להלן ראיון עם סגן השר יצחק לוי כפי ששודר ביומן "בוקר בשבע":
שאלה: ההצהרות של שרון בימים האחרונים, הרמזים על תוכניות, נראה לך ענין רציני?
תשובה: אתמול שמענו שארה"ב מתנגדת לכל צעד חד-צדדי. יש תקוה. הצעדים החד-צדדיים באמת אין בהם הגיון מכל צד. הם לא יקדמו את השלום, הם לא יביאו להפסקת הטרור. אבו-עלא אומר זאת בצורה מפורשת וצריך להאמין להם כי הם הוכיחו שהם אמינים בענין הזה, שהם ממשיכים את הטרור. כל המדינות, גם אירופה וגם ארה"ב, המדיניות הידידותיות יותר, ידידותיות פחות, אבל אלה שבכל אופן מדינת ישראל שומרת על הקשר בין-לאומי - מתנגדות. לי, מלכתחילה לא היה נראה הענין. שאלתי את רה"מ ואמרתי לו ולא הבנתי איך בכלל מציעים כאלה דברים. ואתמול שמענו בפרוש שארה"ב מתנגדת ולא תאפשר.
שאלה: מה לגבי כוונות לפנות ישובים, יש כאלה שקוראים לזה מאחזים, אבל בעצם מדובר בישובים, מגרון למשל, יש למפד"ל כוונה לעשות משהו בדבר הזה?
תשובה: אני אומר לך מה אני הולך להציע בסיעת המפד"ל, אני חושב שכל ישוב כזה, או כל מאחז שהממשלה השקיעה בו בדרך זו או אחרת, בעיני הוא מאחז חוקי. אני מכיר את הענין הזה כי הייתי שר שיכון, אני יודע שלפעמים לא נוח לממשלה לבוא ולהניח החלטה גלויה, אבל הממשלה תומכת ומשקיעה; משקיעה בכבישים, בקרוואנים, בתשתיות. ואי אפשר לבוא לאנשים שעולים לנקודה מסוימת ולדבר איתם בשתי שפות. אי אפשר מצד אחד להגיד להם תעלו ויעזרו לכם, ובאמת עוזרים להם, ומצד שני להגיד לא היתה הכרה פורמלית. ולמיטב ידיעתי גם במגרון וגם חלק גדול מאותם מאחזים שנקראים היום לא מורשים, ממשלת ישראל השקיעה שם כדי שהם יהיו. השקיעה בכבישים ובתשתיות ובמבנים, ואני חושב שזה צריך להיות המדד, על פי זה צריך לשפוט האם מאחז הוא חוקי או לא.
שאלה: אז לנקודה כזאת אתה מציע להתיחס כאל ישוב לכל דבר?
תשובה: כן. גם הממשלה לא יכולה לדבר בשתי שפות, לא יכולה שיד ימין לא יודעת מה שיד שמאל עושה או ההיפך, צריך להבין שרוב המאחזים - לא יכול לומר כל כי אני לא מכיר את כולם - אבל אני יודע על רובם מתוך ידיעה, ברוב המאחזים צה"ל ידע שעולים וצה"ל סיפק הגנה, ומשרדים אחרים סייעו לישוב.
שאלה: זה שצה"ל סיפק הגנה זה אולי משום שצריך להגן גם על מישהו שהוא לא בסדר?
תשובה: צה"ל סיפק הגנה מלכתחילה. נתנו לקרוואנים ולמבנים להגיע. צריך לבחון את הענין לפי העזרה המעשית ולא לפי האישור הרשמי. מכיון שאנחנו יודעים שכבר מימי שמיר ממשלת ישראל לא נותנת אישורים רשמיים לישובים. אני לא יודע ממתי מדינת ישראל קבלה על עצמה, לצערי בטעות, שלא להקים ישובים חדשים, מאז לא נותנים אישורים אבל ב"ה מאז קמו הרבה ישובים חדשים.
