יאיר יעקבי
יאיר יעקביצילום: עופר עמרם

- שלום.

- שלום ושבוע הספר שמח אדוני!

- תודה.

- איך אפשר לעזור?

- אני מחפש ספר.

- מה הסיכוי! באת למקום הנכון.

- אתם הוצאת 'כתר מלוכה', נכון?

- מדויק.

- אז נדמה לי שאני אתקדם לדוכן אחר.

- למה אדוני?

- כי אני כבר מכיר את הקטע שלכם משנה שעברה, אתם משכתבים ספרים כדי שיתאימו לקורא הדתי, אני לא בקטעים האלה.

- מה זאת אומרת "לא בקטעים האלה" אדוני? להיות דתי זה "קטע"?

- לא לא, חס וחלילה.

- ולעשות נחת רוח לקונך, זה קטע?

- לא, זה לא קטע. סליחה.

- יפה, אז בוא תשמע איזה ספרים בישלנו לך השנה, אתה לא תאמין למזלך הטוב.

- טוב, בסדר.

- 'אשמת עבודת הכוכבים'.

- עזוב, אני זזתי.

- שנייה, בוא תשמע קודם על מה הספר.

- אני כבר הבנתי, זה ספר על שני נערים שחולים במחלה קשה אבל זו אשמתם כי הם עבדו עבודת כוכבים, נכון?

- איזה שטויות, אתה אפילו לא קרוב.

- נו, אז מה?

- רק הנערה עבדה עבודת כוכבים, הנער הרהר בזה בלבד. שזה גם לא להיט תסכים איתי.

- עזוב אני הולך, נו.

- תן צ'אנס אדוני, אתה לא יכול ללכת בלי לקרוא את רב המכר הנוסף שלנו.

- נו.

- 'סיפורה של טיפחא'.

- מה זה, על בסיס 'סיפורה של שפחה'?

- אדוני, אני לא יכול באופן רשמי להודות שאני מכיר את ספרות המקור, אנחנו כולנו דתיים פה.

- ובכל זאת?

- מכיר על בוריו.

- אז מה זה 'סיפורה של טיפחא'?

- זה על עולם דיסטופי שבו כל טעמי המקרא מקימים תאוקרטיה שבה טיפחא נמצאת בתחתית שרשרת המזון בעוד מירכא חי את החיים הטובים. אגב, יש לנו סדרה מקבילה לציבור הספרדי: 'סיפורה של מאריך טרחא'.

- פחות מוצלח.

- גם ארוך יותר.

- תגיד, לא עדיף היה ללכת לכיוון 'סיפורה של שפחה כנענית' או משהו כזה?

- אם אפשר שאדוני לא יתערב לנו בכותרים. 'סיפורה של שפחה כנענית' זו הבחירה המתבקשת, אנחנו מאוד משתדלים להפתיע את הקורא.

- בסדר גמור, הנה אני הולך.

- חכה רגע אדוני, לא סיימנו. מה לגבי 'הנערה עם קעקוע הדרקון'?

- אבל לא שינית כלום בשם של הספר.

- נכון מאוד! אתה רואה, אנחנו לא כאלה דוסים.

- ולגבי העלילה?

- בעמוד השני מגלים שיש לה קעקוע וישר היא חוטפת מלקות.

- אוּ ווה. אז מה קורה בעמוד הראשון?

- בעמוד הראשון התרו בה שני עדים. בכל זאת יש פרוצדורה.

- נפלא.

- 'בית קטן בחרבה'.

- מה זה זה?

- זה על משפחה אמריקאית שחולמת להקים את ביתה במקום שבו נקרע ים סוף.

- מה אתה אומר.

- ספוילר אלרט: הם שוקעים במצולות כמו אבן.

- נהדר.

- תרצה אדוני שאני אתן לך עכשיו כמה כותרים ברצף כדי שנדחוס כמה שיותר הברקות בזמן שנותר?

- נו יאללה.

- 'היפה והחיה אשר איננה טהורה'.

- עבור.

- 'עזרת נשים קטנות'.

- מיזוגני.

- 'הבית של יעל אשת חבר הקיני'.

- פרוגרסיבי.

- 'קליפורד הכלב האדום האדום הזה'.

- נשמע גרוע.

- גם נקרא גרוע.

- הבנתי.

- 'היידי בת היענה'.

- איך זה טוויסט דוסי בדיוק?

- זה לא, סתם הצחיק אותי שהיא בת יענה.

- הבנתי.

- אפשר גם 'היידי בין שני הרים'. זה על ילדה שוויצרית שמטיילת בין הר גריזים להר עיבל.

- לא לא, יותר טוב הבת יענה.

- כך חשבתי.

- 'אלפחורס גאמפ'.

- מה זה?

- זה על ילד עם עיכוב התפתחותי שמצליח לתקשר באמצעות חלוקת מאפים דרום אמריקאיים.

- זה לא סרט בכלל?

- עזוב אדוני, תצחק וזהו.

- טוב, בסדר.

- 'התפסן בשדה בועז'.

- אני חושב שאפילו אתה לא יכול להסביר מה זה.

- אמת.

- מה עוד?

- 'עשרים אלף מיל מתחת למים המאררים'.

- נשמע מטריד.

- לא, זה על מישהו שעושה סיום על מסכת סוטה בתוך צוללת.

- תודה לא־ל.

- 'דוקטור ג'קיל ומיסטר הי"ד'.

- עליהם השלום.

- 'אותו האיש ושמו אובה'.

- אני מפחד לשאול.

- אני מפחד לענות.

- 'צ'רלי בממלכת כהנים וגוי קדוש'.

- כל הדיאלוג הזה הוא קצת חילול השם, הא?

- אפשר להתווכח על זה אדוני, אבל לא בהצלחה רבה.

- אז אולי תביא איזה משהו מקורי וזהו.

- האמת שהשנה החלטנו באמת לכתוב קצת ספרות מקור.

- נו, אז תציע לי את זה.

- 'אלף אלפי הבדלות'.

- מה זה?

- סיפורו של רונן בן לולו, המרוקאי היחיד במחזור שלו בישיבת ההסדר בקריית טבעון.

- עזוב, תביא את הבת יענה.

לתגובות: [email protected]