נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, כך נראה, מרגיש שהוא הולך ומתרחק מהסכם עם איראן שכה רצה בו.
בריאיון ל'ניו יורק טיימס' הודה הנשיא כי הוא "פחות בטוח" שאיראן תסכים לעצור את פרויקט הגרעין שלה במסגרת הסכם.
השבוע שוחח טראמפ בנושא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהביע בפניו את הקשיים האסטרטגיים של ישראל שצריכים, לדעתו, לעלות במגעים עם איראן. במהלך השיחה אמר נתניהו לטראמפ כי המשא ומתן עם איראן חסר תועלת: "איראן משחקת בכם וכל מה שהיא מנסה לעשות הוא למשוך זמן", טען נתניהו, וטראמפ השיב לו באופן בוטה: "ההתבטאויות שלך על תקיפה באיראן לא עוזרות. אנחנו עובדים על הסכם". הנשיא הבהיר לראש הממשלה שארצות הברית תמצה את כל האפשרויות הדיפלומטיות מול איראן לפני שתבחר במהלכים אחרים. אחר כך אמר לעיתונאים: "אנחנו מנסים לעשות משהו עם איראן. הם קשוחים, ואנו מנסים להשיג עסקה כדי שלא יהיה הרס ומוות".
"האיראנים מתנהגים באופן שונה מאוד ממה שהיה רק לפני ימים אחדים. זה מפתיע ומאכזב. איראן נראית כמי שמושכת את המשא ומתן ללא התקדמות משמעותית, בזמן שהיא ממשיכה בפיתוח פרויקט הגרעין שלה", הוסיף טראמפ.
אין ספק שהנשיא האמריקני מעדיף את האפשרות של הסכם על פני כל אופציה אחרת. הוא התערב במלחמה בעזה, במלחמה באוקראינה ובסכסוכים נוספים, ועד כה לא רשם שום הישג משמעותי בזירה הבין־לאומית. מי שרצה להחזיר את אמריקה למעמד של "אח גדול" בזירה הבין־לאומית לא הצליח, מאז שנכנס לבית הלבן בפעם השנייה, לרשום התקדמות משמעותית באף אחד מהאתגרים שהציב. גם בבית פנימה יש לא מעט עניינים שמעיבים עליו. התקדמות עם איראן יכולה להוכיח למתנגדיו עשייה משמעותית, ואולי זו הזירה שבה יש לו את מרחב ההשפעה הגדול ביותר.
בישראל בינתיים נערכים לכל האפשרויות. הדיונים עם האמריקנים נמשכים וגם ההיערכות לאפשרות שיושג הסכם סביר או רע, במקביל להיערכות שיא של מערכת הביטחון לאפשרות של תקיפה במתקני הגרעין באיראן. בחיל האוויר צברו בשבועות האחרונים ניסיון מבצעי בתקיפות ארוכות טווח כשישראל תקפה בתימן, במרחק של 2,000 קילומטרים משטח ישראל - גדול יותר מהמרחק מאיראן. גורמים ביטחוניים העריכו כי ישראל תעדיף לצאת למתקפה עם גיבוי אמריקני, אבל לא תהסס במידת הצורך לפעול באופן עצמאי.
משהו שאפשר לחיות איתו
אלי קלוטשטיין, חוקר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית, מנסה להסביר את תמונת המצב הנוכחית ופותח במקום שבו עומדת איראן מבחינת תוכניתה הגרעינית.
"מהבחינה הטכנית, האיראנים בעצם השתלטו כמעט בוודאות על שניים מתוך שלושת השלבים הנדרשים להשגת יכולת גרעינית", מסביר קלוטשטיין, "השלב הראשון הוא הסיפור הבליסטי, והם צלחו אותו. השלב השני הוא ייצור חומר שיכול לעשות את התגובה הפיזיקלית שתיצור פיצוץ גרעיני, וזה נעשה באמצעות העשרת אורניום. לפי הדיווח האחרון של הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה אטומית, יש להם כבר 400 קילוגרמים של חומר מועשר לרמה של 60 אחוזים. המשמעות היא שהם צריכים פרק זמן קצר כדי להעשיר את החומר לרמה של 90 אחוזים, שמאפשר להם להשתמש בו בפצצה".
הוא מציין כי "מה שחסר להם מבחינה טכנית, לפחות ככל הידוע לנו, הוא היכולת לקחת את החומר ולהפוך אותו לפצצה. הידע קיים וזה יכול לקחת להם שישה או שבעה חודשים, אבל היכולת הזאת עדיין לא הושגה. בעבר פעלה קבוצת מדענים בתחום הזה, וכנראה שגם היום".
