מתוך הדיון הסוער בועדהערוץ כנסת ובאדיבות המצלם

אתמול השתתפתי בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, שנערך תחת הכותרת "להט"בופוביה במערכת החינוך". זהו הדיון השלישי בנושא, ביוזמת ארגוני הלהט"ב, שנועד למעשה למנוע את הקיצוץ בתקציבים העצומים שהם מקבלים לאורך השנים, בין היתר תחת הכותרת "חינוך לסובלנות".

ראוי לציין כי השרה מאי גולן, לפי דבריהם, ממלאת את תפקידה נאמנה ומשמשת כשומרת סף. היא אינה מאפשרת חלוקת תקציבים ללא בקרה - כפי שהארגונים התרגלו בעבר - והדבר מקשה על פעילותם.

כמו בדיונים קודמים, גם הפעם חומר הרקע לוועדה לא כלל נתונים מבוססים, אלא בעיקר סיסמאות בדבר עלייה דרמטית באלימות כלפי להט"ב. מטעם "בוחרים במשפחה" פרסמנו דף עמדה שפורסם באתר הוועדה, ונרשמתי לזכות דיבור.

במהלך הדיון התייחסה ח"כ פרידמן לטענתי כי ההשקעה בתקציבי "חינוך לסובלנות" באמצעות ארגוני הלהט"ב לא מוכיחה את עצמה - שכן, לפי טענתם, האלימות דווקא גוברת. פרידמן השיבה שאם יש יותר אלימות, יש להגביר את התקציבים ואת היקף התוכניות. בתגובה לדברים הערתי: "אולי פשוט אתם הולכים בדרך הלא נכונה". הערה זו עוררה תגובת נגד חריפה - מטר של גידופים והאשמות, בעיקר מצד ח"כ גלעד קריב.

כאשר ביקשתי את זכות התגובה, התחייב יו"ר הוועדה, ח"כ סימון דוידסון, לתת לי את רשות הדיבור. אך לאחר כשעה וחצי, בסיומה של הצגת דו"ח "מצב הלהט"בופוביה 2024" - שהתבסס, לפי החוקרים, על דיווחים למרכז הדיווח על שם ניר כ"ץ ז"ל - סיים היו"ר את הדיון מבלי לקיים את הבטחתו ולא איפשר לי להגיב. הדיון התקיים למעשה מבלי שניתן ייצוג לצד השני.

כשמחיתי על כך וטענתי שמדובר בחוסר סובלנות אלים, צעק לעברי ח"כ קריב: "כלפי אנשים כמוך אין סובלנות".

בערב הופתעתי לגלות כי בערוץ 7 פורסם שכביכול אמרתי בדיון: "להט"ב גורמים לפגיעות מיניות". ביררתי את מקור הידיעה השקרית, והתברר כי כתב גלי צה"ל, עופרי בר, פרסם סרטון שבו נראה ח"כ קריב תוקף אותי במילים קשות, ולצידו הוצמד הציטוט השקרי. לא קשה להבין מאין הגיע המידע. פניתי לגלי צה"ל, ולאחר בירור שארך כשעה וחצי, הוסר הציוץ מהרשת.

הגיע הזמן שהציבור יבין: מי שצועק "סובלנות" - דורש בפועל כסף. התנהלות ארגוני פירוק המשפחה היא תוקפנית ואלימה, וזו רק דוגמה אחת. התנהלות זו פוגעת לא רק בציבור הרחב אלא גם בבעלי נטיות תוך-מיניות ובמי שסובלים מדיספוריה מגדרית.

אפילו הנתונים שהארגונים עצמם פרסמו מעידים על כך: באזור תל אביב וגוש דן - שבו יש נוכחות גבוהה של פעילות הארגונים - נרשמה כמות הפניות הגבוהה ביותר באופן לא פרופורציונלי. כלומר, ככל שהארגונים מנסים לכפות את האג'נדה שלהם על הציבור, כך מתגברת תגובת הנגד, שפוגעת בסופו של דבר באנשים עצמם.

ב"בוחרים במשפחה" אנו מתנגדים לכל גילוי של אלימות - מילולית וקל וחומר פיזית - אך כאשר מושתקים אנשים תחת מסווה של "חינוך לסובלנות", כאשר מתנהלים בכוחניות ואפילו מונעים זכות תגובה, וכאשר מופץ מידע שקרי בשם חופש הביטוי - התוצאה הבלתי נמנעת היא הפיכת האילמות לאלימות, שפוגעת באנשים תמימים שמצוקתם הפכה לדגל גאווה.

הגיע הזמן להסיר את המסווה מעל ההתנהלות הבריונית של הארגונים הללו, שכוללת מאפיינים מרקסיסטיים ברורים. מהפכת הגאווה פוגעת בכולנו - אך בראש ובראשונה, בבעלי הנטיות עצמם.

הכותב הוא יו"ר בוחרים במשפחה