העולם נותר פעור פה אל מול ההצלחה הישראלית באיראן. תרחישי האימה והאזהרות מפני השלכותיה של מתקפה ישראלית נגד מתקני הגרעין בפרט ונגד המתקנים הצבאיים ובכירי מערכת הביטחון ותוכנית הגרעין בכלל התבדו כמעט לגמרי.
אומנם ישראל ספגה אבדות כואבות במטחי הטילים, וכל נרצח הוא עולם ומלואו, אבל במערכת הביטחון הודו השבוע בפה מלא כי אל מול תרחישי הבלהות ההישגים הישראליים עולים בהרבה על כל הציפיות.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ החריף בימים האחרונים את האזהרות שלו כלפי המשטר בטהרן. זאת לאחר שהתברר שהניסיונות כביכול לרסן את ישראל היו חלק מתרגיל הטעיה והרדמה של האיראנים לקראת המתקפה. גורמים מדיניים מספרים כי הממשל האמריקני היה מודע למתקפה באיראן ומעורב בה, אף שלא היה שותף לה בפועל מבחינה צבאית. טראמפ עצמו הבהיר פעם אחר פעם שהוא לא חותר להפסקת אש של איראן-ישראל, אלא מצפה לראות את איראן מוותרת לחלוטין על תוכנית הגרעין שלה.
לצד טראמפ, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ היה זה שהניח את הדברים על השולחן. "אם איראן לא תיסוג - השמדה מוחלטת של תוכנית הגרעין שלה תעמוד על הפרק. ישראל עשתה את העבודה המלוכלכת עבור כולנו באירופה. כדי להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית ישראל תזדקק לעזרה בנשק שיש לאמריקנים. המשטר הביא מוות והרס לעולם - עם פיגועים, רצח והריגה, עם חיזבאללה וחמאס. המתקפה הרצחנית בשבעה באוקטובר לא הייתה מתרחשת אלמלא התמיכה והעידוד של המשטר בטהרן. אני יכול לומר שיש לי את הכבוד הגדול ביותר לעובדה שלצבא הישראלי ולממשלת ישראל היה את האומץ לעשות זאת. אם זה לא היה קורה, ייתכן שהיינו רואים את הטרור של המשטר הזה נמשך חודשים ושנים, אולי גם עם נשק גרעיני ביד".
עם זאת מדינות באירופה, כמו בריטניה וצרפת, שרגע לפני המבצע באיראן עוד הטילו סנקציות והובילו מהלכים להכרה במדינה פלשתינית, אומנם הביעו תמיכה במתקפה אך התקשו לפרגן לישראל. כך לדוגמה, נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי הטעות הגדולה ביותר כיום תהיה לנסות להחליף את המשטר באיראן באמצעים צבאיים. "אני מאמין שטראמפ מפעיל לחץ על המשטר בטהרן וניתן לחזור לשולחן המשא ומתן". מאז פתיחת מבצע 'עם כלביא' לא השתתפה בריטניה במאמצי ההגנה על ישראל, דבר שקרה במתקפות איראניות קודמות. בתחילה מתחה הממלכה ביקורת על התקיפה הישראלית, ואחר כך ריככה מעט את הטון.
תיאום של המתקפה עם ארצות הברית
פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון משגב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מנסה ראשית לענות על השאלה עד כמה הצטרפות אמריקנית למתקפה נגד איראן משמעותית או חשובה לישראל. "ארצות הברית היא בת הברית החשובה ביותר שלנו, ולא היינו יוצאים למהלך כזה ללא תיאום מאוד עמוק איתה. האם התיאום הזה משמעותו שאנחנו נתונים למרותה ולפקודתה של ארצות הברית ועושים את דברה? ממש לא. האם זה אומר שארצות הברית בהכרח תצטרף למערכה הצבאית? גם לא בהכרח, למרות שהסיכויים לכך לדעתי גדלים והולכים בכל שעה".
ומה לגבי יתר מדינות המערב?
"שאר הקהילה הבין־לאומית הרבה פחות רלוונטית. איך צרפת, בריטניה, איטליה או הולנד רלוונטיות לאירוע הזה? מדובר במדינות שחלקן חלשות צבאית, וגם החזקות יותר לא היו הולכות או משפיעות באופן דרמטי על המערכה באיראן", הוא אומר.
