התקיפה הישראלית באיראן
התקיפה הישראלית באיראןצילום: רויטרס, Majid Asgaripour

ימים קשים עוברים על עם ישראל. בין אזעקה לאזעקה וריצות למקלט ובחזרה, הנפש חרדה ומנסה להתרגל לשגרה החדשה והמוזרה.

ובלילות הלבנים אני משננת במוחי את שם המלחמה נגד איראן - "עם כלביא" שהיא חלק מנבואתו של בלעם בן בעור בספר במדבר: הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה".

ואני מנסה לברוח לזמר העברי הישן והטוב, והנה כמה שירים שמספרים על אריות.

אריה מתנדב לגדוד העברי - תקופת מלחמת העולם הראשונה

אריה אריה

מילים: אריה רובינשטיין

לחן: עממי- סקוטי

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת,

כְּשֶׁבָּאתִי לְתֵל אָבִיב,

‏בָּטֵל הִתְהַלַּכְתִּי לִי בָּרְחוֹבוֹת,

כָּל יָמַי הָיוּ לָרִיק, לָרִיק.

אַרְיֵה, אַרְיֵה,

‏קוּם הִתְנַדֵּב לַגְּדוּד הָעִבְרִי!

‏אַרְיֵה, אַרְיֵה,

‏קוּם הִתְנַדֵּב לַגְּדוּד, לַגְּדוּד!

הִתְנַדַּבְתִּי וַאֵרֶד מִצְרַיְמָה,

נָסַעְתִּי בְּרַכֶּבֶת פֶּחָם.

‏שָׁחֹר וּמְכֻסֶּה כֻּלִּי פִּיחַ

סוֹף-סוֹף הִגַּעְתִּי לְשָׁם, לְשָׁם

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לִבְאֵר יַעֲקֹב,

הֵקַמְנוּ גַּם שָׁם אֹהָלִים.

בַּלַּיְלָה יָרַד מְעַט גֶּשֶׁם

וּבְכָל זֹאת נִשְׁאַרְנוּ חַיִּים, חַיִּים.

בִּהְיוֹתִי בְּתֵל אַָבִיב

שָׁאַלְתִּי לִשְׁלוֹם יְהוּדִית;

אָמְרוּ לִי: לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם

נָסְעָה בָּאֳנִיָּה אִיטַלְקִית, אִיטַלְקִית

פַּעַם בָּאתִי לְתֵל אָבִיב

עָמוּס כָּל הַפוּל-פָּק,

יָרַדְתִּי לִרְחוֹב הֶרְצְל,

פָּגַשְׁתִּי בָּאָדוֹן שְׁפְּרִינְצָק, שְׁפְּרִינְצָק.

מֵאַיִן בָּא יְהוּדִי?

אוּלַי מִסַּלְט בַּחֲזִית.

הֲרֵי אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ,

תֵּן לִי סִיגָרָה אַנְגְּלִית, אַנְגְּלִית!

על כתיבת השיר מספר המוזיקאי מוטק'ה שלף, מנהל ומנצח מקהלות זמר ופעיל לשימור הזמר העברי, כפי ששמע מפי אליהו הכהן:

ראשיתו של השיר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר צעירים מארץ ישראל התנדבו לגדוד העברי. עם הסגל נמנו גם קצינים מאנגליה.

באחד המפגשים שרו כולם את השיר המפורסם My Bonnie lies over the ocean (בוני שלי שוכב מעל לאוקיינוס). תוך כדי שירה התחיל אחד הגדודאים בשם אריה רובינשטיין, לאלתר באופן ספונטני נוסח עברי למנגינה הזו, מהווי הגדוד העברי, וכל החבורה הצטרפה אליו בפזמון: "אריה, אריה, קום התנדב לגדוד העברי".

רובינשטיין, שהיה ידוע כחרזן עוד מתקופת לימודיו בגימנסיה "הרצליה" ואחר כך בתקופה ששירת כקצין בצבא התורכי, התחיל להסתבך מאוד בהתאמת המילים למנגינה: ככל שהוסיף יותר בתים לשיר, התחיל לזנוח את כללי החריזה והמשקל, הצליל והקצב, וסטה מן הלחן המקורי.

