כל כך רצינו שזה יהיה אחרת, כל כך רצינו לא להזדקק לחוקים וכל כך רצינו שהשיח יהיה שיח אחים.
כל כך קיווינו שהמצוקה של מעט לוחמים מול הרבה משימות מצילות חיים, והקושי העצום של משפחות המשרתים מאות ימי מילואים, וכאב השכול של משפחות שמשתתפות במאמץ הלחימה - הם יחוללו את השינוי בתפיסה אצל 'הלא משרתים'. והם שיגרמו לאנשים שהיו מחוץ למעגל הגיוס להצטרף למשימה. ולא נצטרך שוט של 'הפריץ' השולט.
ולצערינו זה לא קרה. והשיח הוא של כיפופי ידיים ו"השגים" לחרדים מול "השגים" לצבא. והאוירה היא של נסיון להשתמט מול רצון לכפייה.
אז לצערינו גם אנחנו נדבר באותה שפה, ונאמר כך:
א. שמספר המתגייסים [4800] נמוך ולא יענה על צורכי הצבא. ב. שלעריקים לא צריכה להיות הנחה במעונות והנחה בתחבורה ציבורית מהרגע הראשון.
ג. ושעריקים לא צריכים לקבל מחיר למשתכן, סבסוד דירה יד שניה, צהרונים ומס רכישה מהשנה הראשונה.
ומנגנון הפיקוח צריך להיות יותר צמוד. ויש עוד חורים ודברים שצריך לתקן.
כדי להשיג את היעד. שהוא לא לרדוף חרדים או משתמטים. שהוא לא לנהל משחקי חתול ועכבר מול עריקים. היעד הוא שאנשים יתנו את חלקם כמתחייב מהמצפון האנושי, החברתי והתורני. ונוכל להמשיך לחיות באיזור רווי אויבים שפלים. זה הכל.
ולכן מי שמודאג כמוני ממימוש התוצאה - מוזמן לעצרת מול הכנסת היום בשש, שבה נגיד גם תודה על "ההשגים" שהביא החוק בדרך לגיוס שווה לכולם.
ונזכור ונזכיר שאנחנו שם, ותמיד נהיה שם, כדי לוודא שהמשימה הושלמה.