התחבורה הציבורית בישראל עומדת בפני התייקרות נוספת של עד 12% החל מחודש יוני, כך דווח בחדשות 12.
מחיר הנסיעה הבודדת באוטובוס עלול לעלות מ-8 שקלים כיום לכ-9 שקלים, אם לא יימצא פתרון למניעת העלייה.
במקביל דווח כי מקבלי ההחלטות עושים ניסיונות לדחות את ההתייקרות לתקופה של שנה. דחיית ההעלאה תחייב את המדינה להקצות סבסוד נוסף של כ-100 מיליון שקלים שיושת על משלמי המסים. לא ברור כעת האם המאמצים להקפאת המחירים יצליחו.
ההתייקרות הצפויה מגיעה חודשיים בלבד לאחר העלייה הקודמת שיזמה שרת התחבורה מירי רגב. באפריל האחרון זינק מחיר הנסיעה באוטובוס מ-6 שקלים ל-8 שקלים, עלייה של 33%. משולבת עם ההעלאה הצפויה ביוני, מדובר בהתייקרות כוללת של כ-49% תוך שנה אחת. גם תעריפי הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן עלו בשיעור דומה בפברואר האחרון.
העלייה הקודמת באפריל נועדה למנוע קיצוץ של 700 מיליון שקל בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה, במסגרת הקיצוצים הרוחביים במשרדי הממשלה בשל המלחמה. ההחלטה סוכמה בין שרת התחבורה מירי רגב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסגרת דיוני תקציב 2025. במשרד התחבורה הסבירו אז כי התעריף יותאם לממוצע ה-OECD ויעלה בשני שקלים.
רגב אמרה אז כי העלאת המחירים תאפשר תקציב ייעודי למאמץ המלחמתי והגדלה משמעותית של תוספות השירות בתדירות ובקווים. במקביל נכנסה לתוקף הפעימה השנייה של רפורמת "צדק תחבורתי" שיזמה רגב, הכוללת הנחות רחבות היקף.
במסגרת הרפורמה הונמך גיל הזכאות לנסיעה חינם מ-75 ל-67, וניתנה הנחה של 50% על חופשי-חודשי לתושבי אזורים באשכולות סוציו-אקונומיים 1-5. כמו כן, הרפורמה העניקה הנחה של 33% לצעירים עד גיל 26 ונסיעה חינם למשך שנה לחיילים משוחררים. ההנחות חלות רק על מינויי חופשי-חודשי ולא על נסיעות בודדות.
עם זאת, הרפורמה זכתה לביקורת חמורה. רק 400 אלף מתוך 2.8 מיליון זכאים הצליחו עד כה לממש את ההטבות, שיעור של כ-14% בלבד. שחר בר, רפרנטית תחבורה במשרד האוצר, אמרה כי "75% מהנוסעים הולכים לשלם בהנחה. זה נתון משוגע שלא קיים בשום מקום בעולם".
התייקרות נוספת תעמיד את ישראל בין המדינות היקרות ביותר בעולם לתחבורה ציבורית. למשל, בלונדון נסיעה באוטובוס עולה כ-8.5 שקלים, ובטוקיו כ-7 שקלים.