שאלה: אז להתיחס לזה כאל ישוב, כי המפד"ל אמרה שאם יפנו ישוב אז היא תעזוב את הממשלה?
תשובה: קודם כל אנחנו צריכים לפעול שלא יפנו. הישיבה בממשלה היא תוצאה. ולעשות כמה שניתן, וצריך לעשות בדעת הקהל, לבוא ולהגיד שאנשים אלה הם לא עבריינים, הם עלו למקומות כמעט באישור, בסגירת עיניים, במתן עזרה. ממשלה אמורה להיות דבר רציני וצריך להתיחס לכל החלטה שלה ולכל מתן עזרה שלה ברצינות, גם אם הדברים לא מתפרסמים ברשומות.
שאלה: לפעמים מי שמקבל החלטה לסייע למשהו זה איזה שר שעושה על דעת עצמו, לאו דוקא על דעת כל הממשלה.
תשובה: כל שר שעושה על דעת עצמו מחייב את הממשלה. מעולם לא שמעתי ששר מקבל החלטה והממשלה מתנערת ממנה, אלא אם כן יש התנערות מיידית, ואז הדבר מאד חמור להתיחס כך לגבי שר שממשלה מתנערת ממעשיו.
שאלה: למשל אולמרט רצה להוריד את גובה הקנסות לעסקים שמחללים שבת?
תשובה: אז היתה מיד תגובה ולא נתנו לו והוא לא עשה את זה. אבל כאן זה לא כך. אני יודע על עצמי שסייענו להרבה מקומות ורה"מ ברק ידע מזה והאוצר ידע מזה ואף אחד לא אמר מילה.
שאלה: לגבי ההשלכות הפוליטיות של הדבר, אתה חוזר על עמדתכם שפינוי ישוב משמעותו פרישה מהקואליציה?
תשובה: ודאי שכן, אני חוזר על זה אני לא יכול כרגע לומר דברים מוחלטים כל זמן שאין ישיבת סיעה, אבל אני חושב שזה לא הענין, אני חושב שכרגע חשוב למנוע את הפינוי, לא אם נהיה בממשלה או לא נהיה, אני חושב שאם מפנים ישובים אי אפשר לשבת בממשלה.
שאלה: בחשבון כללי על תקופת שלטונו של שרון במיוחד בזמן האחרון, בעצם שרון בהתחלה הרגיל את העם לרעיון המדינה הפלשתינית ועכשיו הוא מרגיל את העם לרעיון של פינוי ישובי קבע ולא רק מאחזים, ולרעיון של נסיגה חד-צדדית. אולי הנזק ששרון גורם גדול יותר מהתועלת והגיע הזמן לנסות לשים סוף לשלטונו?
תשובה: יתכן, אבל בעולם הפוליטי רואים מה היכולות שלנו לעשות את זה. כרגע אני חושב שאין אפשרות להקים ממשלה אלטרנטיבית, וכרגע אנחנו צריכים לעבוד בתוך הממשלה עד כמה שנוכל, ולנסות לסכל את כל הרעיונות האלה. צריך לעשות מאמץ. המאמץ הוא בשיחות עם שרון, כל המאמצים הפוליטיים ויחד עם זה נעשים מאמצים מחוץ לשדה הפוליטי, גם בשדה המשפטי וגם במישור ההתישבותי.
שאלה: אבל הנזק ההסברתי שגורם שרון גם אם הוא לא מזיז אף ישוב ממקומו, זה מכשיר את דעת הקהל לזה?
תשובה: נכון, אבל אני לא רואה כרגע אפשרות להחליף אותו ברגע זה, ואני חושב שעדין אם אתה שואל אותי עדין התועלת בנוכחות שלנו בממשלה גדולה יותר מאשר יציאתנו עכשיו, וגם של האיחוד הלאומי, הנזק יהיה גדול יותר. אלא אם כן המשלה תחצה קוים אדומים שאחד מהם הוא פינוי ישובים אז הסיפור יהיה סיפור אחר לגמרי.
