החטא החמור ביותר בהיסטוריה הלאומית שלנו הוא חטא המרגלים - חמור אף יותר מחטא העגל, שבו חטאו ונענשו כ-3,000 איש בלבד. לעומת זאת, בחטא המרגלים נגזרה מיתה על כל דור המדבר, שנפסל מלהיכנס לארץ המובטחת.
ה"משך חכמה" כותב כי הקב"ה מחל על כבודו, אך לא על כבודה של הארץ.
חטא המרגלים, שאירע בליל תשעה באב, נקבע כ"בכייה לדורות", והוא שורש חורבנם של שני בתי המקדש (תענית כ"ט).
הסבר חומרתו של החטא נעוץ בחיוניותה של הארץ לאומה. כשם שהנשמה אינה מתקיימת ללא גוף - כך העם היהודי אינו חי חיים לאומיים ללא ארץ הקודש, ארץ הנבואה.
הגלות כמוה כקבר. ארץ ישראל היא "ארץ החיים". אין אומתנו אומה אלא בתורתה - בארצה.
בדורנו, ברוך ה', מתרקמת תשובה גדולה כלפי הארץ. כך כותב הרב יצחק אייזיק טייכטל הי"ד על דורנו, ורואה בו תיקון לחטא המרגלים. בתוך דבריו הוא מביא את דברי ר' יהונתן אייבשיץ, המלמד זכות מופלאה:
"ועיין 'אהבת יהונתן' שכתב, שזה גופא שאנו חוזרים לארץ ישראל - זה גופא לתשובה תיחשב, וזה עיקר התשובה... כאשר יעברו עליהם צרות רבות, ואף על פי כן לא יעזבו את ה' ואת נחלתם, ארץ הקודש תובב"א - זהו עיקר תשובתם. כי התשובה צריכה להיות באותו מקום ובאותו מעשה. ועיקר חטאם בזמן הבית היה ירידתם למצרים... ולכך תשובתם לעתיד - שלא ינטשו את נחלתם".
והנה בזמננו, לאחר שגם הרחוקים ביותר נתנו את לבם לשוב לנחלתנו ומוסרים את נפשם על כך, ואינם רוצים בארץ אחרת - ודאי שתשובה תיחשב בעיני הקב"ה. ואם אין הם מקיימים את מצוות התורה, הרי זה מפני שלא גדלו ולא התחנכו לכך, והם בגדר "תינוק שנשבה", כלשון הרמב"ם בהלכות ממרים (פ"ג ה"ג). אך עצם העלייה - ודאי שהיא תשובה, ומקיימים בה מצוות עשה של תשובה, כדברי ר' יהונתן הנ"ל.
איזה לימוד זכות גדול! ובדורנו גם מתרבה התשובה לתורה ולמצוות - בהנחת תפילין, שמירת שבת וצניעות.
במאה השנים האחרונות, מאז שיבת ציון האחרונה, מגלה האומה אהבה אין-קץ לארצה: כל כך הרבה מלחמות, כל כך הרבה נרצחים, כל כך הרבה צרות - ודווקא אלה מחזקים אותנו ומעמיקים את שורשינו בארץ. "כרע רבץ כארי וכלביא מי יקימנו" - כדברי רש"י, שעם ישראל יתיישב בחוזקה בארצו.
היכן עוד בעולם ישנה מדינה שבשעת מלחמה אזרחיה אינם בורחים - אלא נאבקים לשוב ולהגן עליה?
היכן עוד אומה שמכנה את טיסות החזרה למוקדי הלחימה - "טיסות חילוץ"?
בדורנו - אין מרגלים.