כך קרה שמתוך שברי פסוקים חובבניים שהותאמו בחספוס רב, לשרידי המנגינה המקורית צמח ועלה הפזמון הנפוץ ביותר בארץ ישראל של ראשית ימי השלטון הבריטי.

השיר על יעקב שהפך לשיר עידוד לפוליטיקאי-1971

יעקב התמים

מילים ולחן: אביהו מדינה

ברח לו יעקב מפני עשיו
אל דודו לבן נשא רגליו
רעה שם בהרים כבשים ואיילים
כי הוא איש תמים, יושב אוהלים.

אל תירא ישראל, אל תירא
כי גור אריה הלא אתה
ואריה אם ישאג - מי לא ירא
מי לא יירא.

ברחל הוא עבד שבע שנים
כל בוקר יאמר לה עינייך יונים
אך אוי לו בבוקר כי זוהי לאה
אמר לבן ליעקב זו הבכירה.

אל תירא ישראל, אל תירא
כי גור אריה הלא אתה
ואריה אם ישאג - מי לא ירא
מי לא יירא.

אך מה זה קרה לבחיר האל
ואז חידש ימיו כקדם בישראל
ואיך שלף חרבו ובשם האלוהים
היכה עמים רבים, זה התמים, זה התמים.

אל תירא ישראל, אל תירא
כי גור אריה הלא אתה
ואריה אם ישאג - מי לא ירא
מי לא יירא.

השיר "יעקב התמים" הוא אחד השירים הראשונים ש"שמו על המפה" את מחברו אביהו מדינה, חתן פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשע"ב (2022). את השיר שזכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר המזרחי בשנת תשל"א (1971) אמור היה לשיר סולן להקת פיקוד הצפון יגאל בשן, אך כיוון שעדיין היה חייל בלהקת פיקוד הצפון- בצבא לא אישרו לו להופיע בפסטיבל. לכן פנה מפיק הפסטיבל יוסף בן ישראל אל הזמר משה הלל, שהצליח להשתחרר מחוזה הופעות באילת, ושמח לשיר את השיר בפסטיבל. לדבריו, הוא היה בהלם כששמע שהפסטיבל ייערך בתוך שבוע. "בחיים לא למדתי מילים לשיר תוך שבוע" יספר לימים, "אז עשיתי חזרות ושיננתי את המילים ובזמן הפסטיבל הופעתי כשהמילים כתובות על יד שמאל שלי".

לפני 25 שנה, הפך השיר להיות מזוהה עם השר אריה דרעי בעת שהורשע ונכנס לכלא. המוני אוהדיו ומעריציו שרו לו את הפזמון "אל תירא ישראל אל תירא כי גור אריה הלא אתה".

אריק לביא ושושיק שני בשיר מצחיק - 1980

השיר השלישי עליו נספר, הוא שיר היתולי ששרה השחקנית והזמרת שושיק שני, על בעלה הזמר אריק לביא ז"ל (שחיבר את המילים) - השיר שבו מוזכר לא רק אריה אלא גם לביא, ולכן למרות שזהו שיר היתולי דווקא הוא מתחבר יותר עם שם המבצע, 'עם כלביא'.

חזק כמו אריה

מילים: אריק לביא

לחן: קובי אשרת

כשהייתי עוד ילדונת ונמוכה מכפי גילי
היה זמר ידוע שכבש את לבבי
כשאמרתי זאת לאמא, שהתאהבתי בו נורא
הסתכלה בו אמא פעם ואמרה:

"ילדתי,
קודם כל הוא ג'ינג'י
וגם לא כל כך נקי
אני בתי, הייתי רוצה שחתני
יהיה חזק כמו אריה
וגיבור כמו לביא"

השנים עברו בינתיים, והזמר המאנפף
הופיע ושר ברטט על קטר ישן עייף.
גנבתי מאמא כסף וקניתי ת'תקליט,
הקשיבה לו בשקט ואמרה:

"ילדתי,
קודם כל הוא ג'ינג'י
והוא נשמע לי קצת נשי
אני בתי, הייתי רוצה שחתני
יהיה חזק כמו אריה
וגיבור כמו לביא"

יום אחד ברדיו שמעתי אותו פתאום
מופיע ושר ברגש על הסלע האדום.
אמרתי אז לאמא: הרי ת'שיר הזה אסרו
הביטה בי בשקט ואמרה:

"ילדתי,
קודם כל הוא ג'ינג'י
והוא גם לא אחראי
אני בתי, הייתי רוצה שחתני
יהיה חזק כמו אריה
וגיבור כמו לביא"

לקצר את הסיפור כי הכל הרי ברור
בשקט התחתנו - הוא נכנס אלי לגור.
יוצא לו לחלטורות ומביא ת'פרנסה
ורק אמא לי לוחשת פן ישמע:

"ילדתי,
לא נורא שהוא ג'ינג'י
והוא שר כבר די נכון
אני בתי, הייתי רוצה לפטיפון
את תקליטו האחרון
של יהורם גאון
(מה אתה אומר)"

שאלתי את שושיק שני על הנסיבות בהן נכתב השיר, והיא ענתה לי במשפט קצר: "השיר נכתב כבדיחה".

שיר הילדים משנת 1930 ששר הרמטכ"ל שהיה לארכיאולוג

נסיים בשיר ילדים שמזכיר לכולנו את ילדותנו, שיר הילדים שכתב לוין קיפניס בשנת 1930, כשהתנועה הציונית החלה לטפח מיתוסים של גיבורים יהודיים היסטוריים כדוגמאות שהציונות היא ממשיכת דרכם, ובראשם בר-כוכבא המורד ברומאים.

בר כוכבא

מילים: לוין קיפניס
לחן: מרדכי זעירא

איש היה בישראל,
בר כוכבא שמו.
איש צעיר גבה קומה,
עיני זוהר לו.
הוא היה גיבור,
הוא קרא לדרור,
כל העם אהב אותו,
הוא היה גיבור!
גיבור!

יום אחד קרה מקרה -
המקרה עצוב -
בר כוכבא נפל בשבי
והושם בכלוב.
מה נורא כלוב זה,
בו שאג אריה!
אך ראה את בר כוכבא -
התנפל האריה.
אריה!

אך דעו נא, בר כוכבא
מה גיבור ועז!
אץ קפץ על האריה
וקל כנשר טס.
על הר וגיא הוא שט,
ודגל דרור ביד,
כל העם מחא לו כף:
בר כוכבא, הידד!
הידד!

באתר "שיר עד" כותבת אתי ירוחמי: השיר פורסם לראשונה בשנת תרפ"ט, 1930, בכתב העת הספרותי, "גליונות" שערכו לוין קיפניס והועדה הספרותית שעל יד מרכז הגננות" (תל אביב: הוצאת מרכז התאחדות הגננות בארץ-ישראל, עמ' 60). מאז שינה לוין קיפניס את המילים כמה וכמה פעמים. ועל כך מספר חוקר הזמר העברי אליהו הכהן: "קיפניס נהג לשנות שירים רבים, ולעתים עשה זאת עשרות שנים לאחר שהשירים כבר השתגרו בפי הציבור. כך עשה למשל בשירו על בר-כוכבא, 'איש היה בישראל', שהציבור שר אותו בנוסח המקורי שחיבר בשנת 1930 ואילו בטקסטים המודפסים מופיע נוסח מתוקן. (מתוך בלוג עונ"ש של דוד אסף, 14.5.2013).

על-פי לוין קיפניס, לחן השיר קדם למילים: "בא אליי זעירא (בתר"צ) ושרק לי את המנגינה הזאת ואני כתבתי את 'איש היה בישראל'. מי יכול היה להעלות על דעתו שאני התאמתי למוזיקה ולא ההיפך?.." (ד"ר ציפי פליישר: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, חלק ב': דוקומנטציה, עמ' 391).

"מספרים, ואין איש יודע אם אמת היא או אגדה, כי יגאל ידין ז"ל, היה שר את השיר איש היה בישראל, בר־כוכבא שמו', בעת שהיה יוצא לחפש ממצאים מימי בר־כוכבא" (מעריב, 18.12.1987).

עד כאן שירים על אריות, למען חיילי צה"ל - חיילים שהם אריות, וטייסינו הלוחמים כאריות בשמי איראן, במבצע 'עם כלביא'. בתפילה שיחזרו החטופים במהרה ונשמיד את אוייבנו - ונשיר שירים בימים של שקט ושלווה.