"צריך להבין שהעולם עומד משתאה, נדהם, פעור פה, אל מול הפעולה הישראלית. זה דבר שלא ייאמן ויילמד במשך השנים הבאות בכל האקדמיות הצבאיות. נדמה לי שהם מבינים בסופו של יום שישראל היא השותף האסטרטגי עם היכולת הגבוהה ביותר ורמת האמינות הגבוהה ביותר. זאת, להבדיל מארצות הברית שמהססת להפעיל את כוחה, וגם כשהיא מפעילה אותו - ואפשר ללמוד על כך ממקרה החות'ים - זה לא היה משמעותי מדי. כאן הגיעה ישראל והפעילה את כוחה וגילתה פער עצום בין הדימוי שאיראן בנתה לעצמה לאורך כל השנים לבין גודל האיום במציאות. התברר קבל עם ועולם שאיראן היא נמר של נייר".
שמענו מבריטניה וצרפת מסרים פושרים יחסית.
"ברור לנו מהיכן מגיעה ההתנהלות הזאת. בסופו של דבר, כאשר נפרק את חמאס וכשנגמור את הסיפור האזורי, כולם יבואו להסתופף בצילנו, כי כולם אוהבים לחסות בצילם של מנצחים. הם גם ירצו ללמוד איך עשינו את הדברים הללו. ישראל עמדה כאן כמבצר איתן אחרון בפני פלישת הברבריזם האסלאמי הרצחני לרחובות העולם החופשי. בסוף כולם יבינו את זה".
מה לגבי מדינות ערב באזור? הן אומנם מגנות את המבצע הישראלי בקול, אבל אסטרטגית נראה שישראל עושה בדיוק את מה שהן קיוו לו במשך שנים.
"מדינות ערב באזור חוככות ידיים בהנאה ומסתכלות בעניין על המתרחש. אם לדמות את הדברים, נראה שאין מקום במשרד ראש הממשלה מרוב מגשי הבקלאוות שנשלחו אליו אחרי היציאה למתקפה נגד איראן", הוא מחייך. "יש הבדל משמעותי בין הרמה ההצהרתית, הדברים שחייבים להיאמר כלפי חוץ במאזן האימה עם איראן ובגלל הקהל ביתי שיש לו עוינות ושנאה לישראל שטופחה במשך שנים, לבין הרמה האסטרטגית שבה מנהיגים אזוריים מבינים שהאינטרסים שלהם כרוכים בישראל ובמידה רבה אפילו תלויים בה. הם מבינים שאיראן היא סיכון עצום בעבורן, משום שהן מדינות סוניות שהאיראנים חתרו לאורך השנים נגד המשטרים שלהן וטיפחו גורמים שהיו סיכון משמעותי בשבילן. לכן במדינות הללו שמחים מאוד".
בישראל אומרים שמהלך שבו ארצות הברית תשתלב במתקפה נגד מתקני גרעין מסוימים יביא את הקץ לתוכנית הגרעין של המשטר בטהרן. עד כמה זה מדויק?
"אם ארצות הברית תשכיל לקחת את ההובלה, לגמור את הסיפור בפורדו ולהוריד את איראן על הברכיים, זה ייתן את המכה הקשה ביותר. צריכים לחתור לפורר את איראן באופן כזה שכאשר היא תחזור לשולחן המשא ומתן ויהיה הסכם, הוא לא ייתן מענה רק לנושא הטרור, הטילים והגרעין אלא הסכם שלפיו איראן תצטרך להשקיע עשרות שנים של מאמץ בלתי פוסק כדי לשקם את עצמה וכמובן עם יכולת אכיפה משמעותית, לא רק של ארצות הברית אלא גם של ישראל", הוא אומר בנחרצות.
"אני מקווה שמה שאנחנו רואים עכשיו זה מהלך שמוביל לשינוי דרמטי של המערכת האזורית, ובעקבות זאת גם של המערכת הגלובלית. אם המהלך יושלם הוא יחזק מאוד את מעמדה של ארצות הברית כמעצמה המובילה בעולם, יחזק מאוד גם את ישראל במרחב, ויחליש עוד יותר את ציר ההתנגדות שאיראן ניסתה להקים".
אתה מעריך שטראמפ מוכן למהלך כזה?
"אני לא יודע לפרשן את טראמפ, אני יודע להסתכל על מהלכיו כפי שהיו עד עכשיו, וטראמפ נחוש מאוד ויודע לקבל החלטות. הוא רוצה לסיים את כל הסיפור עם איראן בהסכם, אבל הוא הבהיר לאיראנים מהיום הראשון - יש לכם שישים יום, ואם לא ילך בטוב - אז ילך ברע. הוא תומך בישראל ובאופן ודאי לא מגביל אותה. ישראל פתחה לו את השער, ואני מקווה שהוא יצטרף למערכה ואז יוכל להביא לעולם מהלך היסטורי של הסכם גרעין ולקבל את פרס נובל לשלום שהוא שואף אליו".
