חיילים בטקס בכותל המערבי
חיילים בטקס בכותל המערביChaim Goldberg/Flash90

אתמול התפרסמה קריאה של רבנים "אל אחינו בית ישראל" בעניינים העומדים על הפרק.

הרבנים, הנחשבים כמייצגים את חוגי הציונות הדתית, והוגדרו בערוץ 7 כ"רבנים בכירים בציונות הדתית" קראו לח"כ יולי אדלשטיין לפעול בזהירות הראויה כדי להגיע להבנה עם הציבור החרדי והוסיפו כי "אין סליחה ואין מחילה לעוול הגדול של הפלת הממשלה באמצע המלחמה".

דברים מדהימים אלה לא יכולים לעבור בלא תגובה. במחילת כבוד תורתם, דברים אלה עשויים לגבול בחילול השם, ובמקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב.

שוב אנו מגלים שאין בין הציונות הדתית והעולם החרדי כמעט ולא כלום. כשם שבעולם החרדי הרבנים מורים לציבור ולפוליטיקאים איך ולנהוג ומה לעשות, כך גם רבני הציונות הדתית סבורים שמכוח תורתם הם יכולים להורות לפוליטיקאים איך להתנהל בפוליטיקה. ילמדונו רבותינו באיזו מסכת מהתלמוד כתובות הלכות משא ומתן פוליטי, והיכן פסק השולחן ערוך כיצד יש לנהל משברים ומלחמות.

עדיין לא נכתבו הלכות מדינה וצבא באופן הראוי למציאות של מדינת ישראל מזה כשמונה עשורים, ואינני יודע מניין שואבים הרבנים החתומים על המכתב את סמכותם וביטחונם שביכולתם לדעת ולהורות בעניינים אלה.

אבל מה לנו להלין, הרי גם חכמי האקדמיה סבורים שהם מועצת גדולי החכמה, ונושאים את קולם השכם והערב בענייני המדינה בלא שהשכלתם והכשרתם מתאימה. אם זה הנוהג המקובל במקומותינו, ניחא.

הרבנים קבעו "שאין סליחה ואין מחילה" בעניין שהוא פוליטי וצבאי לגמרי. לא נראה לי שהם חשופים לשיקולי מדיניות מורכבים, לשיקולים מבצעיים וכל שאר הפרמטרים ההכרחיים כדי לקבוע גורלות בענייני חיים ומוות. אבל על פי השכלתם הם מבינים היטב בתורה ומצוות.

מה עם "לא תעמוד על דם רעך"? מה עם "ואהבת לרעך כמוך"? ומה עם "מלחמת עזרת ישראל מיד צרים ואויבים אכזריים", כפי שהם עצמם הגדירו אותה, שהכל מצווים לצאת אליהם - חתן מחדרו וכלה מחופה? האם אחינו החרדים אינם מצווים עליה? האם על עניין פוליטי אין סליחה ומחילה אבל על ביטול מצוות עשה ולא תעשה יש סליחה ומחילה? ומה עם כל הנשים והילדים שהבעלים והאבות יצאו למילואים והשאירו אותם בבית כל כך הרבה ימים - האם הרבנים אינם שומעים את זעקתם? את זעקת ישעיהו הנביא - "ומבשרך לא תתעלם"? קודם שיקבעו הרבנים החשובים האם ניתן למחול על מעשה פוליטי, יתכבדו ויביעו את דעתם התורנית על חיוב מלחמת מצווה ועל מצוקתם של הנשים והילדים.

וכאן אנו באים לנקודה חמורה לא פחות. "אין סליחה ואין מחילה" - מי הוא הסולח והמוחל? מי גילה לרבנים רז זה של סליחה ומחילה? האם הם מתיימרים לדעת את דעתו של הבורא החנון והרחום, שבמקרה הנורא והאיום הזה לא יסלח ולא ימחל לחטא החמור של הקדמת הבחירות? האם הם יודעים את דרך השגחת ה' ואת סוד השכר והעונש?

יתכבדו הרבנים ויוציאו דעת תורה, צלולה וברורה, על מה שכתוב בהלכה ומה שנדרש על פי התורה, ואל ישלחו ידיהם במופלא מהם - לא בסתרי השגחה ולהבדיל, גם לא בסתרי פוליטיקה.

פרופ' חכם הוא מרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית ועוסק בתולדות היהודים בימי הבית השני, המשנה והתלמוד.