1.
ימים גדולים ומופלאים עוברים עלינו. ימים של חסד ה' וישועתו על עמו ונחלתו. אלוקי ישראל נותן לנו כוח לעשות חיל, מדביר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו.
אחרי שכוחותינו היכו את חמאס, הביסו את חיזבאללה ופירקו את האיום הסורי, הגיע תורו של השטן הגדול, ראש התמנון, הצורר רב העוצמה שבנה, כלכל והניע את כל זרועות הרשע הללו.
מדינת איראן בת 90 מיליון הנפש, מעצמת הרשע האסלאמיסטית המונהגת בידי כת שיעית קיצונית, דכאנית ורצחנית, לא מסוגלת להגן על עצמה. לא על מרכזי השלטון והממשל שלה, לא על אנשי המפתח הבכירים ביותר במערכות הביטחון ובתעשיית הגרעין, ולא על נכסים אסטרטגיים ואמצעי לחימה שבפיתוחם השקיעה משאבי עתק. היא עומדת חסרת אונים מול יכולותיה המבצעיות, המודיעיניות והטכנולוגיות של מדינת היהודים, שאוכלוסייתה קטנה פי תשעה ושטחה קטן עשרות מונים. עשרות מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי טסים יום יום בשמי איראן כבתוך שלהם ועושים בה שמות. ברוך ה' אלוקי מערכות ישראל, המלמד ידינו לקרב ואצבעותינו למלחמה.
2.
לא מתוך ששון אלי קרב לקחו על עצמם ממשלת ישראל, צה"ל והמוסד ושאר כוחות הביטחון את משימת ניהול המלחמה נגד מעצמה אזורית, נטולת כל רסן מוסרי, במרחק אלפי קילומטרים, ותוך ידיעה שהעורף האזרחי בישראל עלול לשלם מחיר לא קל.
במשך עשרות השנים שבהן נבנה פרויקט הגרעין על ידי משטר האייתוללות, המחויב במוצהר להשמדתה של מדינת ישראל, קיווינו שלא נצטרך להגיע לעת הזאת.
חשבנו שאולי מדינות העולם יעשו בשבילנו את העבודה, ויעצרו את המרוץ האיראני לפצצה הגרעינית בדרכי מדיניות ודיפלומטיה - אם לא למעננו אז למען עצמן וביטחונן. שאפנו שידידתנו ארצות הברית, המחויבת הצהרתית לשלומנו וביטחוננו ובשבילה זו משימה הרבה יותר קלה לביצוע והרבה פחות מסוכנת, תוביל למעננו את המערכה הזאת. ורצינו להאמין שגם אם נגזר עלינו לעשות בעצמנו את המלאכה, נצליח להשיג את המטרה באמצעים חשאיים כמו חיסול מדענים, פיצוצים מסתוריים והתקפות סייבר. אבל כל זה הועיל רק כדי להאט את הפרויקט ולא לעצור אותו, עד שהגענו, על פי הידע המודיעיני שבידינו, סמוך לנקודת האל־חזור. אל הידיעה שזה עכשיו או לעולם לא.
ישראל וכוחות הביטחון שלה - המוסד, אמ"ן, חיל האוויר ועוד, מכינים כבר שנים את תוכנית ההתקפה על איראן לעת הצורך, ולפי התוצאות הנראות עד כה - מכינים היטב. גם מוגנות העורף על מרכיביה השונים הוכנה באופן שמצמצם את הנזק הבלתי נמנע לממדים נסבלים. המחיר לא קל, אנו סופגים הרס, פצועים והרוגים, אבל הציבור בישראל מבין היטב את המצב ומעדיף לעמוד עכשיו מול מתקפת טילים קונבנציונליים, ולא לספוג חלילה בעתיד מתקפת טילים חמושים בראש חץ גרעיני. ההחלטה לעבור אל שלב ההכנות לביצוע התקבלה על פי דברי ראש הממשלה לפני כמה חודשים, ונשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ הובא בסוד התוכנית. בסופו של דבר, ראש הממשלה ולצידו מספר מצומצם של שרים, יועצים ובכירי מערכת הביטחון היה צריך לקבל את ההחלטה לקחת את הסיכון וללכת על זה. החלטה קשה עם אחריות כבדה מאוד.
3.
בנימין נתניהו, שהפך את מניעת הצטיידותה של איראן בנשק גרעיני למשימת חייו, הגיע אל ההחלטה הזאת עם ניסיונו העשיר במדיניות ואסטרטגיה, ועם הביטחון שצבר אחרי 19 חודשים של ניהול לחימה רב־חזיתית ורב־תחומית מרובת הישגים.
גם הבנתו המעמיקה את שיקוליה של ידידתנו ארצות הברית וקשריו המיוחדים עם ממשל טראמפ הביאו תועלת רבה. ישראל המתינה בסבלנות עד שטראמפ מיצה וסיכם ככישלון את המשא ומתן עם איראן העיקשת והסרבנית, מה שהועיל בוודאי לקבלת האור הירוק המלווה בסיוע ובתמיכה אמריקניים, שבלעדיהם ספק אם יכולנו להצליח במשימה.
