ההיסטוריה המצטברת של איימן עודה ברשתות ובכלל, מעידה כי מדובר ברב-אומן הסתה.
אך נאום עלילת הדם שנשא לפני כשבוע בחיפה נגד מדינת ישראל בביצוע טיהור אתני בעזה ורצח עם ותמיכה בטרור החמאסי, אינם גרועים יותר מעלילות הדם שמפיצים נגד ישראל מסיתים כמו יאיר גולן, בוגי יעלון, אהוד ברק, עמוס גלעד ועופר כסיף, וכמובן עמוס שוקן.
עלילות הדיבה שאלה זורעים נגד צה"ל והממשלה על טיהור אתני, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ועוד, מגויסים על ידי החמא"ס בקידום התעמולה הבינלאומית של הארגון נגד ישראל כהודאות ועדויות זהב של מי ששימשו - אויה לחרפתנו ועלבוננו - מצביאינו וראשי ממשלותינו. עלילות הדם הללו נחשבות לכאורה בגידה לכל דבר ועניין.
בלתי מופרך לטעון שיום יבוא והבכירים הללו יזומנו להעיד בהאג נגד חייליהם ונגד ראשי המערכת המדינית והביטחונית של ישראל (הקורא הסקרן בוודאי תוהה, בצדק, האם השותפות הבלתי מוצהרת בין הצדדים פירושה שאיימן עודה ושותפיו הערבים בכנסת לעלילות הדם, מחלו לברק, אולמרט ויעלון על חלקם בביצוע 'פשעי מלחמה' במהלך האינתיפאדה השנייה, עופרת יצוקה וצוק איתן כפי שקבעו האו"ם ודו"ח גולדסטון?).
מחבלי החמאס שטבחו בנו בשטניות עמלקית, זכו בדין ובצדק, בקונצנזוס מקצה המפה הפוליטית לקצה, בתואר הנקלה - 'נאצים'. נאצים חדשים. מזרח תיכוניים. נאצים שללא מאמץ מיוחד, מצליחים בעזרתם של בכירים בעבר, זוטרים היום, להפוך עצמם לקרבן ואילו את ישראל לפושעת. אין פלא אם כן שאיימן עודה אינו חושש להצטרף אל הזוטרים הללו כשותף בכיר לחגיגות עלילות הדם על ישראל וצה"ל, ואינו חושב פעמיים טרם יפעל באור יום אף הוא כסייען של הנאצים.
לעלילות הדם הללו המשרתות את הנאצים, שורה ארוכה של השלכות במישורים שונים: הן מחזקות אותם מוסרית ומשפטית בבתי הדין הבינלאומיים ומשחירות אותנו. הן מחלישות אותנו במו"מ לשחרור החטופים ומרחיקות את שחרורם בשל הקשחת עמדות הנאצים שמעזים לתבוע יותר. הם הרי ה'טובים' ואנחנו ה'רעים'. הן מערערות את ההצדקה של ישראל למלחמה ומגייסות את העולם נגד חיילינו ומנהיגינו.
העוזרים לנאצים מסגירים את בני עמנו לידי המוסדות הבינלאומיים האנטישמיים שאף הם משמשים עוזרים לנאצים. בקיצור, יהודים היום עוזרים לנאצים ערבים כפי שיהודים עזרו לנאצים אירופיים. רק בלי הנסיבות המקלות של אז. לפיכך, על כל העזרה ה'הומניטרית' הזו לנאצים, ראויים הבכירים הלשעברים הללו, בדין ובצדק, לתואר לכאורה 'עוזרי הנאצים'.
כמובן שהתואר 'הנאצים ועוזריהם' מחייב במובן המשפטי להישען על החוק לעשיית הדין בנאצים ועוזריהם משנת תש"י (1950). אך לגודל האסון אין היום שופטים בירושלים לעשיית דין וצדק. בפרט לעשיית דין וצדק בנאצים החדשים ובעוזריהם לכאורה. על אמירות פחות חמורות בהרבה, כאלה שיש להן חזקה במציאות, פסל בג"ץ אנשי ימין ראויים מלהתמודד לכנסת. עוזרי הנאצים לכאורה, לעומת זאת, זוכים לגיבוי אבסולוטי מצד מערכת אכיפת החוק, המשטרה, היועמ"שית, והשופטים, היושבים באולפנים והיושבים בעליונים.
מכאן עולה כי לאור העובדה שהסיכוי שהיועצת המשפטית לאויבינו תגיש כתבי תביעה נגד לכאורה עוזרי הנאצים החדשים, בין שהם ערבים, בין שהם יהודים, קטן מן הסיכוי שחמינאי יתפכח ויושיט יד לשלום עם ישראל, לא נותר אלא להטיל את יהבנו בכל-זאת על מהלך ההדחה המבורך המתנהל בימים אלה נגד איימן עודה בכנסת, אף אם סיכויי ההדחה קלושים, לאור הניסיון ההיסטורי. לעצם הניסיון משמעות סמלית.
ואולם, עלילות הדם הללו, הן חסרות תקדים בהיקף השפעתן ועוצמתן. סיוע כה ישיר ועוצמתי לעמלק של ימינו, מחייב את נבחרינו למהלך דרמטי, שובר שוויון. לא נוכל להסתפק רק בהליך הדחה סמלי, ואף לא להסתפק בחוק העונשין על בגידה, הסובל משחיקה והתעלמות מסיבות של טראומה לאומית כוזבת. חמאס הוא אינו עוד אויב. חמאס הוא הנאצי במלוא עמלקיותו הרשעה ההיסטורית.
אשר על כן, מימין, מרכז ושמאל, הכנסת חייבת להוקיע את לכאורה עוזרי הנאצים בחוק. לשם כך עליה לפעול בדחיפות לתיקוני חקיקה בחוק המקורי לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם משנת תש"י (1950) ולהתאימו לנאצים החדשים ולכאורה לעוזריהם עם עונשי מאסר ותיוג כבדים.
לחקיקה כזו קיימת לא רק חשיבות סמלית, כי אם לאומית, היסטורית וכמובן משפטית, כהרתעה בתוך הבית, וכמסר לעולם והגנה על עצמנו. אי הוקעה חוקית של עלילות הדם, כמוה כהודאה של מדינת ישראל.