מינויו המתוכנן של האלוף דוד זיני לראש השב"כ החזיר לקידמת הבמה הציבורית את העיסוק במונח 'משיחיות'. האלוף זיני "מואשם" על ידי מתנגדי המינוי בתפיסה משיחית. הוא מנגד קבע שמשיחיות אינה מילת גנאי.
באחרונה יצא לאור ספרו של העיתונאי, הסופר והחוקר חגי סגל 'משיח בשדה בוקר', על הקשר בין ראש הממשלה הראשון לתפיסה המשיחית. שוחחנו אתו על יחסו של בן גוריון למונח ולתופעה.
"הפרק המרכזי בספר עוסק בנגיעות של בן גוריון למשיחיות", אומר סגל ומציין כי הדברים למעשה מדלגים גם עשרות שנים קדימה, ובהקשר זה הוא מזכיר את המפלגה אותה הקים אהוד ברק כשפרש ממפלגת העבודה, מפלגת עצמאות, שבפתח אולם הסיעה ההיא הוצבה ציטטה מדבריו של בן גוריון שאמר "הציונות היא תנועה משיחית. זו אולי המילה היחידה ההולמת אותה, המייחדת אותה. זו תנועה שעורגת לגאולת העם ולגאולת העולם". מכל כתביו ואמירותיו של בן גוריון בחר אז אהוד ברק לצטט דווקא את זו הקושרת בין התנועה הציונית למשיחיות.
סגל ממשיך ואומר כי אמנם לא מקובל ולא ראוי לנחש מה היה אומר אדם שנפטר לו היה חי כיום, ובכל זאת הוא "משוכנע שאם הוא היה שומע את כל ההשתלחויות בביטוי הזה 'משיחיות' שהפך לכינוי גנאי ושדוברים מהאופוזימציה מטיחים זאת בממשלה ובציונות הדתית, הוא היה דופק על השולחן ואומר 'אתם משוגעים, ממתי משיחיות הפכה למלה גסה?'".
"אחרי מחקר מקיף אני כותב שמשיחיות הייתה בעיני בן גוריון האנרגיה שביסוד הציונות. בלעדי האמונה שהחזיקה את אבותינו בגלות שיום אחד נחזור לארץ ישראל, לא הייתה התנועה הציונית", אומר חגי סגל ומציין כי מאחר ובן גוריון חזר על תפיסתו זו במספר רב של מקרים התחזקה אצל אנשים רבים התחושה שיתכן והוא עצמו רואה את עצמו כמשיח. מחשבה זו זכתה לביקורת מצידם של גורמים בסביבתו האידיאולוגית.
בהקשר זה מזכיר סגל כי בן גוריון אכן הוביל מספר צעדים שבעיני הרמב"ם הם מטלותיו של המשיח כמו קיבוץ נדחי ישראל, ניצחונות ישראל במלחמותיו והקמת מלכות ישראל מחדש. "בן גוריון לא האמין במשיח הנאיבי, כלומר משיח שמופיע יש מאין על גבי חמור לבן, אבל עצם הרעיון שהעם ייגאל יום אחד וישוב לארצו זה הרעיון המשיחי ובן גוריון אימץ אותו".
על דבריו אלה שאלנו את סגל מדוע להערכתו ממשיכיו של בן גוריון לא ספגו ממנו את התפיסה הזו והגיעו עד כדי תיעוב המשיחיות. סגל מעלה השערה לפיה מה שמרתיע את מחרפי המשיחיות הוא אולי העובדה שגם הם עצמם מדמיינים את המשיח כדמות של אדם חרדי מבני ברק או מתנחל מסבסטיה, ומול אדם כזה הם מביעים את התיעוב וההתנגדות שלהם. לעומת זאת לו היו רואים במשיח אדם כבר כוכבא הלוחם ומנצח היו מתייחסים למושג אחרת.
עוד מוסיף סגל ומציין כי באחד הימים הופיע בן גוריון בטכניון ושם הקניט את שומעיו ואמר "אין חלקי עם המתחכמים הרואים בכיסופים המשיחיים וביעודי הנבואה העברית דברי מסתורין שאינם הולמים אדם מודרני". המשמעות היא שניתן בעיני בן גוריון להיות אדם מודרני הרואה בכיסופים משיחיים גורם מנחה. בן גוריון גם קבע כי מדינת ישראל קמה בעזרת שני ממניעים שפעלו בדורנו, הכיסופים המשיחיים והמצוקה.
לשאלתנו אם יתכן והגישה הזו תחזור, אומר סגל כי מהתגובות שהוא מקבל מקוראים שאינם חובשי כיפה ונחשפו לספר ולתוכנו, נראה שקיימת הבנה שהרעיון המשיחי מורכב יותר מכפי שחשבו תחילה. זאת לצד טענות של מי מהקוראים שסגל ניסה לגייס את בן גוריון לאידיאולוגיה הימנית-דתית.