לבטל את הסנקציות השערורייתיות ‫שהפעיל הממשל הקודם נגד המתיישבים. זו הייתה אמירה".

ואם תעלה ממשלה שונה? עד כמה יהיה לה קשה להחזיר את המצב לאחור?

"אם מישהו יבוא בכוח וממש ירצה, הכול אפשרי, הרי כבר ראינו שעשו גירוש מגוש קטיף. אין ספק, ‫ממשלה שתרצה לקחת את זה אחורה תצטרך לעבוד בזה באופן אקטיבי, וזה ייקח לה זמן רב.

"ככל שאנחנו יותר בונים, סוללים, משנים את הדי־אן־איי של המערכת ורותמים עוד גופים, כולם רוצים להיות מעורבים, כולם רוצים לעשות יותר", מסכם סמוטריץ'.