בשלוש לפנות בוקר שעון ישראל, בלילה שבין חמישי לשישי, פתחה ישראל במבצע ההיסטורי 'עם כלביא' לתקיפת פרויקט הגרעין באיראן.
מטוסי חיל האוויר הרחיקו עוף, ומתקפת הפתע הישראלית ברחבי הרפובליקה האסלאמית החלה. טייסי ישראל ולוחמי המוסד תקפו שלל יעדים אסטרטגיים ומטרות צבאיות. מתקני גרעין ובסיסים צבאיים הותקפו, מפקדים משרשרת הפיקוד הבכיר ביותר ומדעני גרעין חוסלו, מכ"מים, משגרי טילים וטילים רבים הושמדו.
מכת המחץ הייתה מפתיעה וכואבת והותירה את המשטר האיראני בתדהמה. אבל כוחות צה"ל לא הרפו והמשיכו כל העת בגלי תקיפות ברחבי הרפובליקה האסלאמית, כשהמטרה בשלב הראשון היא פגיעה ביכולת ההגנה האווירית של איראן, תוך יצירת עליונות אווירית לחיל האוויר. כך הושגה שליטה אווירית בשמי איראן ונסללה הדרך לטהרן וליעדים נוספים בעומק השטח. מאז המשיך חיל האוויר בהכוונה מודיעינית מדויקת בפעילות מאומצת ברחבי איראן, השמיד יעדים, סיכל שיגורים ופגע במתקני גרעין וסמלי שלטון.
וכך, לאחר עשרות שנים שבהן תוכנית הגרעין האיראנית הפכה לאיום קיומי ממשי על מדינת ישראל והתקדמה בצעדי ענק אל נקודת האל־חזור - החליטה מדינת ישראל לעמוד על נפשה ולצאת למלחמה שערה נגד "ראש הנחש", אויבה המסוכן ביותר של מדינת ישראל. פחות משבוע חלף מפרוץ המלחמה, ורשימת ההישגים רק הולכת ומתארכת. שליטה אווירית מוחלטת הושגה בשמי איראן כאשר מערכות ההגנה האווירית האיראניות הושמדו כמעט לחלוטין, והודות לכך ביכולתה של ישראל לתקוף בשיטתיות ועל בסיס תוכנית סדורה מגוון רחב של יעדים בשטח איראן - כמעט ללא הפרעה.
סוכני מוסד פועלים על אדמת איראן ומוציאים לפועל פעולות עוצרות נשימה. עשרות בכירים במערכת הביטחון והמודיעין האיראנית חוסלו, מהם מפקד מערך הביטחון בחירום, מפקד משמרות המהפכה, רמטכ"ל הכוחות המזוינים, מפקד צבא איראן ועוד. אבל צה"ל שם ידו גם על הבאים אחריהם. ארבעה ימים בלבד לאחר שמונה לרמטכ"ל המלחמה האיראני, במקום קודמו שחוסל, התנקש צה"ל בחייו של עלי שאדמאני, המפקד הצבאי הבכיר ביותר והאיש המקורב למנהיג האיראני ח'אמנאי.
נוסף על כך, קרוב ל־20 מדעני גרעין בכירים חוסלו וארכיון הגרעין הושמד. הותקפו משרדי ממשלה, סמלי שלטון הופצצו, כולל תאגיד השידור באיראן שהיה שופרו של משטר האייתוללות. מתקני גרעין הותקפו בעוצמה והם נפגעו ברמות פגיעה שונות, כולל פגיעה ביכולת העשרת אורניום, ייצור צנטריפוגות ועוד. כמו כן הותקפו מערכות פיקוד ושליטה, מתקן המים הכבדים באראק, מאגרי דלק ומתקני זיקוק.
הכאוס ברחובות איראן שולט. תושבי טהרן נסים מבתיהם ותושבים איראנים רבים נמלטים מאדמת המדינה, כולל בכירים מהנהגת המשטר. את המנהיג העליון עלי ח'אמנאי בן ה־86 העבירו לבונקר תת־קרקעי מוגן בצפון־מזרח טהרן כבר בתחילת התקיפה. פרטים על מצבו הנפשי הירוד החלו להתפרסם ימים ספורים אחר כך. על פי אותם דיווחים, ח'אמנאי מבועת מהמתקפה הישראלית הקטלנית, ובשל מצבו הנפשי הקשה הורחק בינתיים מקבלת ההחלטות, והאפשרות לחסלו בידי ישראל עדיין על הפרק.