קלוטשטיין מציג גם את הזווית הצבאית מנקודת המבט הישראלית: "מבחינה צבאית, אני רוצה לציין שאנחנו כרגע נמצאים בחלון הזדמנויות. במתקפות האחרונות שלנו באיראן השמדנו להם חלק לא מבוטל מההגנה האווירית וחלק מיכולות התגובה שלהם. אנחנו יודעים שההגנה שלהם לא מוכנה לתקיפה וחיל האוויר שלהם אינו מספיק מתקדם כדי לעצור את המטוסים שלנו. החלון שלנו הולך ומתקצר, כי הם פועלים להקים מחדש את מערכות ההגנה האוויריות ולהכניס לשימוש מטוסים מתקדמים יותר".
הוא גם מדגיש שחשוב לראות את התמונה המלאה: "צריך להזכיר שהסיפור עם איראן הוא לא רק הגרעין. זה רק ממד אחד של הבעייתיות האיראנית, שאנחנו מכירים היטב, מההתקפה הרצחנית של חמאס וכל פעולות הטרור שמקדמות הזרועות האיראניות. לפי הדיווחים הנושא הזה כלל לא עלה בשיח עם איראן, בין היתר בגלל שאחד הדברים שמדאיגים אותנו הוא תוכנית הטילים והחלל האיראנית, שבעצם יכולה להיות בסיס בעתיד הלא רחוק לייצור טילים בין־יבשתיים ארוכי טווח שיאיימו גם על ארצות הברית".
אנחנו יודעים מה רוצה כרגע הנשיא טראמפ או לאן הוא מכוון?
"נקודת המוצא כרגע היא שטראמפ רוצה הסכם ולא מלחמה. אבל גם טראמפ, באופן עקבי בחודש האחרון, מצהיר שכרגע זה לא הולך לכיוון טוב. הוא לא זז מהדרישה שלאיראנים לא תהיה יכולת העשרה בכלל ושהם יפרקו את כל מתקני ההעשרה שלהם, גם אם יסכים לגרעין אזרחי. הנחת היסוד היא שאם יישארו צנטריפוגות, תהיה לאיראנים יכולת להסתיר את התהליך מהמערב".
טראמפ טען שישראל פוגעת במשא ומתן. יש לכך בסיס?
"ישראל באופן רשמי לא עושה משהו משמעותי. היא לא מחבלת במשא ומתן, לא מתקיפה, ומנהלת שיח מתמיד בין טראמפ לנתניהו. ישראל מכינה את עצמה לתקיפה, וגם מתכוננת לאפשרות של הסכם על כל המשמעויות שיהיו לכך. כרגע אנחנו זורמים עם האמריקנים.
"ישראל מחכה כי היא מאמינה שהאמריקנים בסוף יהיו איתנו ויהיה קשה לתקוף לבד. מתקפה בלי ארצות הברית לא תהיה יעילה באותה מידה, יהיו לה מחירים מדיניים ולא בהכרח יוסר כל האיום. לכן העדיפות היא לחכות לאמריקנים ולעשות מהלך משותף. ישראל בכל מקרה צריכה לעמוד על האינטרסים שלה ולעשות מה שהיא צריכה - גם אם תשלם על כך מחירים מדיניים".
הבסיס להסכם שעליו מדבר טראמפ מתאים לישראל?
"מבחינת ישראל, הצעת טראמפ היא משהו שאפשר לחיות איתו. השאלה היא אם הוא יתקפל או לא. בינתיים הוא מתעקש על זה, וזה גם אינטרס אמריקני. כשהוא יגיע בסוף לנקודת ההכרעה הוא פשוט יצטרך להחליט, לפי מה שהוא חושב שנכון. טראמפ הצהיר במקור שהוא נותן לכך חודשיים. עברו שלושה וחצי חודשים, והוא כבר רמז כמה פעמים שהסבלנות שלו מתקרבת אל קיצה.
"צריך לזכור שטראמפ לא השיג שום התקדמות בזירות אחרות. הוא נכנס לתפקיד עם הרבה מאוד הבטחות גם בזירה הפנימית וגם בזירה החיצונית. הוא לא הצליח לעצור את המלחמה בעזה, הוא לא הצליח להביא שלום בין אוקראינה לרוסיה, בבית שלו יש מהומות רציניות בלוס אנג'לס. הוא מרגיש שיש כאן נקודה שאולי הוא יכול להתקדם איתה ולהביא הישג".
"טראמפ לא קושר בין איראן לעזה"
ד"ר ערן לרמן, לשעבר סגן ראש המל"ל וכיום סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון ומרצה במרכז האקדמי שלם, קורא לקובעי המדיניות לסמוך בעיקר על היכולות הישראליות למרות הידידות העמוקה עם ארצות הברית.
