משרד הבריאות פרסם היום (שני) את דוח "שוויוניות בבריאות: מדדים, פערים והמלצות מדיניות" המספק סקירה מקיפה של פערי הבריאות בישראל וחושף את ההשקעה הגדולה של המשרד בצמצומם.
בשנים 2024-2025 השקיע משרד הבריאות למעלה מ-300 מיליון ש"ח בתוכניות ייעודיות שמטרתן לחזק את הפריפריה. השקעות אלו כוללות תכנון כוח אדם, פיתוח תשתיות בריאות, ותוכניות ספציפיות לצמצום פערי בריאות בקרב האוכלוסייה הערבית, החרדית והאתיופית. המשרד אף הוביל שיתופי פעולה נרחבים עם גורמי שלטון אזוריים ומקומיים.
מעבר לתקציב הייעודי הניתן לקופות החולים, הוגדלו בשנתיים האחרונות התמריצים למערכת הבריאות כדי לעודד פתיחת שירותים נוספים. מאה מיליון שקלים הוקצו לפיתוח תשתיות בחברה הערבית, המתגוררת ברובה בפריפריה וסובלת מנגישות נמוכה לשירותי בריאות. בנוסף, במסגרת מבחני התמיכה של המשרד לקופות החולים, הוכנס תקצוב גבוה יותר לפעילות בפריפריה בתחומי בריאות הנפש, התפתחות הילד, סיעוד והתמכרויות. גם בתוכניות הלאומיות של בתי החולים ניתן תקצוב גבוה יותר למוסדות בפריפריה.
הדוח מציג נתונים מדאיגים לצד מגמות חיוביות. למרות שיפור כללי במדדי תוחלת החיים בישראל (83.8 שנים בממוצע ב-2023, 83.3 עם חישוב הרוגי המלחמה), עדיין ניכרים פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה ואזורים גאוגרפיים.
תוחלת החיים הגבוהה ביותר נרשמה בקרב נשים יהודיות (85.8 שנים) והנמוכה ביותר בקרב גברים ערביים (78.2 שנים). מחוזות הצפון והדרום מציגים תוחלת חיים נמוכה מהממוצע הארצי. שיעור התמותה בקרב ערבים (5.1 ל-1,000 נפש) גבוה משמעותית מזה של יהודים (4.3 ל-1,000 נפש). שיעור תמותת התינוקות ממשיך לרדת (3.7 ל-1,000 לידות חי, נמוך מממוצע ה-OECD), אך עדיין גבוה יותר בקרב ערבים בכל המחוזות.
מספר הרופאים ל-1,000 נפש עלה ל-3.9 בממוצע בשנים 2021-2023 (לעומת 3.7 ב-OECD). עם זאת, באזורי הדרום, ירושלים והצפון מספר הרופאים נמוך מהממוצע הארצי. מספר האחים והאחיות ל-1,000 נפש עמד על 5.4, נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD (9.4). שיעור מיטות האשפוז הכלליות בישראל (1.716 ל-1,000 תושבים) נמוך בהרבה מממוצע ה-OECD (3.81). מחוזות הצפון והדרום סובלים משיעור נמוך של מיטות אשפוז.
שיעור השתלבות האוכלוסייה החרדית במקצועות הרפואה והבריאות נמוך באופן ניכר, למעט עליה במספר האחיות בזכות תוכניות ייעודיות. לעומת זאת, השתלבות החברה הערבית במקצועות אלו משמעותית וגבוהה משיעורה באוכלוסייה.
שר הבריאות, אוריאל בוסו, ציין כי "מערכת בריאות חזקה ושוויונית היא יסוד מרכזי בחוסן החברתי והלאומי של מדינת ישראל. אי-השוויון בשירותי הבריאות נותר אתגר משמעותי. האחריות שלנו היא לוודא שכל אזרח בישראל מקבל את המענה הרפואי הראוי - ללא הבדל, ללא מחסומים וללא פשרות".
הוא הדגיש את ההשקעה בפריפריה, בבריאות הנפש ובשיתופי פעולה עם השלטון המקומי, וציין את התוכניות הייעודיות בחברה החרדית והערבית.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הדגיש כי המשרד מציב את "ערכי השוויון, הצדק והערבות ההדדית במרכז הכוונת העשייה המערכתית".
הוא ציין כי "ההתמודדות עם אי השוויון הוא אתגר משמעותי עימו התמודדנו טרם המלחמה, והוא הועצם באופן ניכר במהלך 20 חודשי המלחמה". הוא הוסיף כי "הבסיס לצמצום הפערים הוא כוח אדם בהיקף ובאיכות מספקת", ופועלים למימוש רפורמה בכוח אדם רפואי לצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה.
איילת גרינבאום אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי-כלכלי במשרד הבריאות, סיכמה כי "צמצום אי השוויון הוא משימה מורכבת, ארוכת שנים ודורשת משאבים רבים, אך אנו פועלים בה באופן רציף ונחוש". היא הדגישה את פעילות המשרד בטיפול ב"בעיות השורש המובילות לפערים בבריאות", חיזוק הפריפריה, ושילוב אוכלוסיות מגוונות, לצד הנגשת שירותים לכלל האוכלוסייה".