אני אוהבת לקבל מכתבים מקוראים, והפעם הרגשתי שהמכתב הזה הוא משהו שכדאי לפרסם:
"שלום אביגיל. מי שקוראת את הטורים שלך בוודאי חושבת שכל הנשים אוהבות את המטבח ויודעות לבשל מעדני גורמה, אבל במציאות יש נשים כמוני, שלא יודעות לבשל ושונאות להיות במטבח. במהלך השנים מצאתי פתרונות, כמו לבקש מהשכנות שלי לבשל גם בשבילי - תמורת תשלום כמובן וברכישת כל הפרודוקטים - או לקנות מזון מהיר. האם תוכלי להתייחס לנשים כמוני בטור שלך ולנסות להציע לנו פתרונות? בברכה, רחל".
רחל יקרה, שמחתי מאוד לקבל את המכתב שלך. אני חושבת שאת מתארת כאן משהו אמיתי וחשוב מאין כמוהו, ואני מודה לך על האפשרות להתייחס לדברים שכתבת.
אין לי ספק שיש נשים רבות כמוך, שלא אוהבות לבשל ואין להן משיכה או כישרון לכך, וזה בעיניי הכי נורמלי וטבעי בעולם. כל אחד מאיתנו נברא עם אהבות וכישורים שונים, ודווקא בגלל זה העולם הוא מקום מעניין. ובכל אופן, איך אפשר להתמודד עם זה?
למצוא קיצורי דרך
דבר ראשון - ליצור חוויה חיובית. פעמים רבות נשים לא אוהבות לבשל בגלל שהאוכל לא מצליח להן, או בגלל שנראה להן שזה דורש יותר מדי עבודה. לעיתים קרובות אני עושה בביתי סדנה פרטית של בישול לנשים, ולא פעם מגיעות אליי נשים ששונאות לבשל. ברגע שהן לומדות אצלי עקרונות בסיסיים שמאפשרים להן לחוות הצלחה - על פי רוב זה גורם להן להתפייס קצת עם התחום ולפעמים אפילו ממש להתחיל לאהוב אותו. אם גם אצלך זה כך - אני ממליצה לך לנסות להשתלם בנושא, לקרוא ספרי בישול וספרי הדרכה, להיפגש עם מישהי בסביבתך שאוהבת לבשל ולנסות ללמוד ממנה טיפים ועצות, לקבל כלים שיעזרו לך לחוות נחת במטבח. פעמים רבות יש דרכים לשפר את האוכל גם אם הוא לא יצא מספיק מוצלח, וברגע שלומדים איך לעשות זאת רואים שזה אפשרי ולא בשמיים.
אם הבעיה היא שבישול נראה לך יותר מדי עבודה, אפשר למצוא קיצורי דרך: לחפש מתכונים הכי פשוטים וקלים שיש; לקנות מוצרים כמו בצקים מוכנים, קטניות מבושלות קפואות, ירקות קפואים ושימורים; להזמין את בני הבית להצטרף אלייך ולהפוך את הבישול לחוויה שמתחלקת בין כמה אנשים; לשמוע בזמן הבישול מוזיקה נעימה או שיעור מעניין, או לשוחח עם חברה תוך כדי העבודה.
דבר שני - למצוא דברים שאת כן אוהבת. בתוך עולם הבישול העצום את יכולה לחפש דברים שכן מדברים אלייך, כמו עיצוב המנה, קישוט עוגות, מרקים או בישול מנה כלשהי לשבת. אל תגדירי את כל התחום הזה בתור "לא", אלא חפשי מה כן מדבר אלייך, ועודדי את עצמך כמה שיותר.
בוודאי שביקורת והתייחסות שלילית לעובדה שאת לא "מבשלת מעדני גורמה" רק תגרום לך לרצות עוד פחות לגשת למטבח. נסי לעשות לעצמך רשימה של דברים שאת כן יכולה להכין בעצמך - והחמיאי לעצמך כשאת מכינה אותם. פעמים רבות כשאני מסיימת לבשל ומגיע החלק שבו אני צריכה לנקות את הכול - שהוא החלק שהכי קשה לי - אני מעודדת את עצמי שלמרות שקשה לי אני בכל אופן לא מוותרת. עידוד והתייחסות חיובית לעצמך יקלו עלייך בוודאות, וכמובן גם להוסיף תפילה לסייעתא דשמיא. בהצלחה רבה!
סלמון ברוטב אגוזים גאורגי
צילום: שושי סירקיס
לעדת הגאורגים, שנקראים גם גרוזינים, יש מסורת מופלאה של בישול עם אגוזים. הם משתמשים בהם למילויים, לסלטים ולרטבים, והמנה הנהדרת הזאת היא אחת מהנציגות הבולטות של המטבח הגאורגי: חגיגית, עשירה, מרשימה וטעימה. הדג קראנצ'י, הרוטב מלטף ומלא טעם, וביחד מתקבלת מנה מושלמת שקל להכין.
דרגת קושי:
קלה-בינונית
זמן אפייה:
כ־20 דקות
8 מנות
8 מנות פילה סלמון
3 כפות שמן זית
4 כפות אגוזי מלך קצוצים גס
3 שיני שום קלופות
2 כפות כוסברה קצוצה
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
לרוטב:
חצי כוס אגוזי מלך
3 שיני שום קלופות
2 כפות חומץ או מיץ לימון
חצי כוס מים
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
מעט סוכר
מכינים את הסלמון: מחממים תנור ל־180 מעלות. מניחים את פרוסות הסלמון בתבנית בינונית. כותשים את השום ומעבירים לקערית. מוסיפים את האגוזים הקצוצים, הכוסברה, שמן הזית, מלח ופלפל, ומערבבים היטב. מפזרים על הדגים מעט מלח ומורחים את התערובת באופן אחיד על החלק העליון של כל נתח. מכניסים לתנור ואופים 20-15 דקות, עד שהדג מזהיב וקפיצי למגע.
בינתיים מכינים את הרוטב: מכניסים את כל חומרי הרוטב למעבד מזון או בלנדר וטוחנים לרוטב חלק ואחיד. אפשר להשתמש גם בבלנדר ידני, אבל חשוב לטחון היטב לקבלת מרקם חלק לגמרי.
מגישים את הדג על צלחת, עם הרוטב לצידו או מתחתיו. מומלץ להגיש לצד אספרגוס מאודה, שנמצא כעת בשיא עונתו.
לתגובות: [email protected]