יחד עם כל אלה הביא עימו נתניהו אל חדר קבלת ההחלטות גם את לקחי אסון 7 באוקטובר. את החובה להעריך את עוצמת הסכנה הנשקפת מהאויב על פי יכולותיו ולא להסתמך על הערכת כוונותיו, את תחושת מלוא האחריות העכשווית לדאוג שלעולם לא עוד, ואת הידיעה שהוא חייב להיות מעורב בפרטים ולהשגיח שהכול יפעל כמתוכנן. גם הציבור בישראל למד היטב על בשרו שחובה לקדם את פני הרעה במחיר נסבל, ולא לאפשר לאויב לצבור עוצמה קטלנית מתוך תקווה שהוא יוותר על השימוש בה.
גם זרועות הביטחון השונות - חיל האוויר, אגף המודיעין, המוסד ויחידות היירוט למיניהן קוטפות כעת פירות של יותר משנה וחצי של לחימה. עומק החדירה המודיעינית אל תוך איראן, שאפשרה את מתקפת הפתע הבו־זמנית גם על אישי מפתח שחוסלו וגם על סוללות נ"מ ומתקני גרעין, מזכירה את החדירה המודיעינית המופלאה לתוך ארגון חיזבאללה. קשה יותר לעשות את זה במרחק של אלפי קילומטרים, אבל אין ספק שההצלחה המזהירה בלבנון הייתה חזרה גנרלית שתרמה מאוד להצלחת המשימה היותר קשה ויותר קריטית. גם הצורך להשיב מכה אחת אפיים על המתקפות החצופות של החות'ים, העניק לחיל האוויר הזדמנות מצוינת להתאמן על תקיפות במרחק דומה. נראה כי כל התלאות וההצלחות שעברנו מאז פרוץ המערכה רבת החזיתות הזאת הביאו אותנו מוכנים אל ההתמודדות המורכבת והמסובכת מכולן, אל מול האיום הכבד ביותר, פרויקט הגרעין האיראני, המאיים על עצם הקיום של מדינת ישראל ועל חיי אזרחיה.
4.
כדי להוציא אל הפועל את התוכנית המופלאה הזאת, נתניהו היה צריך לצידו סביבה תומכת ושומרת סוד.
גיוון בדעות תורם לדיון פורה ויכול להציל מטעויות, כפי שניתן ללמוד מאחידות הדעות במטכ"ל שהכשילה אותנו באסון 7 באוקטובר.
אבל יריבות אישית, תחרות פוליטית וחשדנות הדדית עלולות להוות מכשול, לעורר התנגדות לא עניינית מתוך אינטרס פוליטי ואישי, ואף להביא להדלפות של סודות מדינה.
בלי לגרוע מזכויותיהם של לשעברים שנטלו חלק לאורך השנים בגיבוש תוכנית התקיפה, אין ספק שקבלת ההחלטות הסתייעה מאוד מכך שבחודשים האחרונים והקריטיים נתניהו נהנה מסביבה מסייעת של שר ביטחון ורמטכ"ל חדשים ולא לעומתיים. גם הקואליציה של גוש הימין, עם הציונות הדתית ועוצמה יהודית בעלות הגישה ההתקפית, סייעה בוודאי להחליט לצאת להתקפה. ההחלטה של סמוטריץ' מצד אחד ושל דרעי מן העבר השני לחתור לפשרה ולא לתת לממשלה ליפול בגלל המחלוקת על חוק הגיוס, מוארת באור שונה לחלוטין כשמבינים מה הם ידעו בעת שהעימות היה בשיאו ומה היה מוטל על כף המאזניים.
5.
ואחרי כל הטוב הזה ועם כל ההצלחות המופלאות, אנחנו אומנם כבר בשלב ההלל וההודאה, אבל עוד לא בשלב חגיגות הניצחון.
המשימה באיראן עוד לא הושלמה, והסכנות השונות עוד לא הוסרו. צריך להיזהר מתחושת התפארות וזחיחות של "כוחי ועוצם ידי" ולזכור את ה' הנותן לנו כוח לעשות חיל. גם נתניהו מבין את זה, ושם שמיים נעשה הרבה יותר שגור בפיו בזמן האחרון.
ובעיקר, במקביל למאמץ המבצעי על כל פרטיו ודקדוקיו, בהתקפה ובהגנה, בחזית ובעורף, יש להמשיך בתפילות לצור ישראל וגואלו שימשיך להיות בעזרנו, באיראן וגם בעזה, ידבר שונאינו תחתינו ויעטרנו בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. וגם בעת שהעיניים נשואות מזרחה לאיראן, לא נשכח את חיילינו המחרפים את נפשם יום יום בעזה, ונתפלל לשלומם ולהצלחתם בשדה הקרב ולשחרור כל החטופים לביתם במהרה.
לתגובות: [email protected]