שבוע טוב, ידידיה.
שמי תמר סוקולובסקי, אמא לעשרה, בעלי בצו 8 ואני בבית עם הילדים. מבחינתי - עד הניצחון המוחלט.
אני, שכל שבוע דבר ראשון מבקשת את אתנחתא, כדי לקרוא את הטור שלך - מצאתי את עצמי השבת קוראת ולא מאמינה. קוראת וכועסת. קוראת ונשרפת מבפנים.
מעולם לא כתבתי פוסט נגד חרדים. מעולם לא יצאתי להפגין בצומת קוקה קולה. ואשמח מאוד למעגלי שיח עם הציבור החרדי - בוא תארגן, ונראה כמה חרדים יגיעו.
כל הטור שכתבת היה בעיניי "אני מאשים" לציבור הדתי-לאומי - הציבור עם מספר ימי המילואים הגבוה ביותר, עם מספר הנופלים הגבוה ביותר, עם מספר משלבי התורה והצבא הגבוה ביותר.
אנחנו אשמים בשטות הזו, שהפוליטיקאים החרדים מובילים אותנו אליה? כמה קל להאשים את הציבור שלנו. איזו שנאה בדיוק אתה רואה בין דתיים לחרדים? כמו דמגוג מיומן מצאת במי להטיל רפש.
אני - שרואה את הסטטוסים של נשים חרדיות שמספרות כמה קשה להן להיות שבוע לבד עם הילדים, כשהבעל והבכור יצאו לטיול שבוע בחו"ל.
אני - שלא מתלוננת למרות מאות ימי המילואים.
אני - שילדיי לומדים תורה לא פחות מהחרדים, ובבוא העת יתגייסו.
הם רואים את אבא שלהם, שמזמן יכל לקבל פטור - אבל משרת מהיום הראשון שלו בצבא, בנצח יהודה. (למהדרין מן המהדרין, החרדים מוזמנים. אין צורך להמציא יחידות חדשות.)
אני - שמתאמצת כל התקופה הזו להסתכל על הציבור החרדי בעין טובה, מנסה להבין את המורכבות, מתקשה להבין איפה הם - ולמרות זאת נושאת בעול המופלא הזה, ולא מצייצת נגדם.
הכי קל לקחת את הקומץ מהציבור שלנו שמפגין, שמשתף פעולה עם מסרים של קפלן - ולהאשים את כל הציבור שלנו בכל מה שקורה עכשיו.
זה היה טור מביש, מכעיס וכפוי טובה.
הרבה זמן לא נפגעתי ככה - בשם לומדי התורה של הציבור שלנו, בשם השכול שפקד את משפחתנו (אחייננו, אלחנן קליין הי"ד, שהיה בו כל מה שיפה בציבור שלנו - שילוב של תורה, צבא, ארץ ישראל, משפחה. הכל מהכל בשילוב נפלא), בשם החינוך הלא מתפשר שאנחנו נותנים לילדינו, בשם חריקת השיניים שלנו מול ציבור חרדי שממשיך את חייו כאילו אין מלחמה בעולם. (מכירה מקרוב. לשלוח עוגה פעם בשנה לא מחפה.)
נכון - יכול להיות שנצטרך להתמודד עם גיוס בנות, יכול להיות שיהיה קושי בלשבת וללמוד שנים.
זה יקרה לא כי "נלחמנו" בחרדים - אלא כי הציבור שלנו מאמין בדרך שהיא מורכבת.
הציבור שאני גאה להיות חלק ממנו משלב לימוד תורה, ציונות, צבא ועשייה. ולפעמים יש לזה השפעות.
ואף אחד לא חושב שצבא חשוב יותר מלימוד תורה.
אנחנו הולכים לצבא מכוח התורה.
ואני - כאשת חינוך - לא נבהלת מזה שיש השפעות ותהליכים.
לא ממציאה כמוך סיבות לא רלוונטיות - אלא ממשיכה לחנך תלמידות למחויבות להלכה ללא פשרות, לחיבור לקב"ה, לעם ולארץ.
ממשיכה לגדל את ילדיי באמונה שאנחנו לא המקף שמחבר - אלא ציבור שמאמין כי תורתנו היא תורת חיים. תורת אומה בארצה.
הכי קל לשבת בשבוע שבו הציבור החרדי מפנה לנו את העורף - אפילו מעז להפיל ממשלה שעשתה מעל ומעבר כדי לנסות לגשר על הפערים - ולהאשים בטור בעיתון דווקא את הציבור שלנו.
התאכזבתי מאוד, ידידיה. זה היה טור מתנשא, חסר קריאה נכונה של המציאות, ובעיקר - מפנה גב לציבור שלם.
בכאב - אך גם בגאווה - ממני,
תמר סוקולובסקי
בני דקלים
נושאת את משאו של העם יחד עם עוד נשות חיל רבות