רגע לפני שבת הנה קבלו כמה נקודות חשובות שכדאי לכם לעבור עליהם עם הילדים והמתבגרים שלכם בעקבות המלחמה:
1. האם משהו בתפיסת העולם שלהם השתנה בעקבות המלחמה?
עד עכשיו יכול להיות שהם ראו כל מיני דברים כמובנים מאליהם:
למשל, היכולת לישון רצוף בלילה מבלי שאזעקות שואגות וצלילים של סרט אימה שלקוחים מאפליקציה יעירו אותם.
אם כך, מתי בפעם האחרונה יצא להם להודות ולהוקיר את השינה שלהם?
2. הבית שלהם עומד על תילו וזה ממש לא מובן מאליו!
האם הבית שלהם חטף פגיעה ישירה מטיל? לא? ובכן, האם יצא להם להודות על כך?
ולמה בעצם אנחנו צריכים להמתין למלחמה בשביל להודות על קורת הגג שלנו? מה לגבי הומלסים ואנשים שאין להם בית והיו נותנים הרבה בשביל שיהיה להם מקום מוצל בקיץ וחם בחורף?
3. האם הם נפצעו בעקבות המלחמה?
בקשו מהם לעמוד מול המראה. ובכן, הם שלמים? יש להם הכול? זה מובן מאליו?
האם ידוע להם כמה גיבורי ישראל חזרו ללא רגליים? האם הם מבינים שהם צריכים להעריך את המתנה הגדולה שהם קיבלו פעם אחרי פעם? האם הם יודעים שיש אנשים שיתנו את כל מה שיש להם בשביל להתחלף איתם?
4. איפה אלוהים בכל העניין ומה עם התפילה ומערכת היחסים שלנו איתו
האם התפילה שלהם נראית אותו הדבר בעקבות המלחמה?
האם הם התרגלו כבר לכך שיש חטופים ולכן בעצם אין סיבה אמיתית לשנות משהו מההתנהגות הנורמטיבית שלנו?
מה הם חושבים לגבי המושג של השגחה פרטית וחובת ההשתדלות של האדם בכדי לשמור על עצמו?
האם הם באמת מקפידים לצאת רק אחרי ההנחיות של פיקוד העורף שניתן לצאת? הם יש להם אחים קטנים והם מודעים לכך שהם משמים להם דוגמא?
5. עד כמה הם מצליחים לצאת מעצמם
האם יצא להם לחשוב על הקשישים או על אנשים שצריכים את העזרה שלהם בשביל לא להרגיש לבד ובודדים דווקא עכשיו במלחמה?
האם יצא להם להרים את הראש ולבדוק מה המצב של החברים והחברות שלהם לבית הספר ואיך הם מסתדרים?
האם הם קובעים מפגשים ביחד עם כל החברים ושמים לב שחבר או חברה לא נמצאים?
6. מה לגבי הידיעה שהקב"ה והתורה מגינים עלינו לעומת ההכרה בכוחו של צה"ל ומה בעצם ההבדל בין תחושת הכוחי ועוצם ידי לחובת ההשתדלות?
האם הם הרגישו צורך להודות לקב"ה על הניסים שמתחוללים במלחמה הזו או שמבחינתם אלוהים לא באמת קיים וכל הקרדיט מגיע לצה"ל, לחיל האוויר ולבחורינו האמיצים והמצויינים בי טיפת ציניות.
כדאי לקחת את השאלות הללו ולפתח איתם דיון אמיתי וכנה בארוחת ליל שבת. כך גם תוכלו לאוורר את הרגשות של הילדים וגם להבין תוך כדי מהי תפיסת העולם העכשווית שלהם.
שתהיה לנו שבת שקטה עם הרבה סייעתא דשמייא.