"אי אפשר לסמוך במאה אחוזים על ממשל שכבר ראינו אותו מזגזג בצורה דרמטית בכמה וכמה נושאים", אומר לרמן, "יחד עם זאת המסר של טראמפ בימים האחרונים הוא די חד, ולפיו העמדה האיראנית קשוחה מדי ולכן היא לא מקובלת על ארצות הברית. האפשרות של התנגשות חזיתית היא ריאלית, המשא ומתן אינו יכול להימשך עד אין־סוף מפני ששעון ההעשרה ל־60 אחוזים מתקתק. טראמפ למוד ניסיון מההתעסקות עם צפון קוריאה בעבר, והוא יודע שאם אתה נותן למישהו לעבור את הסף - החזרה לאחור נעשית בלתי אפשרית", אומר לרמן.
הוא גם מציין שטראמפ מנסה לנתק כל קשר בין המצב בעזה לתוכנית הגרעין של איראן. "מי שאמר שהנושא האיראני מעורב בנושא של עזה לא מבין את טראמפ", אומר לרמן, "להבנתי, הוא ניסה לומר שהוא מדבר עם כל הגורמים באזור כולל ישראל - גם על הנושא האיראני וגם על עזה. כנראה הוא מנסה להוריד את הנושא של עזה מהמשוואה, כדי להתרכז בסוגיה האיראנית".
כיצד ישראל צריכה לפעול כעת? זה נראה מצב שצריך להיערך בו גם למתקפה וגם להתמודדות עם הסכם.
"ישראל חייבת להשאיר את כל האופציות על השולחן. יש אפשרות של הסדר שיהיה מקובל על ישראל. לפני יותר מעשור, כשראש הממשלה דיבר בקונגרס נגד העסקה שממשל אובמה רקם, הוא לא אמר לאמריקנים 'אל תלכו לאף הסכם'. הוא אמר 'אל תלכו להסכם גרוע', ולדעתו ההסכם הקודם היה כזה. לדעת נתניהו אפשר לעשות הסכם הרבה יותר מחמיר שיחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני. ההסכם האידיאלי, כמובן, הוא כזה שלא יתיר לאיראנים לאורך זמן להחזיק באופן עצמאי ביכולת של העשרת אורניום.
"זה לא שהסכם הוא בלתי אפשרי, אבל ישנה אפשרות שארצות הברית תתפשר מעבר למה שישראל יכולה לראות אותו כאפשרי - וישנה גם את האפשרות שארצות הברית תגיע לשבר בשיחות, אבל תימנע מלהפעיל את כוחה בגלל הוויכוח הפנימי העמוק מאוד בצמרת הממשל בין התומכים באופציה הכוחנית ובין אלה שמתנגדים לכל שימוש בכוח. במקרה כזה, לישראל לא תהיה ברירה אלא לפעול בכוחות עצמה. ברור שזו אפשרות הרבה פחות טובה מאשר לתת לאמריקנים לעשות את זה, להפעיל את כל יכולותיהם ועוצמתם, כי יש להם כלים שלנו אין. בכל מקרה, האופציה של פעולה ישראלית צריכה להישאר על השולחן".
אנחנו יודעים לדבר על כיוון? לאן השיחות הולכות?
"חייבים כמובן לראות האם התשובה האיראנית נכנסת בכלל לנקודת מגע עם העמדה האמריקנית. אם יש נקודת מפגש כזאת, עם העמדה האמריקנית החד־משמעית שלאיראן לא יהיו נשק גרעיני ויכולת העשרה משמעותית בטווח הארוך, כנראה המהלכים יתגלגלו להסכם שישראל תוכל לחיות איתו. לפחות לפי הקולות מטהרן מהמנהיג העליון וסביבתו, לא נראה שחאמינאי מתכוון לקבל את עמדת היסוד האמריקנית, ובמקרה כזה אנחנו הולכים להתנגשות ויחסית בטווח קצר - ייתכן שאף שבועות".
הפרשן צבי יחזקאלי הגדיר השבוע את הדילמה הישראלית בנושא האיראני בצורה הטובה ביותר: "לאיראנים יש את חרב התקיפה שמונפת להם מעל לראש, בינתיים הם מהתלים בנו וטראמפ מתגלה בחולשתו ולא עובד כמו שצריך. אני חושב שטראמפ בכלל בהרבה מובנים קצת מאכזב - בכל מה שקשור גם לעזה, גם לניהול בעולם, גם בפער בין הדיבורים והמעשים. זה ניכר מאוד בסיפור של איראן. אם ישראל לא תתארגן לתקוף את המתקנים הללו - הם יישארו. איראן תהתל בעולם, תצחק עלינו, תחזיק בפצצה ותאיים על העולם".
במערכות המדיניות והביטחוניות הישראליות עסוקים במתן מענה לדילמה הזאת, ובעיקר בניסיון האדיר לגייס את האמריקנים באופן שגם אם יהיה הסכם גרעין חדש הוא ישמור - לצד האינטרסים של ארצות הברית כמובן - גם על אלה של ישראל.