(מתוך "בוקר בשבע"-יומן הבוקר של ערוץ 7)
שאלה: ההצהרות של שרון בימים האחרונים, הרמזים על תוכניות, נראה לך ענין רציני?
תשובה: אתמול שמענו שארה"ב מתנגדת לכל צעד חד-צדדי. יש תקוה. הצעדים החד-צדדיים באמת אין בהם הגיון מכל צד. הם לא יקדמו את השלום, הם לא יביאו להפסקת הטרור. אבו-עלא אומר זאת בצורה מפורשת וצריך להאמין להם כי הם הוכיחו שהם אמינים בענין הזה, שהם ממשיכים את הטרור. כל המדינות, גם אירופה וגם ארה"ב, המדיניות הידידותיות יותר, ידידותיות פחות, אבל אלה שבכל אופן מדינת ישראל שומרת על הקשר בין-לאומי - מתנגדות. לי, מלכתחילה לא היה נראה הענין. שאלתי את רה"מ ואמרתי לו ולא הבנתי איך בכלל מציעים כאלה דברים. ואתמול שמענו בפרוש שארה"ב מתנגדת ולא תאפשר.
שאלה: מה לגבי כוונות לפנות ישובים, יש כאלה שקוראים לזה מאחזים, אבל בעצם מדובר בישובים, מגרון למשל, יש למפד"ל כוונה לעשות משהו בדבר הזה?
תשובה: אני אומר לך מה אני הולך להציע בסיעת המפד"ל, אני חושב שכל ישוב כזה, או כל מאחז שהממשלה השקיעה בו בדרך זו או אחרת, בעיני הוא מאחז חוקי. אני מכיר את הענין הזה כי הייתי שר שיכון, אני יודע שלפעמים לא נוח לממשלה לבוא ולהניח החלטה גלויה, אבל הממשלה תומכת ומשקיעה; משקיעה בכבישים, בקרוואנים, בתשתיות. ואי אפשר לבוא לאנשים שעולים לנקודה מסוימת ולדבר איתם בשתי שפות. אי אפשר מצד אחד להגיד להם תעלו ויעזרו לכם, ובאמת עוזרים להם, ומצד שני להגיד לא היתה הכרה פורמלית. ולמיטב ידיעתי גם במגרון וגם חלק גדול מאותם מאחזים שנקראים היום לא מורשים, ממשלת ישראל השקיעה שם כדי שהם יהיו. השקיעה בכבישים ובתשתיות ובמבנים, ואני חושב שזה צריך להיות המדד, על פי זה צריך לשפוט האם מאחז הוא חוקי או לא.
שאלה: אז לנקודה כזאת אתה מציע להתיחס כאל ישוב לכל דבר?
תשובה: כן. גם הממשלה לא יכולה לדבר בשתי שפות, לא יכולה שיד ימין לא יודעת מה שיד שמאל עושה או ההיפך, צריך להבין שרוב המאחזים - לא יכול לומר כל כי אני לא מכיר את כולם - אבל אני יודע על רובם מתוך ידיעה, ברוב המאחזים צה"ל ידע שעולים וצה"ל סיפק הגנה, ומשרדים אחרים סייעו לישוב.
שאלה: זה שצה"ל סיפק הגנה זה אולי משום שצריך להגן גם על מישהו שהוא לא בסדר?
תשובה: צה"ל סיפק הגנה מלכתחילה. נתנו לקרוואנים ולמבנים להגיע. צריך לבחון את הענין לפי העזרה המעשית ולא לפי האישור הרשמי. מכיון שאנחנו יודעים שכבר מימי שמיר ממשלת ישראל לא נותנת אישורים רשמיים לישובים. אני לא יודע ממתי מדינת ישראל קבלה על עצמה, לצערי בטעות, שלא להקים ישובים חדשים, מאז לא נותנים אישורים אבל ב"ה מאז קמו הרבה ישובים חדשים.
שאלה: אז להתיחס לזה כאל ישוב, כי המפד"ל אמרה שאם יפנו ישוב אז היא תעזוב את הממשלה?