אבל האתגרים עוד רבים. מאז תחילת המלחמה שוגרו לעבר ישראל יותר מ־400 טילים ויותר ממאה כטב"מים, חלק מההפצצות זרעו הרס רב והובילו לפגיעות בגוף ובנפש. עקב כך, מטוסי ישראל חגים כל העת בשמי איראן במטרה לסכל שיגורים. הם תוקפים חוליות שיגור שמתכוננות לפעולה ומשמידים משגרים. עד כה הושמדו עשרות רבות של תשתיות לאחסון ולשיגור טילי קרקע-קרקע ומשגרי טילי קרקע-אוויר של המשטר האיראני. בתוך שבוע איבדה איראן כ־40 אחוזים מיכולות השיגור שלה. אתגר מבצעי מורכב נוסף הניצב בפני ישראל הוא השמדת המתקן להעשרה גרעינית בפורדו, ששוכן באזור העיר קום באיראן. מדובר במתקן חדשני ובלתי חדיר בעומק 90 מטר מתחת לקרקע, שייתכן שלצורך השמדתו תיעזר ישראל בצבא ארצות הברית.
במסיבת עיתונאים השבוע הכריז ראש הממשלה נתניהו על יעדי המלחמה, ואמר כי "אנחנו רוצים שלוש תוצאות: חיסול הגרעין, חיסול ציר הטרור והיכולת לייצור טילים. עם ישראל לא יסתפק בפחות מהמטרות שהצגתי. אנחנו בדרך לניצחון".
"משא ומתן - רק תחת אש"
מאיר בן שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, ומי שריכז בעבר בתפקידו כראש המטה לביטחון לאומי את הדיאלוג האסטרטגי עם ארצות הברית בנושא איראן, מכיר מקרוב את הסוגיה המורכבת. בן שבת נפעם מפעילותה הצבאית המורכבת של ישראל ברחבי הרפובליקה האסלאמית:
"ראשית, צריך לומר שהפעולה הישראלית מכה בהלם את המשטר באיראן. התעוזה, עומק החדירה המודיעינית, איכות ומגוון היכולות המבצעיות, רוחב גזרת הפעולה, קצב המהלומות והחיסולים, מספרן הרב של המטרות המותקפות, חופש הפעולה המוחלט במרחב האווירי והעתקת המראות של עזה וביירות אל טהרן - כל אלה בעיני האיראנים הם מעבר למה שהיה ניתן לצפות לו, במסגרת פעולה נגד הגרעין האיראני", מציין בן שבת, "רצף האירועים מתחילת המבצע מציג את המשטר בחולשתו בעיני בני עמו, בעיני כוחות הפרוקסי שעליהם פרס את חסותו, ובעיני מדינות האזור. ישראל לא הגדירה את הפלת המשטר האיראני או ערעורו כחלק ממטרות המבצע, אבל ברור שכולנו נשמח אם זו תהיה התוצאה, גם אם לא הישירה או המיידית", הוא אומר.
"שתי המטרות המוצהרות העיקריות שהוגדרו למבצע הן הסרת איום הגרעין, והסרת האיום האסטרטגי של הטילים הבליסטיים שנשקף מתוכניותיה של איראן בתחום הזה", אומר בן שבת. "אפשר לומר שהפעולות של ישראל עד כה מתנהלות כמתוכנן, משיגות את היעדים הנקודתיים ואף יותר מכך".
מהם לדעתך ההישגים של ישראל עד כה שראויים לציון?
"בתחום הגרעין, הושגה פגיעה קשה במתקן הגרעין הגדול של איראן בנתנז, הושגה פגיעה במתקן באספהאן, חוסלו עשרה מדענים מובילים שהפגיעה בהם נועדה להרתיע מומחים אחרים שרכשו, או ירכשו, את הידע שמאפשר להם להשתלב בתוכנית גרעין עתידית, והושמד הגיבוי של ארכיון הגרעין", הוא מונה את הצלחותיה של ישראל להסרת הגרעין בתוך ימים ספורים מתחילת המתקפה.
