ד"ר אפרים הררה, מומחה לאיסלאם, מחבר הספר 'ג'יהאד הלכה למעשה', משוחח עם ערוץ 7 בשאלת הדרכים בהן ניתן להביא למהפכה שלטונית בטהרן ולקץ משטר האייטולות.
"בניתוח יבש אי אפשר להפיל משטר מרחוק", פותח ד"ר הררה אך מיד מוסיף כי עלינו "לזכור שהמשטר הזה חרט על דגלו להשמיד את ישראל, ולכן אסור שיישאר". על מנת להוביל לשינוי למרות הכול "חייבים להכיר את מבנה האוכלוסיה באיראן", אומר הררה ומציין כי רק מחצית מ-90 מיליון אזרחי איראן הם פרסים וכל השאר הם בני עשרות קבוצות מיעוט שונות, כאשר גם המחצית הפרסית אינה תומכת במשטר, והמשמעות היא שרוב אזרחי איראן מתנגד למשטר האייתולות.
"רוב העם שונא את השלטון שם. אנחנו רואים שלטים 'מוות לדיקטטור'. הם לא עושים את זה בגלוי כי השלטון ארגן את עצמו על ידי הזרועות הארוכות של משמרות המהפיכה והזרועות הארוכות שלהם, הבסיג'". הבסיג' מציין הררה הם כוח שיטור המונה כעשרה מיליון בני אדם, חלקם חמושים וחלקם מאומנים להכות אזרחים שאינם מצייתים להנהגה. "כל עוד הרשת הזו פעילה ולא פוגעים בה בצורה קשה העם יתקשה למרוד".
"חומייני ראה ביהודים כאויב הגדול ביותר של האיסלאם, טומאה שחייבים לשרש אותם כסרטן. לכן חייבים להפיל אותם", אומר ד"ר הררה ומציין כי מדובר בחובה דתית שהשלטון האיראני חש מחויב לו גם אם הדבר ייקח שנים רבות. הסבלנות האיראנית מוכנה להמתין עד שתהיה בידה האפשרות ליישם את הצו הדתי הזה, כלומר שגם אם יוכו כעת הם צפויים לחזור ולהיערך ליישום אותו צו להשמדת ישראל גם בעוד שנים רבות. מאחר וכך אין מנוס מהפלת המשטר שם.
את הניצול ועושק העם האיראני בידי ההנהגה בטהרן רואה ד"ר הררה כיסוד ההופך את העם בשל למהפכה. "לעם נמאס. העם שם רוצה דמוקרטיה פרלמנטרית, אולי דרך השאה ואולי המדינה הזו תתפצל לחלקים. אמנם הצרפתים מזהירים אותנו מתקדים לוב ועיראק, אבל כאן מדובר בעם משכיל שלא רוצה את השלטון ורוצה דמוקרטיה".
הררה מזכיר את הקשרים הטובים שהיו לאיראנים עם ישראל עד המהפכה. עוד הוא מציין כי אין צורך לבגוד ברעיון השיעה כדי להביא למהפכה שכן תפיסתו של חומייני המבקש להחיש את בוא המאהדי, המשיח, בפעולות ארציות היא תפיסה שאינה מקובלת על מרבית השיעים. אלה סבורים שמדובר בסטייה מהתפיסה האמתית לפיה יש להמתין לבוא המאהדי בסבלנות ומבלי לפעול באופן ארצי לשם כך.
משום כך, סבור ד"ר הררה, האופן בו ניתן לסלול דרך להפיכה בטהרן היא מכות על הבסיג' ומשמרות המהפכה. השעה הזו בה טהרן מתרוקנת מתושביה נותנת בסיס טוב למרד בטהרן, הוא משוכנע ומזכיר את המרמור האזרחי באיראן גם בשל המצב הכלכלי החמור, נתוני האבטלה הקשים, גם בשל הדמוקרטיה שנלקחה מהם וגם בשל התנהלותם הדתית והשלטונית של שליחי האייטולות.
"הם הצביעו לחומייני כי חשבו שהוא יוריד את השחיתות של השאה, למרות הרפורמות ששיפרו את חיי האיראנים. הם קיוו לשינוי ולכן גם הצטרפו למלחמה נגד עיראק, אבל מאז הם ראו את התוצאה שהיא דיכוי".
הררה מדגיש כי למערב אין יכולת לעשות את העבודה במקום העם האיראני, אין יכולת להנחית מנהיג שיעמוד בראש המדינה, אך ניתן לסייע לעם האיראני עצמו להתקדם במסלול ההפיכה.