הרב אייל ורד, רב חטיבה 679 במילואים, רב קהילה וחבר הנהלת ארגון רבני צוהר, סבור כי בשיח מכבד הרואה בחברה החרדית חברה תורמת ומשרתת כבר כעת ניתן לעודד גם את הליך הגיוס לצה"ל, ובלבד שיוסר מעל השולחן השיח המפלג והמתנשא.
"כולם יודעים שניתן לכפות על אדם להגיע לשער הבקו"ם, אבל לא ניתן לכפות על אדם להיות חייל קרבי בלי מוטיבציה בסיסית", פותח הרב ואומר בראיון לערוץ 7.
"השאלה כעת היא אם מטרת חוק הגיוס המוצע היא להוציא אגרסיות או להביא לגיוס משמעותי של החברה החרדית ואז צריך להסתכל על שלוש נקודות, והראשונה שבהן היא שהחברה החרדית יודעת להתגייס לדברים שהיא מאמינה בהם, כפי שאנחנו רואים בהרבה ארגוני חסד שיוצאים מהחברה החרדית לטובת כל עם ישראל. החסד מושרש בחברה החרדית, כלומר שלא מדובר בחברה משתמטת, אלא שתולדותיה של המדינה ודברים נוספים הביאו למצב הנוכחי שבו הם לא מתגייסים".
"כדי לשנות את המצב צריך להיות שיח של הערכה וכבוד לתרומה הנוכחית שלהם, מעבר ללימוד התורה", אומר הרב ורד הסבור כי אם כל מתנדב היה לובש מדים היינו רואים זאת בבירור רב יותר.
עוד מציין הרב ורד ומעיר כי יש להודות בכך שבמשך שנים לצבא לא היה עניין אמיתי בגיוס חרדים ולכן לא הקימו די מסגרות לכך כפי שהוקמה כעת חטיבת חשמונאים כצעד בכיוון הנכון. בדבריו מדגיש הרב ורד את חשיבות השפה המכבדת והמעריכה בשיח העוסק בסוגייה זו של גיוס, ומתוך שיח מכבד שכזה ניתן יהיה להעצים בין השאר את תופעת ישיבות ההסדר החרדיות, שכעת יש שלוש או ארבע כמותן וצריך לשאוף לארבעים שכאלה, ישיבות שיבטיחו למתגייס החרדי את המעטפת המלאה בה הוא משרת במסגרת הצה"לית.
להערכתו של הרב ורד החוק הנוכחי במתכונתו המדוברת יביא את החברה החרדית לנסיגה לאחור בשל הדינמיקה השלילית שבו. "בסופו של דבר אנחנו רוצים וצריכים יותר חיילים ולא להרגיש צודקים ושהכנסנו להם". אווירה מתאימה, סבור הרב, היא זו שתוביל לנכונות חרדית לשינוי.
"מדובר בתהליך שצריך לקרות, ואי אפשר להגיע מיידית למדרגה הגבוהה של בחור חרדי שמתגייס לשירות קרבי. אמנם אין לנו זמן כי אנחנו בתוך מלחמה, אבל נדרש תהליך מדורג. הכרה במסלולי ההתנדבות ויצירת אווירה חינוכית של חלק מעם ישראל, חלק שתורם, תביא בקצה גם לגיוס לשירות צבאי וקרבי".
לדבריו מוסיף הרב ורד ומציין כי נגד משתמטים אמיתיים שאינם לומדים ואינם משרתים דרושות סנקציות ולהערכתו גם החברה החרדית עצמה מסכימה לכך, אך כדי ליצור הערכה חרדית לעניין הגיוס יש להכיר במה שכבר קיים כעת ולבטל את המינוח האוטומטי של 'חרדים משתמטים' אלא להתייחס לחברה החרדית כאל חברה תורמת בדרכים אחרות ובמקביל לדאוג להקמת מסגרות תואמות בתוככי הצבא. שיח של 'בואו ננצח אותם' יביא ל"ניצחון שכולו הפסד", אומר הרב ורד.
על רקע דבריו אלה שאלנו אם אכן מדובר בהתנצחות סמנטית של שתי חברות סביב שאלת הגיוס, או בהתנגדות בעלת עומק אידיאולוגי לכל מעורבות במסגרות המדינה מתוך הסתמכות על דבריהם של גדולי הרבנים החרדים לאורך יותר ממאה שנה.
"בוודאי ישנו מסד אידיאולוגי, אבל הציבור החרדי עבר תהליכים רבים", משיב הרב ורד ומציין כדוגמא את קיומם של ראשי ערים חרדים, "כלומר שהחליטו לדאוג לכלל האזרחים", בנוסף, נציגי הציבור החריד כבר נכנסים לממשלה, מה שלא היה בעבר, "כלומר שההתערות של החברה החרדית באחריות לכלל ישראל גדלה מאוד בשנים האחרונות", וזאת לבד מהמצוקות היומיומיות שמביאות רבים בחברה החרדית לשאוף לחיי רווחה ומתוך כך נוצרת מוטיבציה לשינוי המצב.
לקראת תום הדברים שאלנו את הרב ורד אם לטעמו הדיון הענייני שהוא מנהל על היחס לחברה החרדית אינו מתנהל באופן שאינו רלוונטי לחברה הישראלית הנוכחית, שכן בדיון הציבורי כיום מעורבים אינטרסים פוליטיים ואחרים, בין אם הרצון בהפלת הממשלה ובין אם סוגיות אחרות, כך שאין כלל סיכוי ואין עניין לקיים שיח ענייני ומכבד.
"אם רוצים לזכות בכותרות ובצעקות זה משהו אחד, אבל כמו רבים מחבריי, אני אחרי יותר ממאתיים ימי מילואים, ואנחנו צריכים עוד חיילים לטווח ארוך והפתרונות מגיעים מתוך הערכה וכבוד והיכרות עם המציאות המורכבת ולתת פתרונות יעילים", משיב הרב ורד ומציין כי לצד הסנקציות הנדרשות למשתמטים האמיתיים יש לבטל את התיוג החוקי של השתמטות ועבריינות מהציבור החרדי הרחב ולאפשר לו מרחב לתהליך.