על דרכי התמודדות עם טראומות דרך כתיבה שוחחנו עם מנחת סדנאות הכתיבה הביבליותרפיסטית, מטפלת באמנות, יערה בר, המספרת על האופן בו כתיבה פועלת על הנפש ומונעת תסמיני פוסט טראומה.
"כשמדברים על טראומה, וזה מה שאנחנו רואים סביבנו בשלל מופעים, מדובר בפצע בנפש, חוויה שהנפש אינה מסוגלת להתמודד איתה בזמן האירוע כי המוח שלנו מכוון להישרדות והתגובות אוטומטיות. אנחנו לא עסוקים בהרגשות של אותו רגע", אומרת בר ומוסיפה כי "מאוחר יותר המוח רוצה לעבד את האירוע, והרבה פעמים יש חוסר יכולת לסדר את הדבר. במצבים כאלה מה שאנחנו חווים הוא טראומה".
על מנת להימנע מהמציאות הנפשית המורכבת הזו, הדיבור וסיפור האירועים מאפשרים עיבוד וסידור של הדברים. "אנשים שיוצאים מהממ"ד ומגלים שאין להם בית, ברגע הראשון עסוקים בהישרדות ואחר כך יש משהו שהנפש לא התמודדה אתו, וכשאנחנו יכולים לספר באופן קוהרנטי זה מאפשר לעבד את החוויה בנפש שלנו בצורה טובה יותר ובכך נמנעת הפוסט טראומה".
בר מספרת כי "אחרי השבעה באוקטובר האגודה המקצועית של הביבליתרפיה הקימה במרכזי המפונים מרכזי טיפול. בעזרת היצירה הצלחנו להגיע למקומות שהפסיכולוגים לא הצליחו להגיע אליהם כי בשלבים הראשונים לא ניתן היה לדבר על מה שאנשים חוו". לעומת זאת בעזרת יצירה, תנועה ואמנות, בין השאר דרך שירה שביטאה את החוויה במילים, הוחל תהליך ההחלמה.
התפיסה הנוכחית, זו שקוראת למי שחווה אירוע קשה לדבר ולספר עליו, לא הייתה בעבר. בתקופת מלחמת ששת הימים, כמו גם אחרי השואה, התפיסה הייתה הפוכה. חשבו אז שאם נדחיק ונשכיח, אם לא נדבר על האירוע ונחזור לשגרת העבודה היומיומית האירועים ייעלמו וניתן יהיה לחזור לנורמטיביות יומיומית. התפקוד המיידי, אומרת בר, אכן חוזר בטווח הקצר, אך בטווח הארוך ברור שעיבוד אירועים שנחוו סייע ומנע תסמיני פוסט טראומה.
ומה באשר למי שאין לו גישה לאמנות? בר פוגשת רבים שכאלה והיא מספרת על קבוצות יצירה שבהן היו מי שכותבים ומביעים את עצמם בכתב אבל רבים לא הרימו עיפרון מאז התיכון ולאחר כתיבה מונחית הם עצמם מופתעים מהעומקים בנפש שאליהם עלה בידם להגיע באמצעות הכתיבה. "באמצעות ההנחיה של הכתיבה מגיעים למקומות שהיו נעולים גם בפניך. אנחנו נותנים להם מפתח שמאפשר להם לפתוח דלתות".
האם כתיבה שכזו מחייבת הנחיה והדרכה? בר מבהירה שאכן הנחיה תמיד תהיה עדיפה ולכן היא ממליצה למי שמרגיש שדברים לא כתמול שלשום להגיע לטיפול, אך "כתיבה באופן כללי, גם של רשימת דברים שמטרידים אותי, שמשמחים אותי או שעושים לי טוב, נותנת לנו עוגן". גם כתיבה בסיסית שכזו, כתיבה של רשימה תוכל לסייע ברגעים מורכבים לחזור אל הדברים שעושים טוב.