בחג שבועות האחרון שחגגנו בתחילת השבוע, קראנו על סבתא של דוד המלך, רות ועל מעשיה ואף קראנו תהילים שחיבר דוד המלך שביום זה נפטר.
בין לבין, חשבתי מה הוא היה עושה ואיך הוא היה מתנהל במציאות שלנו. אז לקחתי ל"שיחה" קצרה את דוד המלך וזה מה שהיה לו להגיד.
דוד המלך, כבוד גדול לראיין אותך ולנסות לדלות קצת השראה ומידע ממך על ימינו אנו. לכן אתחיל בצורה ישירה. אנחנו בעיצומה של מלחמה עם חטופים שעדיין לא שבו הביתה. מה היית עושה במצב כזה?
"המצב הזה אינו חדש לי. גם אני חוויתי יום שבו חזרתי עם אנשַי לעיר צִקְלַג ומצאנו אותה שרופה. נשותינו, ילדינו, כולם נלקחו בשבי. העם היה שבור. אפילו אנשַי רצו לסקול אותי מרוב ייאוש. אבל לא נבהלתי.
התחזקתי בה' ושאלתי אותו: הַאֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה? הַאַשִּׂיגֶנּוּ? וַיֹּאמֶר לוֹ: רְדֹף, כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל. לא חיכיתי לוועדות חקירה. לקחתי את אנשַי, רדפנו, נלחמנו והשבנו את כולם. אגב, אתה יודע היכן התרחש כל זה? בדיוק באותו אזור של עזה. שם, ליד נַחַל הַבְּשׂוֹר, השארתי חלק מהאנשים שהתעייפו מהמרדף, ועם היתר המשכתי: וַיָּבֹא דָוִד עַד נַחַל הַבְּשׂוֹר, וְהַנּוֹתָרִים עָמְדוּ. אותו נחל, אותה אדמה , רק הדור התחלף. אבל הרוח? אותה הרוח."
אפרופו רוח, אבל איך עמדת בלחץ? איך לא איבדת קור רוח במצב הזה שכולם היו מיואשים?
"היו רגעים קשים באמת. למרות הכל וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּה' אֱלֹהָיו . לא חיפשתי כוח בעצמי .ידעתי שאני שליח. כשאתה מבין שאתה לא לבד, שאתה פועל בשם העם ובשם השם, אתה לא נשבר. אתה קם, ואז כולם קמים איתך."
מה אתה אומר על החיילים הגיבורים שלנו? חיילים שעוזבים הכול ומתגייסים לטובת עם ישראל והגנה על המולדת?
"הם גיבורים אמיתיים. אני זוכר את גיבורי החיל שלי, אנשים פשוטים, אבל עם לב של אריה. אבישי בן צרויה הרג שלוש מאות איש ברומח אחד, בניהו בן יהוידע ירד לבור ביום שלג והכה אריה. הם לא נולדו לוחמים, הם בחרו להיות כאלה. מתוך אהבה לעם, לאדמה, לאמונה. הם שליחים אמיתיים ואיתם אפשר לנצח כל מלחמה".
באותו עניין, מה החרדים צריכים לעשות בסוגיית הגיוס ששוב בכותרות? מה המודל הנכון?
"אני כיבדתי את נושאי הארון כמו את נושאי החרב. אבל גם הלווים, גם הכוהנים, כולם היו חלק מהעם. מי שלומד תורה באמת, תורתו מגינה. אבל מי שמסתתר מאחורי התורה כדי לא לשאת בעול, מחלל את שמה. צריך מודל של שותפות: כל אחד תורם לפי כוחו, בגוף, ברוח, או בלב. 'כִּי חֵלֶק כַּחֹלֵק יָרְדוּ הַמִּלְחָמָה וְכֵן יֵחֲלֹקוּ מי שנשאר לשמור על הכלים, קיבל חלק שווה עם הלוחמים. אבל כולם היו חלק מהמערכה".
רציתי להמשיך ולשאול עוד שאלות את המנהיג הדגול, אבל לא התאפשר. "טוב, אני חייב ללכת יש לי עוד לנגן בכינור ולשיר שירים ותשבחות. אבל לפני סיום, יש לי מסר לכל עם ישראל, תזכרו ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן; ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. כלומר: הכוח האמיתי של עם ישראל בא מה' יתברך.
אבל לא כוח לשם כוח, אלא כוח שמוביל לברכה, ושיא הברכה זה שלום. כשעם ישראל מאוחד, כשעם ישראל מחובר לאמונה ולשליחות, גם העֹוז וגם השלום באים יחד". צריך לנתב את העוז והכוח מול האויבים ושם אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. לבין השלום והאחווה שצריכים להיות בין כל עם ישראל. רק ככה מנצחים!"