מאמר מערכת שהופיע הבוקר (ג') בעיתון החסידי 'המבשר' ביקש לבחון את הפער העמוק שחשפה המלחמה בין שני סוגי אנשים: מכורי המידע שחיים מעדכון לעדכון לבין אלה הבוחרים "בפשטות היומיום ובמינימום מידע נחוץ", כלשונו.
השבת שעברה - היום השני למלחמה, הוא כותב, הייתה קשה במיוחד לאלה שרגילים להתעדכן תדיר אך מקדשים את השבת.
"קשה להם להיכנס למרחב המוגן מבלי לדעת את כל הפרטים: מה שוגר, מהיכן, כמה טילים, ולאן", כותב המאמר.
כאשר האזעקה נשמעת בשבת, הם מוצאים עצמם "בתוך ערפל סמיך של חוסר ודאות" - האם מדובר בטיל בודד או במטח שלם? האם זו התקפה תימנית מוגבלת או איראנית רחבת היקף?
המאמר מצטט את שלמה המלך: "יוסיף דעת - יוסיף מכאוב", וטוען שכל פיסת מידע מביאה "רובד נוסף של דאגה, של חרדה, של מתח". אלה החיים במציאות של עדכונים מתמשכים חווים מצב שבו "כל הודעה בטלפון עלולה לשאת עמה בשורה קשה".
לעומתם, אלה שאינם מחזיקים טלפונים חכמים ואינם זקוקים לעדכונים מתמשכים "חווים מציאות שונה", לפי הכותב, "יש להם שקט פנימי, שלווה הנובעת דווקא מהיעדר הידיעה. הם סומכים על העיתון של מחר, על דיווחים רשמיים - וזה די והותר בעיניהם".
הכותב לא נוקט עמדה רשמית אך ההמלצה שלו מסתתרת דווקא בכותרת המאמר: "שלא נדע".