בין דוכני שבוע הספר בירושלים פגשנו ספרים, סופרים ובעיקר קוראים שמחזירים את כולנו לימי הדפדוף והרפרוף גם בעידן המסכים והרשתות החברתיות.
את הכלכלן ארז צדוק פגשנו והפעם בתפקידו כמי שכתב ספר וחותם עליו לרוכשים, והוא מספר על החוויה הראשונית עבורו: "כיף להיות פה, כיף לחתום על הספר, כיף לראות את כל האנשים הטובים שבאים לשבוע הספר ומחפשים את הקריאה, דבר שקצת הולך ונעלם בעיקר בדורות הצעירים, אבל באים לפה גם צעירים ואכן הכי כיף לראות את הנוער שנמצא בטיק טוק ובאינסטגרם בא לחפש ספרים, באים הורים עם ילדים, נותנים דוגמה וקונים ספרים וזה דבר נהדר.רואים פה את עם ישראל היפה".
אלון בנרשטיין, מבאי היריד, מציין את המאמץ הנדרש בתקופתנו על מנת להתרכז בקריאה אחרי שהאינטרנט והסלולארי שחקו לכולנו את הסבלנות ואת יכולת הריכוז. התרגלנו, הוא אומר, "לקבל את האינפורמציה בצורה מאוד זמינה באמצעות וידאו או במסרונים וטוב לראות שיש מי שקורא ספרים".
ברוח זו אומר יונתן לנדו, תלמיד ישיבת חורב כי "למרות כל ההתקדמות של הטכנולוגיה ספרים עדיין חשובים ורלוונטיים ובעיני הם הדרך הכי טובה להעביר מידע ובעיקר להעשיר את הידע", הוא אומר וממליץ לכולנו לחזור לדפי הספרים ולעולם הקריאה.
על השלכות המלחמה על עולם הקריאה, אומר אוריאן, מנציגי הוצאת מודן, כי אכן הספרים מהווים עבור כל אחד פינה של בריחה תרבותית מהמציאות הסוערת שסביבנו.
עדן אביטבול, שפרסם שורה ארוכה של סיפורים מעולם הישיבות בעיתון 'מקור ראשון', כינס את הסיפורים לספרו החדש 'כובעים וחליפות' ולאחר עריכה מחודשת הוא מציג את הספר ביריד, ספר שבתחילת הדרך לא שיער שייצא לאור, אבל המציאות מפתיעה, מסתבר, גם אותו.
על ספרו החדש מספר ארז צדוק, ספר שהוא רומן משפחתי היסטורי המגולל את קורותיהן של שתי משפחות יהודיות ברובע היהודי של צנעה בירת תימן בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. משם מתקדם הסיפור דרך אירועים היסטוריים משמעותיים שהתרחשו בתימן ובהם גם פוגרומים ועלילות דם, ומשם הלאה למבצע העלאתם לארץ 'על כנפי נשרים', ההגעה למחנות העולים בארץ ופרשת ילדי תימן. צדוק מעיר כי רבים מהסיפורים ההיסטוריים שהוא מעלה בספרו לא נכנסו לספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל.
ובעוד אנחנו משוחחים עם צדוק על ספרו שמתחיל בתימן, מיורט בשמי ירושלים טיל ששוגר על ידי החותים מתימן. צדוק מספר מעט על ההיסטוריה של החות'ים ומציין כי בספרו ניתן ללמוד על השנאה של המוסלמים הפרימיטיביים כלפי יהודי תימן, שנאה שלא החלה מהיום, "וכל מה שקורה היום ברצועת עזה זה רק תירוץ עבורם, כאשר איראן מממנת ובוחשת בקלחת, אבל לא צריך לעודד הרבה את התימנים כדי לפעול נגדנו. זה מושרש ב-DNA שלהם".
צדוק מזכיר בדבריו את גזירת ההתאסלמות שהוטלה על היתומים היהודים, מה שהוביל את הקהילה לפעול בכל דרך על מנת להבריח את היתומים אל מחוץ לגבולות תימן. בנוסף, הוא מציין את החקיקה נגד יהודי המדינה, חקיקה אנטי יהודית שמלמדת עד כמה השנאה ליהודים מושרשת בהם.
אקטואליה לא פוסחת גם על עדן אביטבול שמצא את עצמו שוקל אם בעת הזו, תקופת מלחמה, האוזן הציבורית קשובה לסיפורים מהישיבה, או שמא היא מרוכזת בסיפורים מעולמם של הלוחמים בשדה הקרב.
ההכרעה הייתה, כפי שניתן להבין שאחרי הליכה בין טיפות ניתן ונכון להביא סיפורים מהישיבה ולתוכם להכניס גם את הזווית הזו.