תשובה: קודם כל אנחנו צריכים לפעול שלא יפנו. הישיבה בממשלה היא תוצאה. ולעשות כמה שניתן, וצריך לעשות בדעת הקהל, לבוא ולהגיד שאנשים אלה הם לא עבריינים, הם עלו למקומות כמעט באישור, בסגירת עיניים, במתן עזרה. ממשלה אמורה להיות דבר רציני וצריך להתיחס לכל החלטה שלה ולכל מתן עזרה שלה ברצינות, גם אם הדברים לא מתפרסמים ברשומות.
שאלה: לפעמים מי שמקבל החלטה לסייע למשהו זה איזה שר שעושה על דעת עצמו, לאו דוקא על דעת כל הממשלה.
תשובה: כל שר שעושה על דעת עצמו מחייב את הממשלה. מעולם לא שמעתי ששר מקבל החלטה והממשלה מתנערת ממנה, אלא אם כן יש התנערות מיידית, ואז הדבר מאד חמור להתיחס כך לגבי שר שממשלה מתנערת ממעשיו.
שאלה: למשל אולמרט רצה להוריד את גובה הקנסות לעסקים שמחללים שבת?
תשובה: אז היתה מיד תגובה ולא נתנו לו והוא לא עשה את זה. אבל כאן זה לא כך. אני יודע על עצמי שסייענו להרבה מקומות ורה"מ ברק ידע מזה והאוצר ידע מזה ואף אחד לא אמר מילה.
שאלה: לגבי ההשלכות הפוליטיות של הדבר, אתה חוזר על עמדתכם שפינוי ישוב משמעותו פרישה מהקואליציה?
תשובה: ודאי שכן, אני חוזר על זה אני לא יכול כרגע לומר דברים מוחלטים כל זמן שאין ישיבת סיעה, אבל אני חושב שזה לא הענין, אני חושב שכרגע חשוב למנוע את הפינוי, לא אם נהיה בממשלה או לא נהיה, אני חושב שאם מפנים ישובים אי אפשר לשבת בממשלה.
שאלה: בחשבון כללי על תקופת שלטונו של שרון במיוחד בזמן האחרון, בעצם שרון בהתחלה הרגיל את העם לרעיון המדינה הפלשתינית ועכשיו הוא מרגיל את העם לרעיון של פינוי ישובי קבע ולא רק מאחזים, ולרעיון של נסיגה חד-צדדית. אולי הנזק ששרון גורם גדול יותר מהתועלת והגיע הזמן לנסות לשים סוף לשלטונו?
תשובה: יתכן, אבל בעולם הפוליטי רואים מה היכולות שלנו לעשות את זה. כרגע אני חושב שאין אפשרות להקים ממשלה אלטרנטיבית, וכרגע אנחנו צריכים לעבוד בתוך הממשלה עד כמה שנוכל, ולנסות לסכל את כל הרעיונות האלה. צריך לעשות מאמץ. המאמץ הוא בשיחות עם שרון, כל המאמצים הפוליטיים ויחד עם זה נעשים מאמצים מחוץ לשדה הפוליטי, גם בשדה המשפטי וגם במישור ההתישבותי.
שאלה: אבל הנזק ההסברתי שגורם שרון גם אם הוא לא מזיז אף ישוב ממקומו, זה מכשיר את דעת הקהל לזה?
תשובה: נכון, אבל אני לא רואה כרגע אפשרות להחליף אותו ברגע זה, ואני חושב שעדין אם אתה שואל אותי עדין התועלת בנוכחות שלנו בממשלה גדולה יותר מאשר יציאתנו עכשיו, וגם של האיחוד הלאומי, הנזק יהיה גדול יותר. אלא אם כן המשלה תחצה קוים אדומים שאחד מהם הוא פינוי ישובים אז הסיפור יהיה סיפור אחר לגמרי.
(מתוך "בוקר בשבע"-יומן הבוקר של ערוץ 7)