"בתחום הטילים הבליסטיים, עד כה איראן שיגרה כמה מאות טילים לעבר ישראל, ובהתקפות שלנו היא איבדה כנראה עוד מאות נוספות. בנוסף לכך, הושמדו כשליש מהמשגרים שלה. כל זה כבר משפיע על כלכלת החימושים ועל קצב האש של איראן על ישראל. כמו כן הותקפו מתקני ייצור ואחסון טילים. בתחום הצבאי, חיסול הצמרת ושרשרת הפו"ש (פיקוד ושליטה) של משמרות המהפכה ושל הצבא האיראני כבר במכת הפתיחה ובהתקפות נוספות", הוא אומר ומבקש להדגיש כי "את כל זה ישראל עושה בו בזמן עם לחימה ברצועת עזה, טיפול בחות'ים ופעילות ביהודה ושומרון, בזירה הצפונית ובעורף".
נוכח כל אלה רואה בן שבת במתקפה באיראן רגע היסטורי ואסטרטגי בעבור מדינת ישראל: "זהו אכן רגע היסטורי. כדי להבין את גודל התעוזה צריך לראות כיצד מדינות האזור והעולם התהלכו על בהונות רגליהן מול איראן, להיזכר במסע החיזורים אחריה מצד ממשלי אובמה וביידן, להיזכר באופן שבו ישראל התנהלה עם חיזבאללה, כמו למשל סיפור האוהל. אכן, עם ישראל קם כלביא, התנשא כארי, ויצא לרסן את הבריון השכונתי שהטיל חיתתו על כולם".
כיצד להערכתך על ישראל להמשיך ולפעול במערכה מול איראן, ובמה עליה להתמקד?
"לפני הכול, ובמיוחד לאור ההישגים שציינתי, חשוב שלא להיתפס לזחיחות", הוא מבקש, "מותר לנו להיות גאים בהישגים ולהודות על כך, אבל לא להיסחף לאופוריה ושאננות. הדרך להשלמת המשימה עוד ארוכה. משטר האייתוללות הוכיח עוד במלחמה עם עיראק יכולת עמידה ממושכת גם כששילם מחירים כבדים. הוא פחות רגיש לאסטרטגיה של התשה ושחיקה כשהיא מופעלת נגדו, ומשתמש בה נגד אויביו. הוא גם לא מחויב לרסנים שהמערב נטל על עצמו, ולכן לא יבחל בשום שיטה, יעד או זירה כדי להשיב נקם. גורמי הביטחון בישראל צריכים להיות ערים לכך ולהיערך בהתאם", הוא מתריע.
"בנוגע להמשך המלחמה, בשלב זה ישראל צריכה להמשיך לכתוש ולהסב מקסימום נזק במינימום זמן. עלינו לנצל את ההזדמנות כדי לגרוע ככל האפשר מיכולות הנשק, המו"פ (מחקר ופיתוח) והייצור, ולפגוע בכל הזרועות הצבאיות והאסטרטגיות האיראניות. מותר ואף חובה לנקוט גישה חשדנית ביחס לפניות מצד איראן או מדינות מקורבות לה לחדש את המשא ומתן עם ארצות הברית. אם ישראל תידרש לכך, הרי שאז התשובה המומלצת מבחינתנו היא 'משא ומתן רק תחת אש'", הוא מבהיר.
האם בכוחה של ישראל להסיר מעליה את האיום הגרעיני במלואו?
"ישראל יכולה להביא להסרת איום הגרעין באמצעות פגיעה קשה ביכולת הגרעינית, ובצעדים שיהפכו את שיקומה לבלתי כדאי או לבלתי אפשרי. ישראל צריכה לשאוף לכך שהמלחמה תסתיים לא רק בפגיעה אנושה ביכולות הגרעין והטילים הבליסטיים, אלא גם באכיפה אפקטיבית בעתיד שתמנע מאיראן את שיקומה במשך שנים רבות".
מהי הדרך להשגת מיטוט המשטר, ומה להערכתך הסיכוי לכך?
