זה לא סוד שבכירי מערכת המשפט מתייחסים לממשלת נתניהו כאל איום קיומי על הדמוקרטיה הישראלית.
הרפורמה המשפטית שהציג שר המשפטים יריב לוין בתחילת דרכה של הממשלה, הוצגה כבלתי לגיטימית על ידי דמויות מרכזיות בממסד המשפטי, והוגדרה "הפיכה משטרית" שאין לבצעה אלא בהסכמה רחבה. הקואליציה הנוכחית חותרת לצמצום המגבלות שמערכת המשפט מטילה חדשות לבקרים על החלטות הממשלה והכנסת שלא באות לה טוב בעיניים. במסגרת מאבקה של מערכת המשפט בקואליציה ובממשלה, שופטי בג"ץ ביצעו הפיכה משטרית וביטלו לראשונה חקיקת יסוד שחוקקה הכנסת, בהחלטה על חודו של קול, שמונה שופטים נגד שבעה. בהחלטות מהפכניות שלהם אין צורך בהסכמה רחבה.
הממשלה הזאת והקואליציה הזאת הן לצנינים בעיני היועמ"שית בהרב־מיארה וראשי בג"ץ יצחק עמית ודפנה ברק־ארז ועוד כמה מחבריהם, והם יעשו כל שבכוחם כדי להסירן מדרכם. רק כך אפשר להבין את רעיון הוצאת נתניהו לנבצרות, שוט אנטי־דמוקרטי בעליל שהממסד המשפטי מתעקש להניף מעל לראשנו. זה גם ההסבר היחיד להתעקשות השערורייתית לקיים את המשפט הקטנוני נגד ראש הממשלה באינטנסיביות מטורפת של שלושה ימי דיונים בשבוע, בעיצומו של משבר ביטחוני, מדיני וכלכלי שלא היה כמותו ואשר דורש את מלוא תשומת ליבו.
נראה כי כעת צלחה דרכה של האופוזיציה המשפטית לממשלה. מאבק משפטי ארוך שנים נגד ההסדר שגיבשה המערכת הפוליטית בנושא גיוס החרדים, הצליח לטלטל את היציבות הפוליטית ולהביא לסבב של חמש מערכות בחירות. בימי כהונתה של ממשלה זו, היועמ"שית ומערכת המשפט הכבידו את ידם ואת דרישותיהם, כדי לוודא שלא תושג פשרה ולא תתקיים מציאות שהחרדים יכולים לחיות איתה. בכירי צה"ל נדרשו לשלוח צווי גיוס לכל הצעירים החרדים כדי שאי־התייצבותם, בהוראת רבותיהם, תהפוך אותם לעריקים על פי חוק.
יהדות התורה וש"ס מאיימות כעת לפזר את הכנסת. איש לא יתפלא אם אחרי כל הדיבורים הרושפים של אופוזיציית השמאל על שוויון בנטל, החרדים יוכלו לקבל הסדר נוח למדי אם יביאו לבחירות וייתנו את ידם לעלייתה של קואליציית שמאל.
הנזק לטווח הארוך מהתפוררות גוש הקואליציה הלאומית־דתית עלול להתבטא בפגיעה חמורה בדמותה היהודית של המדינה. בטווח המיידי, הנזק הישיר מהליכה לבחירות עלול להיות סיום של המלחמה ללא ניצחון והכרעת חמאס, באופן שישאיר בעינו את האיום הביטחוני הנשקף מעזה על הדרום ועל ישראל כולה.
הפתרון יושג רק אם שני הצדדים למחלוקת בתוך הקואליציה יתעשתו ויגלו גמישות ואחריות. החרדים מצידם צריכים להראות רצון טוב ונכונות להשתתף בעול האתגר הביטחוני, לפחות ככל שמדובר בגיוס צעירים חרדים שלא באמת שוקדים על לימודם. כאלה יש אלפים רבים, וככל שצה"ל יידרש להקים בעבורם מסגרות מתאימות כדוגמת חטיבת החשמונאים, השירות הצבאי יכול לעשות להם טוב ואפילו לחזק את הזהות החרדית שלהם. מנגד, הצד המיליטנטי בקואליציה, שדובריו הבולטים הם יולי אדלשטיין ואופיר סופר, צריך גם הוא להתנהג באחריות ולהבין שהשינוי לא יבוא ביום אחד ולא בדרכי כפייה דורסניות.
הציבור הדתי־לאומי, העומד בשורה הראשונה של הנושאים בעול המלחמה, חייב לסדר לעצמו נכון את סדר העדיפויות שלו. יש בתוכנו מי שפועלים ממניעים פוליטיים ומעוניינים מעל לכול בנפילת הממשלה. אבל מי שפועל באופן ענייני לעשיית צדק ולהקלת הנטל, חייב לשאול את עצמו אם הצדק והקלת הנטל חשובים יותר מהניצחון - שפיזור הכנסת והליכה לבחירות הם מכת מוות לסיכויים להשיג אותו. אחרי כל המחירים הכבדים ששילמנו, לסיים את המלחמה הזאת כשחמאס עומד על רגליו יהיה גרוע שבעתיים מאשר לגלות יותר אורך רוח מול קשיי ההסתגלות של החרדים לשירות בצה"ל ונשיאה בעול הביטחוני.
ואת מה שאנחנו חושבים על התנהלותה הדורסנית של מערכת המשפט, יש לנו הזדמנות לבטא הערב, בהפגנת הימין הגדולה מול בית המשפט העליון בירושלים.
