חגי לובר, אביו של יהונתן ז”ל שנפל בעזה
חגי לובר, אביו של יהונתן ז”ל שנפל בעזהצילום: ערוץ 7

לעשרות האנשים ששלחו לי בתרועת ניצחון את הטור של ידידיה מאיר, אדם שאני מעריך ומאד מחבב, המייחס לי ולתומכים בחוק אפקטיבי לגיוס חרדים את הטענות החוזרות-על-עצמן שתמיד כוללות את שלושת הכוכבים:

א. "שׂוֹנְאֵי חֲרֵדִים"-

(בשנאה קדומה, עמוקה ושורשית, בגלל קנאה או בגלל פחד ורצוי שתיהן, וכמובן שדרישת הגיוס היא רק ביטוי לשנאה והיא בכלל לא העניין)

ב. "אִידְיוֹטִים שִׁמּוּשִׁיִּים"-

(לוקים בעיוורון, או טיפשות, או חסרי יכולת לחשוב באופן עצמאי בגלל כאב השכול ורצוי שלושתם כאחד. ולא רואים איך ה''שמאל'' ו''הקרן החדשה'' מצליחים לרתום אתכם בקלות לעגלת הפירוד הפוליטי שהם מבקשים לייצר)

ג. "מִתְחַנְּפִים לַשְּׂמֹאלָנִים"

(על חשבון החרדים כמובן. "עם השמאלנים אתם מתחבקים ומדברים ואת החרדים אתם רודפים ומקללים")

זאת, לצד הטענות:

שרק אם נניח להם חרדים יתגייסו. זה ב''תהליך''. והטענה שיש עוד מה לתקן בצבא חוץ מגיוס חרדים. והטענה שמתקלקלים בצבא. והטענה שישרתו החרדים במקום בקרבי בשרותי הכבאות, במד"א או בזק"א.

למזלי הטוב כבר שמעתי את הטענות האלו כל כך הרבה פעמים וכבר כתבתי על כך וכבר התראיינתי על זה והאמת שקצת התעייפתי מלהוכיח ש'אין לי אחות'. ברשותכם אנשים טובים, אשלח אתכם לקישורים לפוסטים שכבר כתבתי בעניין הזה.

לאוהבי תקצירים:

אומר שהרעיון בכללותו הוא - אנחנו במלחמה. כולם חייבים להתגייס. אין שום קשר לשנאה. איש אינו מתמרן אותי לחשוב כך. אין קרע בין הציונות הדתית יש מחלוקת - זה לא אותו דבר. ואני נפגש עם חרדים ורוצה בקרבתם לא פחות ממה שאני נפגש עם חילוניים ורוצה בקרבתם.

האוהבים להעמיק: מוזמנים לקרוא את הפוסטים שבקישורים אחד, שתיים, ושלוש. מיטיבי הלכת:

מוזמנים לעיין בכל מה שכתבתי בנושא ויש עוד. ולידידי ידידיה מאיר אני מציע שכשם שהקדשתי זמן לקרוא את הטור שלך, הכתוב מצוין, כך תשקיע קצת ותקרא גם דברים שלי ואולי נוכל להמשיך לחלוק באופן ענייני, (ובבקשה אל תגידו את המשפט אני לא מתווכח עם אב שכול. אפשר ורצוי להתווכח)

שבוע טוב, ובאמת מגיע לעם הזה איזה שבוע טוב, ושקט וניצחון מוחלט וסופי.