במהלך השבוע הבא אמור ארגון 'לביא' להגיש את תשובתו להצעת השופט סולברג ולפיה היועמ"שית לא לעסוק עוד בעניינו של נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, בשל קשרים אישיים, ובתמורה ימשוך הארגון את העתירה נגדה. עורך הדין יצחק בם, מייצג 'לביא' בעתירה, מציג בראיון לערוץ 7 את מה שנראה לכאורה כסטנדרט כפול של השופט עמית והיועמ"שית.
בהתייחס להצעתו של השופט סולברג אומר עו"ד בם כי "על פניו זו אמירה מאוד משמעותית של בית המשפט שלא מקבל במרומז את טענת היועמ"שית שהכול עורבא פרח ואין כלום ואין שום קשרים. כך היא אומרת במשתמע בתגובתה".
"מצד שני", מוסיף בם, "כאשר מדובר על טענות ביחס לניגוד עניינים של ראש הממשלה מול ראש השב"כ השופט עמית קבע בבית המשפט העליון סטנדרט הרבה יותר מחמיר, ויכול להיות שהסטדרט הזה הוא פוליטי ולא משפטי, ומשום כך מה שהשופט סולברג מציע זו עמדה שמשקפת את הדין הנוהג בישראל". האם מדבריו אלה ניתן ללמוד שארגון 'לביא' יקבל את הצעת סולברג? עו"ד בם משיב: "אני עוד לא אומר שהולכים להסכים, אבל מדובר בהצעה ראויה שמשקפת את הדין כפי שהוא ולא כפי שקבע אותו השופט עמית משיקולים שאינם משפטיים".
מאחר וכך, שאלנו את עו"ד בם, מה ייעשה בשאר ניגודי העניינים של היועמ"שית הקשורה לראשי השב"כ ובכיריו מתוקף קשריה החבריים ומתוקף קשרי העבודה של בעלה? האם היא תצטרך להסיר ידיה מכל עיסוק בענייני השב"כ? היכן גבולות הגזרה של הדרישה מהיועמ"שית? עו"ד בם משיב ואומר כי הוא נוהג לשים את הגבולות "במקום שבו יש לי הוכחות להראות לבית המשפט. לגבי נדב ארגמנן היו הוראות למכביר, ולכן בית המשפט הציע ליועמ"שית שלא להיכנס לעובי הקורה אלא להסכים שהיא לא תעסוק בענייניו. לגבי אחרים, אם יהיו ראיות משמעותיות הדבר ייבחן".
ומה באשר לאותו בכיר שב"כ שמשמש כעד במשפטו של נתניהו ומקיים קשרים קרובים מאוד עם היועמ"שית עצמה, האם מעורבותו בתיק אינה מחייבת ניתוק בין היועמ"שית למשפטו של נתניהו? עו"ד יצחק בם משיב על כך ואומר כי הדברים תלויים בשאלה עד כמה מהותית עדותו של העד המסויים הזה. לכך הוא מוסיף סיפור אישי שלו עצמו כפרקליט:
"מעשה שהיה. היה לי תיק של תקיפה על רקע סכסוך על חלקת אדמה בין יהודים וערבים. התיק הגיע לביהמ"ש העליון. כשבוע קודם לדיון קיבלתי שיחת טלפון מפרקליטה שמטפלת בתיק והיא אומרת שצריך לדחות את הדיון כי היא מעבירה לפרקליט אחר. למה? כי מסתבר שאחד השוטרים שהגיעו לזירה הוא ידיד משפחה שלה והיא לא רוצה לטפל בערעור בתיק שבו אחד השוטרים, שלא היה עד מרכזי, מיודד עם משפחתה". על סיפורו זה מוסיף בם ואומר כי יתכן והסטנדרטים אצל היועמ"שית שונים מאלו של אותה פרקליטה.
ואולי בכל זאת אותה פרקליטה לקחה על עצמה החמרה יתרה? "יכול להיות, אבל אני שואל אם הסטנדרט צריך להיות אחיד ולחול על כולם, או שסטנדרט ניגוד העניינים הוא גמיש ותלוי במי שהדבר נוגע אליו. כי לכאורה כשמדובר בראש הממשלה ומינוי ראש השב"כ הסטנדרט נוקשה מאוד, ומצד שני כשמדובר ביועמ"שית או בשופט עמית וענייניו הסטנדרט יותר גמיש".
ועל דבריו אלה שאלנו את עו"ד בם מי למעשה יקבע אם הסטנדרט גמיש או לא, אם לא אותו שופט עמית ואותה יועמ"שית, כך שלמעשה אנחנו מצויים בפלונטר שלא ניתן לפתור אותו. "אני לא חושב שיש דרך לצאת מהפלונטר. השאלות הללו עולות ותעלנה כל הזמן. הדבר היחיד שניתן לעשות הוא לדרוש החלה אחידה של סטנדרטים אחידים על כולם. שמה שהשופט עמית קובע לאחרים יחול גם עליו, וכך גם לגבי היועמ"שית. לפני הכול צריך להיות שוויון בפני החוק וזה כולל החלה של אותם סטנדרטים גם על מי שקובע את הסטנדרטים".