מבקר לא רצוי
בשנים האחרונות יש אצלנו ריבוי אינפלציוני של בעלי תפקידים המקבלים את התואר 'שומר סף'. לא רק יועצים משפטיים מקבלים מעמד של בייביסיטר, שבסמכותו ובאחריותו לדאוג שהשלטון לא יסטה מהדרך. הימין נמצא בשלטון זמן רב מדי, העם הסורר מתעקש לבחור בו שוב ושוב, ולכן יש צורך בעוד ועוד שומרי סף שיצרו את צעדיו ולא ייתנו לו לקבל החלטות חסרות אחריות. אפילו ראש השב"כ רונן בר, שכשל באופן מחפיר בתפקידו לשמור על סף ביתם של תושבי העוטף מפני חדירת מחבלים, הועלה לדרגת 'שומר סף' הממונה על טוהר המידות של הממשלה. על כן קבעה היועמ"שית ופסקו השופטים יצחק עמית ודפנה ברק־ארז כי ראש הממשלה מנוע מלפטרו כאשר מתנהלת חקירת שב"כ - אפילו לא נגדו, אלא נגד עוזריו.
לעומת כל שומרי הסף החדשים והמומצאים, יש פקיד מדינה בכיר שבאמת ממונה מעצם מהות תפקידו על חקר ההתנהלות של רשויות המדינה ומוסדותיה, ועליו מוטל להגיש דוחות תקופתיים המתריעים על תפקוד לא תקין או פגיעה בטוהר המידות. לנושא התפקיד הזה, שלרשותו הועמד מנגנון חקירה גדול, מקצועי ובלתי תלוי, קוראים מבקר המדינה.
מבקר המדינה מוסמך לחקור גם את התנהלות הצבא. כך למשל, כאשר נפתלי בנט יצא נגד התנהלות מערכת הביטחון מול איום המנהרות במבצע צוק איתן, הוא הסתמך כאילן גדול להיתלות בו על דוח מבקר המדינה דאז, יוסף שפירא, שמתח ביקורת על שר הביטחון יעלון ועל הרמטכ"ל בני גנץ.
המחלוקת בין הקואליציה והאופוזיציה בעניין הגוף שיש להקים ולהפקיד בידיו את חקירת אסון שבעה באוקטובר, משאירה ואקום שאליו נכנס בטבעיות מוסד מבקר המדינה. כל עוד לא הוחלט אחרת, המבקר הוא זה שמוטל עליו מתוקף תפקידו לחקור ולבדוק את הליקויים בתפקוד מערכות המדינה שהביאו עלינו את האסון הזה.
בניגוד למה שמנסים לספר לנו, אין חוק שמחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. החוק רק מגדיר את אופן הקמתה ואת סמכויותיה של ועדת חקירה ממלכתית, אם וכאשר תחליט הממשלה להקים אותה. נכון אומנם שבהתאם לחומרת אסון 7 באוקטובר והיקף הליקויים המערכתיים שהתגלו סביבו, ראוי היה שהנושא ייחקר על ידי ועדת חקירה ממלכתית. אך כאשר מי שממנה את הוועדה הוא נשיא בית המשפט העליון, שנמצא בעמדה לעומתית ובמאבק בלתי מתפשר מול הממשלה, ברור שמסקנותיה של ועדה שתורכב על ידו יהיו חשודות בהטיה ולא יזכו לאמון הציבור. לכן, וכל עוד לא נקבע אחרת, מי שמוסמך על פי חוק לחקור ולבדוק הוא מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
באופן לא מפתיע, ובניגוד גמור לתקדימי עבר אצל מבקרים קודמים, מתניהו אנגלמן מתקשה לקבל שיתוף פעולה מצד ראשי צה"ל. בתחילת הדרך הוגש בג"ץ מטעם צה"ל נגד חקירת המבקר, והושגה הסכמה שחקירתו תעסוק תחילה בנושאים צדדיים יחסית. ככל שהחקירה מתקדמת יותר לעבר נושאי ליבה, כך גוברת ההתנגדות מצד בכירי צה"ל, בטענה שהנושא אינו מתאים לחקירת מבקר אלא לוועדת חקירה ממלכתית, ושחקירת המבקר עלולה לפגוע בחקירת הוועדה שטרם הוקמה ולא ברור מתי תקום. הטענה הזאת מוזרה, משום שהחוק קובע שלא רק הממשלה אלא גם ועדת הכנסת לביקורת המדינה רשאית להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, על יסוד ממצאי דוח מבקר המדינה שהונחו בפניה. כלומר החוק לא רואה סתירה בין חקירת המבקר לחקירת ועדה ממלכתית. להפך, הוא רואה בחקירת המבקר יסוד שהקמת ועדת החקירה הממלכתית יכולה להתבסס עליו.
אז בואו נקרא לילד בשמו: הממסד הצבאי, בסיוע הממסד המשפטי, לא רוצה שמתניהו אנגלמן יחקור, כי מתניהו אנגלמן הוא לא אחד משלהם. הוא לא איש האסכולה המשפטית השלטת, אלא אדם דתי מהיישוב הדתי נוף איילון, שנבחר לתפקידו בקולותיה של קואליציית ימין. והוא עלול אולי להגיע למסקנה שלמרות שנתניהו הוא הראש, הוא בכל זאת לא האשם העיקרי. בלי למעט בחלקו של נתניהו, הוא עלול להצביע על חלקם של רמטכ"לים וראשי ממשלות לשעבר כמו בני גנץ, גדי איזנקוט, יאיר לפיד ונפתלי בנט במחדל טיפוח חמאס ובאסטרטגיית ההכלה הכושלת שננקטה מולו לאורך שנים. שומר סף הוא דבר קדוש, אבל בתנאי שהוא בראש שלנו ומבין היטב מי זקוק לשמירה צמודה ולוחצת ואל מי צריך לבוא בגישה מאפשרת ומשחררת.
לתגובות: [email protected]