"ישראל לא קבעה זאת כאחת ממטרות המבצע. אפשר להבין את הסיבות לכך ולקוות שזו תהיה התוצאה. יחד עם זאת, קשה לחזות את נקודת הקריסה של המערכות. כך ראינו ברצף נפילות המשטרים במה שכונה 'האביב הערבי'. ולא צריך להרחיק עד לשם. לפני כחצי שנה העולם עמד נדהם נוכח קריסתו המהירה של המשטר הסורי בעקבות מתקפת הפתע הקצרה מצד כוחות האופוזיציה. כמובן תרמו לכך התבוסה שישראל הנחילה לחיזבאללה בלבנון, ועוד קודם לכן התהליך הממושך של התפוררות המשטר מאז פרוץ מלחמת האזרחים ב־2011. הלקח מהמקרים הללו איננו רק הקושי לזהות את נקודת השבירה, אלא גם האפקט המצטבר שעשוי להיות למכות, לחולשות ולסדקים. אין לי ספק שכאשר המשטר ייפול, יתחוור שמבצע 'עם כלביא' היה אחד הזרזים לכך".
"איפה כולם", שאל ח'אמנאי
ד"ר ז'ק נריה, אלוף משנה במיל', בכיר לשעבר באמ"ן וכיום חוקר בכיר במכון הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, רואה במתקפה הישראלית פעולה מתוחכמת והרואית ממדרגה ראשונה: "אין ספק שכאשר צבא מוכן למלחמה ומתכנן את המלחמה, ידו על העליונה. אין ספק שהתכנון הוא מבריק. המתקפה של אותו לילה על מספר יעדים עצום באיראן, והביצוע המבריק והגאוני של חיל האוויר, כל אלה עוד יילמדו בדורות הבאים באקדמיות הצבאיות בעולם".
עד כדי כך?
"עד כדי כך. זו פעולה צבאית מושלמת ומעוררת השתאות. לחדור ולעבור שלושה מערכי הגנה אווירית - של סוריה, של עיראק ושל איראן, להגיע בפיזור מדהים, לפגוע בדיוק במטרות ולהביא להישגים כאלה - זה דבר שאי אפשר להשוות אותו לשום דבר אחר. מעט מאד צבאות, אם בכלל, יודעים לעשות את זה", הוא אומר בהערכה.
מה להערכתך קורה עכשיו בחדרים הסגורים בהנהגה האיראנית?
"אני חושב שיש שם ייאוש, בהלה והלם טוטאלי. אין ספק בכך", הוא אומר, "בבוקר קם אדון ח'אמנאי ושואל איפה הרמטכ"ל שלו, אומרים לו: מת. ואיפה סגן הרמטכ"ל? משיבים לו: מת. ואיפה מפקד חיל האוויר? ומפקד ההגנה האווירית? ומפקד משמרות המהפכה? כולם מתים. זה דבר שהוא מבחינתו הלם והשפלה. היוהרה שלו נפגעה. וכל המחוסלים האלה הם אנשים שתופסים את הג'ובים שלהם כבר שנים. זאת אומרת, גם אם ימונה עכשיו ממלא מקום, הוא לא יכול להיכנס לעניינים מהרגע להרגע ולא יכול לייצר את אותה אינטימיות שהייתה בין המפקדים שחוסלו לבין ח'אמנאי. לכן זה כל כך דרמטי, ולכן הם במצב של הלם ושל בלבול נוראי".
אנחנו ברגעים שאתה מגדיר אותם רגעים היסטוריים?
"חד־משמעית. אני חושב שאנחנו נמצאים במפנה היסטורי דרמטי ביותר. ויחד עם זאת, אני חושב שההיבריס לא צריך לתפוס אותנו. למרות ההישגים הכבירים אנחנו לא צריכים כרגע להתבשם מההישגים שלנו, אלא להיות ממוקדי מטרה ולהמשיך במסלול שטווינו כדי להגיע לתוצאה המיוחלת", הוא מדגיש, "אנחנו לא צריכים לשכוח שאנחנו נמצאים מול אויב שהוא בטריטוריה שהיא 70 פעמים מדינת ישראל. זאת אומרת הפיזור שלו הוא עצום, והכרעתו תדרוש מאיתנו הרבה מאמץ והרבה זמן. זה לא יקרה בתוך 24 שעות או 48 שעות או אפילו בימים הקרובים", הוא מחדד.
אז נדרש מאיתנו אורך נשימה ארוך במיוחד?
