נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הביע התרגשות רבה ממכתב שהועבר לידיו על ידי יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן). אך יש לתהות: מה עורר התלהבות כה רבה אצל הנשיא הצרפתי ממסר רווי בסיסמאות ריקות, הבטחות סרק שחזרו על עצמן אינספור פעמים ושקרים שאין להם אחיזה במציאות?
614 ימים חלפו מאז מתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר - הפיגוע הגדול ביותר נגד העם היהודי מאז השואה - שנעשה על ידי בני עמו של אבו מאזן. ורק כעת, במכתב רפה ולא רשמי, ולא בקולו שלו, הוא מתייחס לאירוע - ועוד לנשיא צרפת, כאילו הייתה זו יעד המתקפה.
מדובר בבדיחה עצובה. אבו מאזן, העומד בראש רשות כושלת ומושחתת, מצהיר כי הוא "מתנגד לטרור" - הצהרה שנשמעת דומה להצהרותיו של יאסר ערפאת מאז 1993. בפועל, הרשות הפלסטינית ממשיכה לשלם שכר למחבלים ולבני משפחותיהם, ובכך לתמרץ ולעודד טרור באופן רשמי.
מאבק בטרור? בפועל, אבו מאזן לא נוקט כל פעולה ממשית למניעת הטרור ביהודה ושומרון, כולל זה שמקורו בחמאס. מספר המחבלים הכלואים בבתי הכלא של הרשות? אפס. מי שמשלם את המחיר הוא לא מקרון, אלא מדינת ישראל, שכבר עשרות שנים נאלצת להתמודד עם מדיניות פלסטינית המעודדת טרור כדרך חיים.
הצהרותיו של אבו מאזן על רצונו לפרק את חמאס ועל כוונת הרשות לשלוט ברצועת עזה הן מנותקות לחלוטין מהמציאות. כולנו זוכרים כיצד ברחה הרשות מעזה בשנת 2007 - אז, כשהייתה חזקה פי כמה מחמאס - זמן קצר לאחר נסיגת ישראל. למעשה, הרשות אינה שולטת באופן מלא אפילו בשטחי יהודה ושומרון הנתונים לאחריותה.
ולכן, תרחיש של הקמת מדינה פלסטינית - אשר לא תקום - רק ישחזר את כישלון עזה בקנה מידה גדול יותר. כפי שקרה לאחר ההתנתקות, כך יקרה גם במקרה כזה - התחזקות מהירה של גורמים קיצוניים ואובדן שליטה מוחלט.
גם הדיבורים על רפורמות הם חסרי בסיס. לא חל כל שינוי בהסתה נגד ישראל - לא במערכת החינוך, לא בתקשורת ולא במסגדים. מדיניות התשלומים למחבלים (Pay for Slay) נמשכת כסדרה. הרפורמות שאבו מאזן מדבר עליהן אינן אלא מצג שווא מוסכם בינו לבין נשיא צרפת.
נשיא צרפת אולי רואה במכתב "תקווה", אך ישראל אינה יכולה ואינה צריכה לבסס את מדיניותה על אשליות שהתנפצו שוב ושוב בעבר. אם מקרון כה משתוקק להקמת מדינה פלסטינית - אולי ראוי שישקול להקימה בשטחי צרפת.