מזרח תיכון חדש

כך נראה רגע היסטורי שייזכר לדורות. אי אפשר להפריז בערכו של הלילה הזה. לראשונה בתולדותיה פתחה ישראל במלחמה ישירה, גלויה, מקיפה ורב מימדית נגד איראן.

מפקד משמרות המהפכה - חוסל. רמטכ"ל איראן - חוסל. עימם יחד - שורה ארוכה של צמרת מערכת הבטחון ומדעני הגרעין באיראן.

הכור בנתנז - האתר המרכזי של העשרת האורניום - הושמד לחלוטין. כל שאר מתקני הגרעין החשובים הופצצו. מתקנים צבאיים, בסיסי טילים ומתקני אנרגיה מושמדים ברגעים אלו.

המטרה הסופית של מבצע "עם כלביא" היא ככל הנראה הפלת משטר האייתוללות שמאז כינונו ב-1979 מאיים להשמיד את ישראל, ומאז 2002, בה נחשפו הכורים הגרעיניים הנסתרים בנתנז ובאראק, התברר כאיום קיומי ראשון במעלה עבור מדינת ישראל ותושביה.

אינספור הכנות, דיונים, ויכוחים ופולמוסים באו אל קיצם בלילה הזה שמוביל אותנו אל מזרח תיכון חדש. הוא מגיע לאחר קצת יותר משנה וחצי שבה ישראל פגעה קשה עד אנוש בטבעת הפרוקסיס שבנה המשטר האיראני סביבה - בעזה, בלבנון, בסוריה ובתימן. הגיע עתה תורו של ראש הנחש.

מוקדם מלסכם את תוצאות המבצע המתגלגל, אך כבר כעת ברור שמדובר באקט פתיחה מפתיע ועוצמתי שהוציא את איראן משיווי משקלה, והצליח לערער את יכולת התגובה שלה ואת האמון הציבורי בכוחו של המשטר. זהו בסיס חיוני על מנת לקדם מהפכה שלטונית עממית באיראן.

אם כך נראית ישראל המשיחית - על כולנו להודות ולהלל לצור ישראל על העידן המשיחי שזכינו לחיות בו.

לאורך כל הלילה המשיך לככב באתר "הארץ" מאמר המערכת "לא למלחמה עם איראן" (שעלה בחצות, לפני תחילת ההפצצה). אין צורך למנות כרוכל את כל כשליו אך כתמצית של העיוורון האסטרטגי המוחלט שהוא לוקה בו כבר שנות דור כדאי לצטט ממנו כמה משפטים:

"בשעה גורלית זו, לכל הצדדים עדיף הסכם שיכניס שוב את תוכנית הגרעין של איראן למסלול מרוסן בפיקוח בינלאומי, ולא הסלמה צבאית שתצית אש נוספת באזור, אש שעלולה להתלקח לממדים עצומים ולא תשנה מהיסוד את כוונות האויב. ממילא איראן לא תשכח את הידע הגרעיני שצברה בעשרות שנות פיתוח אם יותקף מתקן כזה או אחר. כמו כן ישראל אינה יכולה להבטיח שפעולה צבאית, נועזת ומתוחכמת ככל שתהיה, תמנע מאיראן להמשיך בנתיב הגרעין... המלחמה המתמשכת זה 20 חודשים ברצועת עזה שוב מלמדת כמה קשה לסיים מלחמות או להשיג "ניצחון מוחלט" כהבטחת נתניהו. לחץ צבאי לבדו אינו יכול להשיג ביטחון או "הכרעה"... מכאן המסקנה ברורה: ישראל צריכה לעודד את ארה"ב בדרכה להסכם חדש ומשופר עם איראן, ולא לפתוח חזית נוספת ומסוכנת מאי פעם."

עיקרי הפנטזיה של "מחנה השלום" ביחס לאיראן מזה שנות דור מוגשת כאן בקליפת אגוז: פייסנות מתמדת אל מול הרוע המוחלט המאיים בהשמדתנו, הסתמכות על גורמים וקואליציות בינלאומיים בענייני בטחון קריטיים, הסתייגות עמוקה מהפעלת כח צבאי וחוסר הבנה של האופן שבו ההצלחה הצבאית היא בעצמה המנוף להערכה ולעוצמה בינלאומית, ולא להיפך.

מתוך השבר הגדול והנורא של ה-7.10, עלה בידיה של ישראל להעמיק את המיצוב שלה כמעצמה אזורית, לעצב מחדש את מאזן הכוחות האזורי ולמשוך לכיוון הרצוי לה את סדר היום הבינלאומי. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהקדים להציב את האיום האיראני בראש סדר העדיפויות של ישראל כבר לפני שנים רבות, והתעקש להשאירו על סדר היום גם אל מול ממשלים אמריקאים פרוגרסיביים ופייסניים וגם אל מול קטנות הדעת של תשלובת תקשורתית-משפטית המגחיכה ומלעיגה דרך קבע את מהלכיו ואת שיקול דעתו גם בנושאים אלו, ראוי בבוקר הזה לתודה ולהערכה עמוקה מצד אזרחי ישראל. כך או כך, לאחר הלילה הזה, ברור למדי שההיסטוריה תעניק לו אותן.