מעורבות אמריקנית עם תג מחיר
פרופ' זכי שלום, עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ומומחה ליחסי ישראל-ארצות הברית, טוען שלא בטוח שישראל זקוקה כעת למעורבות אמריקנית. "יש לשקול היטב את האינטרס הישראלי כאשר מדברים על מעורבות אמריקנית פעילה בהמשך המלחמה. אנחנו מקרינים רצון מוגזם שהאמריקנים יהיו שותפים למהלכים שלנו. אנחנו לא במצב שאנחנו זקוקים להם כעת, וצריך להסביר את זה לציבור, במיוחד לציבור הלאומי".
שלום מוסיף ומדגיש כי "אין ארוחות חינם" כדי להסביר שהאמריקנים עלולים לדרוש תמורה בעתיד שתהיה פחות נוחה לישראל. "אם יהיה מצב שהאמריקנים יהיו שותפים לפעולה, הם ידרשו על כך תמורה שהיא לא בהכרח לטובתנו. זה יכול להיות הסכמה להסכם פרווה מול המשטר האיראני, מה שיאפשר להם בעתיד להמשיך בפעילות ההעשרה. זה כבר עמד על הפרק, וזה לא לטובתנו. אנחנו לא במצב שאנחנו צריכים לחץ כזה. אנחנו שולטים בשטח ביד רמה ועדיין לא מיצינו את היכולות שלנו, לא בתחום הפגיעה באישים בכירים, לא בהיבט פינוי האוכלוסייה שבעבור האיראנים היא מכה קשה. הכלים בידינו. אנחנו אומנם משלמים מחיר, אבל כרגע מספיקה המעורבות האמריקנית ההגנתית", מסכם שלום.
בינתיים מנסים בצד האיראני לפעול דרך מתווכות, בעיקר מהציר האירופי והערבי, כדי שישכנעו את ארצות הברית ואת ישראל לעצור את המתקפה. דיווחים בנושא הזה נשמעו בכמה כלי תקשורת בעולם, אבל מי שהדף אותם היה ראש הממשלה נתניהו בעצמו.
"חיסלנו את הצמרת הביטחונית של איראן, פגענו בראש אגף המבצעים ואנחנו מחסלים אותם אחד אחרי השני. היד עוד נטויה. סללנו אוטוסטרדה אווירית לאיראן, פגענו בטילי קרקע-אוויר וחיסלנו אותם. במערב איראן וצפונה אנחנו פועלים ונמשיך. חיסלנו מחצית מהכטב"מים שלהם, פגענו במטרות משטר, בתחנות השידור הטוטליטריות שלהם ובעוד יעדים עליהם תשמעו בקרוב. אני גאה בצבא, בפיקוד העורף, בצוותי ההצלה, בטייסים ובטכנאים, במערך המודיעיני, בלוחמי המוסד ובעם ישראל. אנחנו בדרך לניצחון", אמר נתניהו.
הוא הוסיף: "אני לא מתפלא שהאירנים רוצים הפסקת המלחמה, אנחנו מכים בהם. נתנו צ'אנס למשא ומתן, אבל באותו זמן האייתוללה הדיקטטור צייץ שישראל תושמד. אנחנו רוצים שלוש תוצאות: חיסול הגרעין, ציר הטרור ויכולת ייצור הטילים. אנחנו מתואמים היטב עם ארצות הברית. עם ישראל לא יסתפק בפחות מהמטרות שהצגתי", הבהיר נתניהו.
גורמים מדיניים אומרים ל'בשבע' כי התגובות הבין־לאומיות שמגיעות למערכת המדינית נעות בין הערכה עצומה להישגים הישראליים באיראן לבין הודאה שישראל עשתה מהלך שלמדינות רבות בעולם לא היה אומץ לנקוט.
האם זה אומר שהעמקת הפעולה באיראן תזכה לתמיכה בין־לאומית? מוקדם לומר. נראה שהנשיא טראמפ תומך מאוד במהלך שמשרת אותו באופן אסטרטגי, ושגם באירופה מעדיפים את המשטר בטהרן מוחלש בהרבה, אבל כפי שלמדו בירושלים במהלך המלחמה, גיבוי בין־לאומי הוא דבר שהולך ונשחק לאורך הזמן, ולכן ינסו בימים הקרובים להגדיל ולהעצים את הסיכולים הממוקדים ועוד יותר את המתקפות על אתרי גרעין, משגרים ואתרים צבאיים, כדי להביא את איראן כנועה וחלשה ככל האפשר, לשיחות שאליהן מכוון טראמפ לקראת הסכם גרעין חדש.