"בהחלט. צריך אורך נשימה, משום שכפי שאני מנתח את הדברים, צה"ל פועל בצורה מסודרת ומושכלת מאוד. כלומר, כדי להגיע למטרות העיקריות הוא קודם כול מפנה את המכשולים. והמכשולים הם מערכות הגנה אווירית, טילי קרקע-אוויר, טילי קרקע-קרקע, ואז הוא מגיע בסופו של דבר ליעדים שהוא רוצה להגיע אליהם. ברגע שהוא סלל, כמו שנאמר, אוטוסטרדה עד לטהרן, הוא יכול לפעול. רק לסבר את האוזן, טהרן היא עיר של 13 מיליון תושבים, והספיק ציוץ אחד של נשיא ארצות הברית כדי להבריח אותם מהעיר. זה דבר שהוא מדהים. אז הפעולה הישראלית היא סיסטמטית".
ד"ר נריה מצביע על יעדי התקיפה העיקריים: "צריך לזכור שיש לנו שתי מטרות עיקריות שמסתכמות בעצם בשורה אחת: להסיר את האיום הקיומי מעלינו. לא צריך לשכוח שהאיראנים תכננו במשך שנים למחוק אותנו".
ואמרו את זה בפה מלא.
"הודו בפה מלא, ופעלו בפה מלא, וכבר שנים שהם פועלים נגדנו דרך חיזבאללה ודרך מיליציות אחרות. אנחנו שברנו להם את המעגל הזה ברגע שהבסנו את חיזבאללה, וברגע שבסוריה השתנה המשטר וכמובן גם בעיראק, שנמצאת תחת שליטה אמריקנית. האיראנים ניסו לייצר מאגר של יותר מ־8,000 טילים ארוכי טווח, שזה איום קיומי על ישראל. רק תארו לעצמכם, 8,000 טילים כפול 500 קילו חומר נפץ כל אחד, זה אסון אקולוגי. זה בפני עצמו מיני־פצצה גרעינית".
בשבוע האחרון ראינו את הנזק העצום מטיל אחד.
"בדיוק. ודבר שני כמובן הוא האיום הקיומי במישור הגרעיני. זה היה הטריגר המיידי לצאת למתקפה. המידע שהגיע לישראל בתקופה האחרונה, שאושש על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית, הראה שאיראן מתקרבת להרכבת נשק אטומי, נשק גרעיני, תוך שבועות ספורים. זאת אומרת, לא נותרה לישראל ברירה אלא לפעול כדי לנטרל את האיום הזה".
אבל האם באמת בכוחה של ישראל להסיר את האיום הזה?
"ברגע שסללנו אוטוסטרדה אווירית וחיל האוויר יכול להיכנס, מה שקורה באיראן זה בעצם שכפול של מה שקרה בלבנון מול חיזבאללה. אותו הדבר, אחד לאחד - גם חיסול בכירים, גם פגיעה בתשתיות. כל זה מביא אותנו למיקוד על המטרה העיקרית, שהיא מפעלי הגרעין. חלקם כבר הותקפו ונפגעו ברמה כזאת או אחרת. נכון שהם פזורים ברחבי כל המדינה והאתגר הוא עצום, לכן המאמץ דורש הרבה זמן והתמקדות. אי אפשר להגיע למטרות האלה בלי לנקות קודם כול את השטח מהמכשולים".
אבל האם ישראל הקטנה ביחס לאיראן מסוגלת, לא מבחינת זמן אלא מבחינת יכולות, להסיר את האיום גרעיני?
"פרט למתקן פורדו להעשרה גרעינית, אני חושב שלשאר מפעלי הנשק, מפעלי הרכבת הטילים הבליסטיים והמפעלים הגרעיניים בהחלט אפשר לגרום נזק מהותי. האם אפשר לחסל אותם? אני לא יודע ואני לא בקיא כרגע בחקר ביצועים, אבל אני מניח שאפשר להתמקד בדבר הזה. מה גם שארצות הברית סיפקה לנו תחמושת שממשל ביידן לא הסכים לתת לנו בזמנו, פצצות במשקל של יותר מטון, שהן בהחלט חודרות בונקרים ויכול להיות שאפשר להשתמש בהן נגד אותם מתקנים גרעיניים", הוא אומר. "נותר מתקן אחד בעייתי מבחינת מדינת ישראל, וזה המתקן של פורדו, ששוכן עמוק בתוך האדמה. אבל יכול להיות שישראל תמצא לכך פתרון, ויכול להיות שאנחנו נופתע לטובה גם מהדבר הזה. אני מאמין שבלי שיפריעו לנו - וכרגע לא מפריעים לנו ונותנים לנו את הזמן - אנחנו מסוגלים לגרום לנזק מהותי למפעלי הגרעין האיראני, כזה שיספיק להביא אותם אל שולחן המשא ומתן עם ארצות הברית ולהגיד להם: רבותיי, בואו נשב ונדבר על הסכם שהוא טוב מבחינתה של מדינת ישראל".
