הלחץ הבינלאומי לסיים את המלחמה הולך וגובר. גם מבפנים נשמעים יותר ויותר קולות שקוראים לבחירות.
אבל דווקא עכשיו, בצומת הכי רגיש והכי קריטי שידענו, הכניעה ללחצים להפסקת אש, או לבחירות תהיה לא רק טעות, אלא סכנה אסטרטגית ממשית. זה כמו לעצור באמצע ניתוח חיוני כדי להחליף רופא. המטופל שוכב על שולחן הניתוח, הגידול חשוף וחצי ממנו כבר הוסר, והקהל בחוץ דורש שהמנתח יעצור ויעביר את האחריות למישהו אחר. התוצאה? המטופל ימות על השולחן, והגידול יחזור חזק יותר.
זו תהיה התאבדות מדינית וביטחונית שבטווח הארוך תבטיח סבב דמים נוסף, עוד לפני שהסבב הנוכחי הוכרע.
כל מי שקורא להפסקת אש מיידית לפני שהושגו היעדים הברורים של חיסול הכוח הצבאי של חמאס, שחרור כל החטופים, וסיום שלטון הטרור בעזה בעצם מציע לנו להעניק פרס לאויב.
ככה בדיוק נראית הפוגה שתשמש את חמאס כדי להתאושש, להתחמש מחדש, לבנות עוד מנהרות תחת בתי חולים, ולהתכונן לעוד מתקפה. זה לא תרחיש, זה תסריט מוכר מהעבר. כל הפסקת אש ללא הכרעה היא פשוט הזמנה לסבב הבא.
בחירות בזמן מלחמה? זה לא דמוקרטיה, זה ניתוק מהמציאות ויש מי שמציע שנלך לבחירות עכשיו, "כדי לשקם את האמון". מה ששוכחים זה שאנחנו בעיצומה של מלחמה, וזה מעל הפוליטיקה. מדינה במלחמה צריכה יציבות, מנהיגות, והכי חשוב, ריכוז מאמץ. מסע בחירות עכשיו יפצל אותנו מבפנים בדיוק כשהאויבים מבחוץ מחפשים סדקים ומחככים ידיים בהנאה לשמוע קולות של פילוג .
תשדירי (אימה) בחירות בזמן שטילים עפים? כנסים פוליטיים כשחיילים נלחמים במנהרות? אין דבר מנותק מזה.
הבחירות לא רק שלא יביאו פתרון, הן יגררו שיתוק. יפגעו בלכידות הלאומית. יתנו תחמושת למי שמחכה שניחלש. המערכות הדמוקרטיות שלנו חיוניות אבל בלי ביטחון, אין דמוקרטיה. אין מדינה. ואי אפשר לבחור בעתיד אם נפקיר את ההווה.
צריך להגיד את זה בצורה ברורה: יש רגעים שבהם רק ניצחון מוחלט מונע את המלחמה הבאה. זה לא נרטיב "ימני" או "ביטחוניסטי", זו המציאות. מול ארגון כמו חמאס, ששם לו למטרה למחוק אותנו, אין מקום לפשרות. רק פעולה נחושה, רצופה ובלתי מתפשרת תוכל לעקור את האיום הזה מהשורש.
שוב מדברים על "פתרונות מדיניים", על "דיאלוגים", על "הסדרה". אבל מול מי בדיוק? מול מי ששחט אזרחים? חטף תינוקות? הפציץ בתי חולים כדי להסתתר מתחתיהם? אם לא ננצח.. פשוט לא נתקיים כאן לאורך זמן. והעולם ישכח אותנו מהר מאוד.
כמובן שאני לא מפקפק בכוונות של חלק מהקולות הקוראים לבחירות או להסדרה. אבל הכוונות לא משנות את התוצאה: קריאה להפסקת אש עכשיו היא קריאה לוויתור. לבגידה בחללים. להפקרה של החטופים. וזה מה שמשדר לאויבים שלנו מעזה, דרך לבנון, ועד טהרן שעם מספיק לחץ, אנחנו מתקפלים, אנחנו לחיצים.
וזה מסר מסוכן מאין כמותו. זה לא יביא שלום, זה יביא עוד מלחמה.
רוצים לסיים את המלחמה? תנו לנו לנצח. הזמן להכרעות הוא עכשיו. לא קלפיות, לא דילים קואליציוניים, לא עצומות. רק עמידה איתנה, עוצמתית ומאוחדת, עד שהמשימה תושלם. כל פשרה עכשיו תעלה לנו אחר כך, בדם.
מי שרוצה עתיד אחר חייב להבין: רק ניצחון יביא ביטחון. כל דרך אחרת, היא פשוט הליכה עיוורת לתוך תהום.
הכותב הוא יועץ תקשורת