ההפגנה למען החטופים הערב
ההפגנה למען החטופים הערבצילום: אלון גלבוע

מצבם הבריאותי של בני משפחות חטופים נדון היום (שלישי) בוועדת הבריאות.

יו"ר הוועדה יוני משריקי (ש"ס) הדגיש כי "אחרי תקופה ארוכה של לחימה, מציאות ביטחונית מתוחה ומשברים כלכליים ונפשיים - בריאות הציבור כולה דורשת תשומת לב מחודשת, ובמיוחד בריאותן של משפחות החטופים, שנמצאות כבר כמעט שנתיים במצב מתמשך של חרדה, מתח נפשי ושחיקה רגשית".

דו"ח מטה משפחות חטופים

עינת יהנה, מהמכללה האקדמית תל אביב ומערך הבריאות של מטה משפחות חטופים, סיפרה כי בני משפחות של חטופים סובלים בעיקר (38.6%) מבעיות נפשיות, נוירולוגיות ותשישות המתבטאים בעייפות קיצונית, חרדה, קשיי שינה, דכדוך, פגיעה תפקודית או חשש לבעיה נוירולוגית.

בנוסף, רבים מהם (36.4%) חווים קשיים מערכתיים בתיאום רפואי, צורך בעזרה בתיאום תורים, הפניות לרופאים, בירוקרטיה מול קופות החולים או קושי להתנהל מול המערכת. חלק מהמשפחות (12.5%) חווים בעיות במערכת השריר והשלד וכאב כרוני, ככאבי גב, צוואר, ברכיים וכתפיים. לעיתים תוארו תסמינים המצביעים על כאב מתמשך ללא הקלה, המשפיע באופן ישיר על תפקוד יומיומי.

יעל דרור ממערך הבריאות, סיפרה על ההשפעה החריפה גם על המעגל השני והשלישי של המשפחות, ועל שבעה מקרים של פטירות פתאומיות של בני משפחה כאלו, למרות שחיו עד כה ללא כל עבר רפואי. לדבריה, כ-36% מבני המשפחה דוחים טיפול רפואי - בגלל חוסר יכולת נפשית.

ד"ר יואב גרובייס, מהמרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי, במרכז האקדמי רופין, טען כי בסקר באוכלוסייה הבוגרת בישראל (515 איש) שנערך בחודשי אפריל-מאי 25', 76% מאזרחי ישראל דיווחו כי הם מודאגים או מודאגים מאד ממצב החטופים בעזה. מתוכם 45% הביעו רמות דאגה גבוהות מאוד. ככל שרמת הדאגה גבוהה יותר, עולים התסמינים הנפשיים (דיכאון, חרדה, שחיקה ותסמינים פוסט טראומטיים) בקרב אזרחי ישראל.

ג'וש לוסין, ראש דסק בריאות במינהלת החטופים במשרד ראש הממשלה, סיפר על אחות מתאמת לכל משפחה, וככל שיש פניות ממעגלים נוספים הם מקבלים מענה מיידי. שרון רוטשילד, נציגת משרד הבריאות במינהלת, סיפרה כי המינהלת פועל להעברת מידע זמין ונגיש החטופים, מידע מעודכן על זכויות ותמיכה רגשית, וכן נציגים מסייעים אישית לכל משפחה במיצוי זכויות וגישה לשירותי בריאות. אנשי קשר אישיים לכל משפחה בקופות החולים ומעניקים שירותים מותאמים לצרכים מורכבים עם רגישות. לדבריה, ישנן משפחות שאינם מעוניינות בשיתוף-פעולה, אך המינהלת מעוניינת ונכונה לטפל בכולם.

מור גולדשטיין, תושבת בארי שהוריה נרצחו, סיפרה על הבעיות הרפואיות של ילדיה הקטנים כאפילפסיה ופוסט-טראומה.