מליאת הכנסת אישרה היום (שלישי) בקריאה שניה ושלישית את חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, ביוזמת חברי הכנסת גדי איזנקוט ויולי אדלשטיין. ההצעה עברה ברוב של 19 תומכים וללא מתנגדים או נמנעים.
לפי החוק, המטה לביטחון לאומי יגבש הצעת אסטרטגיה מדינית-ביטחונית למדינת ישראל עם כינונה של כל ממשלה חדשה. ההצעה תכלול את הנחות היסוד, פירוט איומים ואתגרים, אמצעים להתמודדות, חלופות והקשרים נוספים הנדרשים לגיבוש מדיניות כוללת.
הליך גיבוש האסטרטגיה יתבצע בהתייעצות עם משרד הביטחון, משרד החוץ, המשרד לביטחון לאומי וגופי ביטחון נוספים. על פי החוק, על הממשלה לאשר את ההצעה תוך 150 ימים ממועד כינונה, עם אפשרות לבצע בה שינויים. הממשלה רשאית להאציל את הסמכות לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי.
בנוסף נקבע כי המסמך המלא יהיה מסווג ואסור לפרסום, אך תמצית ממנו תפורסם ברשומות ובאתר הממשלה.
איזנקוט מסר: "אחרי ההפתעה של השבעה באוקטובר החוק הזה מקבל משנה חשיבות שאמור להביא לידי ביטוי את הלקחים שיש לכולנו. זה אמור להוות מצפן וכיוון לתכנון ארוך טווח. החוק הזה הוא חשוב מאוד ומבטא אחדות משותפת ברצון לראות מדינת ישראל חזקה ועוצמתית באופן שמבטיח את קיום המדינה לתמיד".
בדברי ההסבר להצעה נכתב, "מדינת ישראל ניצבת מאז הקמתה בפני אתגרים המאיימים על ריבונותה, שלמותה הטריטוריאלית וביטחון אזרחיה ותושביה. נדרשים היערכות ומוכנות לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, וכן תיאום בין גופי ביטחון ומשרדי הממשלה, תוך גיבוש ראייה רחבה וארוכת טווח, גמישות בבניין הכוח והפעלתו ובחינה ביקורתית, מעת לעת, של הנחות היסוד המובילות את מקבלי ההחלטות".
עוד נכתב: "בניגוד למגמה הרווחת ברחבי העולם, במדינת ישראל לא נקבע עד היום מסמך אסטרטגיית ביטחון לאומי המאפשר היערכות ומוכנות כאמור, וסוגיית נחיצותו לא נדונה. מסמך האסטרטגיה הוא בגדר מצפן להגדרת יעדים כדי למנוע מגופים מדיניים וביטחוניים לפעול עבור מטרה שלא התכוננו לה. מטרת המסמך היא לסייע בגיבוש תכניות עבודה לגופים אלה, למקד את פעילותם לנוכח סדרי העדיפות הממשלתיים וליצור סנכרון ביניהם".