אבל רק אחרי שאנחנו מסירים את האיום?
"בהחלט. אף אחד לא יהיה מוכן לשבת למשא ומתן קודם. יותר מכך, אנחנו פוגעים גם בסמלי שלטון באיראן. הפגיעה בתחנת השידור הממלכתית היא מהותית וחושפת את המשטר לכוחות אופוזיציוניים בתוך איראן. צריך לזכור שאיראן היא מדינה שמורכבת מהרבה לאומים והרבה מיעוטים, אז יכול להיות שמישהו מהם פתאום יזהה שיש כאן מצב של חולשה, שהמשטר לא מצליח להגן על עצמו, על אזרחיו ועל נכסיו, ויתעורר לבצע הפיכה. והמשטר, כדי להציל את עצמו, יעדיף בכל מחיר לשבת למשא ומתן ולהגיע להסכם עם האמריקנים בעניין הנושא הגרעיני והבליסטי שישראל כל כך רוצה לחסל".
האם חיסול עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן, הוא חיוני?
"בסופו של דבר הוא ראש הכנופייה, הוא זה ששולח ונותן את האישור להרוג ישראלים, להרוג אזרחים, ומכאן שדמו מותר", פוסק נריה, "וברגע שמחסלים אותו יכול לבוא מישהו אחר במקומו, אולי קיצוני יותר או טוב יותר, אבל בואי נאמר ככה, הלקח יילמד. כלומר, ההרתעה תהיה ממשית באיראן ובעולם הערבי".
השאלה היא כמה זמן ייתנו לישראל לפעול באופן הזה, במיוחד כשאתה סובר שזו מערכה שצפויה להתארך.
"אנחנו צריכים לראות מה עושים האמריקנים. הם כבר מקדמים שתי נושאות מטוסים, מעבירים מטוסי תדלוק מארצות הברית לאירופה ולמקומות אחרים. וצריך לראות גם מה קורה עם מפציצי ה־B1 ו־B2 שנמצאים בדייגו גרסיה. ברגע שנדע מה קורה עם האמריקנים, נוכל לשפוט בעצם מה הם מתכוונים לעשות הלאה. יכול להיות שיכנסו את מועצת הביטחון ויטילו על הצדדים הפסקת אש, ואז לא תהיה לנו ברירה אלא לחדול. אם ארצות הברית לא תטיל וטו בנושא הזה, ישראל תמשיך ותפעל. לכן אני אומר, משך הזמן תלוי באורך החבל שארצות הברית תעניק לישראל".
חרף האיומים, סובר ד"ר ז'ק נריה, העורף הישראלי איתן ונחוש, ותחזיות ההרס והחורבן לא התממשו בזכות הפעילות הצבאית המתמשכת באיראן: "תחזיות הייחוס בהתחלה היו ממש קטסטרופליות. אני מזכיר את השיחה שפרסמו שהייתה לנתניהו וגלנט על סוגיית חיזבאללה. שר הביטחון דאז גלנט שאל את נתניהו למה הוא לא תוקף אותם, ונתניהו ענה לו: תסתכל על קו הרקיע בתל אביב, כל המגדלים האלה יקרסו. בואי נאמר שנכון לעכשיו, מול איראן זה לא קרה. חיל האוויר בפעולה המדהימה שלו מיום שישי והלאה בעצם נטרל חלק גדול מהאיום הבליסטי. אם האיראנים היו יכולים, הם היו יורים על ישראל אלף טילים ביום. העובדה היא שהם לא מסוגלים. זאת אומרת היכולות קיימות עדיין, אבל לא משמעותיות כמו שחששנו בהתחלה, משום שחיל האוויר עושה עבודה טובה".