מרתה כהן, מרגלת יהודייה צרפתייה שפעלה בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, נפטרה בסוף החודש שעבר בקליפורניה בגיל 105.
כהן שמרה על פעילותה המודיעינית בסוד במשך חמישה עשורים, אפילו ממשפחתה, ורק בסוף שנות ה-90 חשפה שהייתה סוכנת חשאית שעבודתה מאחורי קווי האויב סייעה להאצת סיום המלחמה באירופה.
מרתה הופנונג נולדה ב-13 באפריל 1920 למשפחה יהודית אורתודוקסית בעיירה הצרפתית מץ, הרביעית מבין שבעה ילדים.
המשפחה דיברה גרמנית בבית, מיומנות שהתבררה כמכרעת בפעילותה המודיעינית. ב-1939 עברה המשפחה לפואטייה עקב המלחמה, שם החלו מרתה ואחותה סטפני לסייע ליהודים גרמנים שנמלטו.
ב-1942 נעצרה סטפני ונרצחה באושוויץ, ושאר בני המשפחה נמלטו עם מסמכים מזויפים. מרתה הותירה אחריה ארוס, ז'אק דלאוני, לוחם מחתרת שהוצא להורג על ידי הנאצים.
כהן למדה סיעוד במרסיי, שם קולונל צרפתי גילה את יכולותיה הלשוניות בגרמנית וגייס אותה לשירות המודיעין. בינואר 1945 הועברה לאימונים בבית חולים נטוש בהרי צרפת. עם התקדמות בעלות הברית, היא החלה לחדור לגרמניה כדי לדווח על מיקומי הכוחות הנאצים הנסוגים ולבדוק את המורל בקרב האזרחים.
"עשיתי לא פחות מ-13 ניסיונות לחצות את קווי האויב בסך הכל, רוב הזמן בלילה, תמיד בשלג", כתבה בספר זיכרונותיה "מאחורי קווי האויב" משנת 2002. במשימותיה היא התחזתה לאחות המחפשת את ארוסה החייל הנאצי. "הגרמנים כל כך סנטימנטליים לדברים כאלה. זה עבד מצוין", סיפרה.
כשנשאלה איך מצאה את הכוח לפעולותיה, ענתה: "הישרדות היא אינסטינקט חזק מאוד. זה דבר אחד. ונקמה היא עוד אינסטינקט חזק מאוד. רציתי באמת נקמה".