בעוד מדינת ישראל מצויה במערכה ביטחונית כוללת - מול איום הגרעין האיראני ומול טרור חמאס בעזה - לוחמי גדוד רותם של חטיבת גבעתי ממשיכים בלחימה עיקשת בתוך אחד ממעוזי הטרור הקשים ביותר: מחנה הפליטים ג'באליה.
בראיון מיוחד, מפקד הגדוד, סגן אלוף א', מתאר את שגרת הלחימה האינטנסיבית, הסיכונים בשטח בנוי ותת-קרקעי, התסכול מהמרחק מהחטופים - והנחישות להחזיר אותם הביתה.
"חזרנו לג'באליה, כי הבנו כמה זה חשוב", הוא פותח. "זה המקום שבו דרכה רגלנו כבר בשלבים הראשונים של הלחימה. היינו, יצאנו, וידענו שצריך לשוב - כדי לפגוע באויב עד הסוף. כל לילה אנחנו ממשיכים במשימות בשטח, פנים מול פנים, או במנהרות".
לדבריו, חמאס עבר לפעול בעיקר ממנהרות תת-קרקעיות, ודווקא שם הסיכון רב. "אנחנו מתמודדים עם שיטות פעולה חדשות של האויב - מטענים, נ"ט, מארבים. אבל יש לנו גם יתרונות: איכות לוחמים, טכנולוגיה, מודיעין מדויק - וכל אלו מאפשרים לנו להכות באויב בעוצמה".
סא"ל א' מאשר שהמאבק במנהרות חמאס הוא קריטי "אם לא נשמיד את התת-קרקע - לא נוכל להבטיח שקט לדור הבא. אנחנו עושים את זה שיטתית ויסודית. זה לוקח זמן, אבל זו המלחמה - ואין לנו כוונה לעצור".
על שגרת הקרב המתמשכת, ועל שמירת הרוח, הוא אומר "הלוחמים שלי מתעוררים כל בוקר ויודעים למה הם כאן - בגלל החטופים, בגלל החללים. אני רואה את זה בעיניים שלהם. הם לא שואלים למה, הם פשוט נלחמים. אני הייתי מפקד בצוק איתן, שם נלחמנו שלושה שבועות. פה - שנה וחצי. זה דור אחר לגמרי".
הוא מתייחס לתחושת התסכול מהמרחק הקטן בין זירת הלחימה למקום שבו מוחזקים אחינו החטופים. "כן, זה תסכול. אבל אם הייתי נותן לחיילים שלי לרוץ - הם כבר היו שם. אני זה שצריך לעצור אותם. אנחנו פועלים באחריות, אבל בעוצמה - וכל מחבל שמרים ראש - זמנו קצוב".
לסיום, סא"ל א' מתייחס גם לחזית האיראנית. "המשפחות של כולנו חיות תחת אותו איום - גם שלי. אבל אנחנו כאן - כדי שלא יהיה להם ממה לפחד. זו מערכה על עתיד המדינה, ואנחנו ננצח".